סיפורים רבים כבר סופרו על ניצולי השואה הגיבורים.
כולם יודעים שלא מעט יהודים שרדו בזכות בתי היתומים הקתוליים בפולין ובמערב אירופה.
מצד שני, לא תמיד אנו פוגשים בספר המשלב את הפן הרוחני אשר עליו נבנו הכנסיות היפות ובתי היתומים מלאי החמלה.
ג'וזף הגיע לבית היתומים בכפר קטן בחלק הוולוני של בלגיה.
אב בית היתומים, הכומר פונס, מקבל אותו ועוד 32 ילדים יהודיים תחת חסותו.
ג'וזף, אשר בא מבית עמיד ודי אפאתי כלפי הדת, נחשף לעשן הרוחני של חלונות הוויטראג' שלל איקונין ופסלים, והעוגב המרטיט והרועם של הכנסייה הקרובה. נפש סקרנית של ילד, אשר לא חווה רוחניות בחייו הקצרים, תפרח במקום כזה.
האב פונס הוא אדם מכיל, אך מאידך הוא גם מסתיר סוד.
בינו לבין ג'וזף מפתחים יחסים מעוררי השראה, כשמעליהם מרחף דיון קלאסי וסובלני בין היהדות לדת הקתולית.
בין מבוגר אשר נלחם לכבוש את רגשותיו, לבין ילד אשר מנסה לעשות את אותו הדבר ובאופן טבעי נכשל פעם אחר פעם.
הספר הזה מזכיר לנו איזה מקום משמעותי מעמידה הדת הקתולית לתורה. הרי אם תפתחו את הברית החדשה של הקתולים, תצטרכו לעבור את כל התנ"ך עד שתגיעו לפאזל הסיפורתי של הבשורות ועלילותיו (לכאורה) של אותו האיש.
זהו ספר טוב מאוד, למרות אקורד סיום בנאלי וסר טעם המפשפש בסכסוך הישראלי-ערבי בא"י של אחרי השואה.
* הייתי רוצה להוסיף שמהכירות אישית עם מספר בלגים דוברי פלמית, מדובר בעם מקסים. הייתי רואה הגיון בכתיבת הסיפור הנ"ל על קהילה פלמית ולא וולונית. חלק זה של בלגיה מוביל את הפדרציה כיום לחורבן בחסות השריעה, וכואב לי על כך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
