האנושואידים הוא ספר מדע בדיוני של פעם. כזה שהיום כבר אין, כי אין זמן, והדמיון נמחץ ע"י המציאות, ורעיונות פילוסופים נדחים בבוז על ידינו כי אנחנו רוצים פשוט – איך יודעים? כי מתרצים את זה שספרים כאלה כבר אין כי הם "לא כלכליים".
ובכל זאת מפעם לפעם יוצא לי לחטט בחנויות יד שנייה ששם הם עוד קיימים, שוכבים מאובקים ומחכים (בעיקר כדי להגיד לנו "אמרנו לכם")- מעטים נחשבים לקלאסיקה ואז מודפסים שוב ע"י הוצאות ספרים אמידות שמוכנות לספוג הפסדים, אבל רובם נידונו להעלם בהמתנה.
יש הנרתעים ממדע בדיוני – אין סבלנות לשטויות האלה – אולם למעשה רוב ספרי המדע הבדיוני הם ספרי פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה והגות במסווה אחר, פסיאודו מדעי פנטסטי ומותח - פשוט כיף – מעטפת שמקלה על העיסוק העמוק והמסובך של הרבדים שלמטה.
אפשר לקרוא את קץ הילדות, גר בארץ נוכרייה או 1984 – נא – כזה פשוט בלי בישול מסובך – תנו את הסיפור וזהו. אבל אפשר גם להתעמק במסרים העמוקים שמתחבאים שם.
כך גם האנושואידים, ששואל ועונה על שאלות קשות. עלינו – על האנשים – והטכנולוגיה – ומתי הקשר הזה שהפך את הטכנולוגיה לעוד איבר מגופינו יגיע לנקודה קריטית בה הטכנולוגיה תציע את האושר והאידיאל המוחלט במחיר של חופש הבחירה.
תנסו לדמיין עולם שבו כולם חיים באושר, והטכנולוגיה מונעת באופן פעיל כל ניסיון לפגוע באושר הזה, האם אז נשאר בני אדם, נישאר כאלה שהם אדונים לגורלם? האם נסכים או נלחם כמו שאנחנו עושים תמיד, ואולי אנחנו טועים?
ספר כזה הוא לא סתם קריאה – הוא מזמין אותך לחשוב – מזמין אותך לתפוס צד, ומפתיע אותך כל הזמן בדברים שלא חשבת עליהם.
כן לזה קוראים פילוסופיה, ואם אתם לא מפחדים ותרצו לחקור קצת לאן אנחנו מתקדמים, המדע הבדיוני מספק הרבה שאלות וקצת תשובות מאוד מעניינות.
בעולם שבו מקומות נעלמים אם הם לא מופיעים במנוע החיפוש או ב-Waze, ושקיומנו תלוי באפס ואחד שרצים בפיסות סיליקון – כדאי לעצור ולחשוב על הדרך ומה יש מאחורי הסיבוב.
קחו קצת מהבדיון ליד ותתחילו לחשוב, מתברר אז שהמדע הוא לא כל כך בידיוני.
אה כן, ויש גם ספר ובתוכו סיפור, נחמד, מפתיע אבל לא יותר – ובכל זאת ממליץ בכל לב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
