ביקורת ספרותית על לב לבן כל כך (1999) מאת חוויאר מריאס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 במרץ, 2014
ע"י omers


"אפשר להיכנס?",שאלתי באנגלית במבטא אמריקאי כביכול.
"כן כן,בבקשה" ענתה הבוחנת עם חיוך.
"אז ספר לי קצת על עצמך",היא אמרה.
"קוראים לי עומר,אני בכיתה י"ב,אני לומד במגמת ביולוגיה ומדעי הרפואה.ההורים שלי גרושים,יש לי אח תאום לא זהה ואני אוהב לקרוא ספרים".
"לקרוא ספרים?באמת?איזה ז'אנר?"
"או",אמרתי בנופך מלודרמטי,"מכירה את הספרים האלו העבים,האלו שכבר מתחילים להצהיב מרוב שהם ישנים ויש להם ריח כזה אופייני?"
"כן.."
"אז ספרים כאלה.אבל גם ספרים יחסית מודרניים,בעיקר ספרות קלאסית".
"וואו,קצת נדיר למצוא מישהו שקורא ספרים כאלה".
"כן,אני יודע,אני זן נכחד",עניתי כאילו זאת הפעם הראשונה שאומרים לי את זה.
"ואיזה ספר אתה קורא עכשיו?"
"אני קורא עכשיו את לב לבן כל כך של חוויאר מריאס.מכירה?"
"לא,ספר לי על הספר",אמרה בניסיון להמשיך את השיחה.
"האמת,אני לא בטוח בעצמי על מה הספר.הוא התחיל מקרטע קצת,יותר מדי פילוסופי ואג'נדה של הסופר הוכנסה.הספר מתאר דמות שרק לקראת סוף הספר מגלים שקוראים לה חואן.חואן נשוי ללואיזה,ושניהם מתרגמים ומתורגמנים שנוסעים הרבה בחו"ל.אבא של חואן,ראנז,היה נשוי פעמיים לפני שהתחתן עם אמא של חואן.אשתו השנייה של ראנז הייתה אחות של אשתו השלישית,אבל היא התאבדה מסיבה לא ידועה.רק בסוף הספר מגלים למה היא התאבדה.גם רק באמצע הספר מגלים שהאבא היה נשוי למישהי קובנית,וזאתי הייתה אשתו הראשונה."
"ולמה לא חיבבת את הספר?"
"הוא היה ספר נחמד,שלא תביני לא נכון.אבל הוא היה בעייתי.הרבה עמודים בספר הסופר רק דחף פילוסופיית חיים סוג ב' ולא כל כך התמקד בעלילה.הייתה תחושה כאילו העלילה היא רק אמצעי שלו להעביר את פילוסופיית החיים שלו,ולא באמת עלילה לשם עלילה וספר לשם ספר".
"ומהי בעצם הפילוסופיה שלו?"
"לומר את האמת,לא הבנתי בעצמי מה הפילוסופיה שלו.היו הרבה ברבורים על תשוקה,מה זה אהבה,על זה שהחינוך שאנחנו מקבלים מההורים מכתיב איך נהיה בעתיד,אבל יותר מזה לא הבנתי."
"ומאיפה בעצם מגיע השם של הספר,שם קצת ייחודי לא?"
"הסופר מסביר את זה בספר.זה בא מאיזה ציטוט ממקבת של שייקספיר.כשליידי מקבת אומרת שידיה מגואלות בדם אבל ליבה לבן,משהו כזה.כביכול הלב הלבן מראה תמימות,טוהר,או אולי דווקא פחדנות.בכל זאת,יש מקום לפרשנות בספרות."
"רגע,ומאיפה הספר?קנית אותו או ששאלת אותו מספרייה?"
"לקחתי אותו מספריית בית ספר.זה קצת מצחיק,כי על הכריכה יש צילום של בחורה עירומה,ובית הספר שם פתק גדול וצהוב והדביק אותו על הכריכה,כאילו מין צנזורה.זה קצת אבסורד,כי יש בספריית בית הספר ספרים שהתוכן שלהם יותר גס ובוטה מאשר התמונה על הכריכה.אז כאקט של מחאה תלשתי את הפתק."
"קצת נועז לא?"
"לא ממש,מרד ההתבגרות שאף פעם לא היה לי."
"אוי,תראה,כבר נגמר לנו הזמן.טוב,היה נחמד מאוד לדבר איתך.אני אתן לך לנחש בעצמך כמה קיבלת בבגרות"
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
"מבריק "אחד ברור שקיבלת ציון טוב.. ועל הדרך גם הבאת ביקורת נפלאה
omers (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
omers (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
איתי וcujo-תודה רבה על המחמאות.
שין שין-את הציונים עדיין לא קיבלנו,אבל הבוחנת רמזה שמדובר ב100..
שין שין (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
נו, אז כמה קיבלת בבגרות? סיפור מצחיק על מה שעשו לכריכה...
cujo (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת אני מאוד אהבתי את הספר אבל יכול להיות שבתזמון אחר הייתי חושב כמוך.
On The Road (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סחטיין על האקט המתמרד!
omers (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
יעל-נחמד לדעת שאני לא היחידי שחשב ככה על הספר.
אנקה-העלילה עצמה טובה,רק חבל שלא היה מספיק דגש עליה.
חמדת-כן,תופתעי לגלות מה מתחולל בספריות בית ספר.לא אספר על ספרים שקראתי מספריית בית הספר שהיו בוטים במיוחד (לא מפאת הצנעה,פשוט מרוב ספרים אני לפעמים שוכח את הספרים...)
חמדת (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את" על הכריכה יש צילום של בחורה עירומה,ובית הספר שם פתק גדול וצהוב והדביק אותו על הכריכה מצחיקים הספרנים הללו .טוב שלא נותנים לכם לקרוא על המין מספרים לפני 30 שנה .
אנקה (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקורית לספר שדווקא אהבתי. אכן הסופר אוהב להתפלש בפילוסופיה במהלך ספריו. את ספרו השני שקראתי ממש לא הבנתי ולא אהבתי.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
קראתי את "מחר בקרב חשוב עלי" ומה שכתבת מוכר לי מאד. אני, אגב, סיימתי את יחסי עם הסופר (המוערך וכו') אחרי הספר ההוא...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ