תעזבו רגע את הכריכה המהממת, קראתי את הראשון, כך שהשני מתבקש. ולראשונה ספר שלם שמספר מנקודת המבט של הגיבור.
העתק מדויק של הספר הראשון, וכאן אפילו השאיר אותי כועסת... איך לא ראיתי כמה אבי כלבה?
בראשון הבנתי לחלוטין למה טרביס התאהב באבי, חשבתי שהוא חולה ללא תקנה. בספר הזה אני לא בטוחה מי חולה יותר.
כן, אני יודעת... קיטש, נמרח, ובכל זאת אהוב.
















