אני לא מתחברת לספרים ארוטיים כמו הספר הזה וכמו 50 גוונים של אפור והשאר.
מה לעשות גדלתי וחונכתי בסביבה שאינטימיות היא סודית ו.. אתם יודעים.. אינטימית. פשוטה כמשמעה.
אך למרות שלא קראתי עוד ספר כזה לפני כן, ואני מודה שזה היה הראשון, ולמרות שאני לא מתחברת, ולשמחתי הרגשתי שזה לא כמו 50 גוונים של אפור - הצלחתי לאהוב את הספר.
מה שלא אהבתי זה את הבלוג שהדמות הראשית כותבת. יותר מדי מהמחשבות שלה בתוך הספר והמחשבות שלה הכניסו אותי לדיכאון, גם לי יש מאניה-דיפרסיה, ואצלה זה היה פשוט, באיזשהו שלב, כבר בלתי נסבל(אני רק מקווה שאני לא כזאת). מיותר ומייגע. ושוב, כן אהבתי את הספר.
אם אני אהבתי את הספר, חובבי הז'אנר בטוח יאהבו.
















