נולדתי בת"א. אמנם כבר במדינת ישראל הצעירה, אבל משפחתי חיה כאן הרבה קודם לכן- עוד לפני קום המדינה ...
אני נמשך לעבר שלנו בארץ הזאת, בייחוד לתקופת המנדט בארץ ובכל ספר שעוסק בכך. וכך גם הספר הזה שאני מוצא בו פעמים רבות, את עצמי ומשפחתי ושגם מצהיר שהוא עוסק ב"חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט". זהו בעצם ספר מחקרי סוציולוגי אקדמי, שגם בנוי כך עם הערות שוליים וביבליוגרפיה. תל אביב הייתה מאז ומתמיד עיר מיוחדת במינה. בוודאי שהייתה כך בזמן המנדט הבריטי. עיר של מהגרים! שרובם הגדול (אך לא כולם) היו אז מאירופה. תוכנית המתאר שלה שזכתה למימוש עד תום המנדט (ת"א ההיסטורית) תוכננה ע"י אירופאי (פטריק גדס) וכמובן סיגנון הבנייה המפורסם; הבאוהאוס (הסגנון הבינלאומי) ששולט בה עד היום הפך אותה ל"עיר הלבנה" - גם הוא הגיע מאירופה... ולאחר כל זאת אנו מקבלים מבחינתי פרקים מרתקים שמסבירים כיצד נראו הדירות הצפופות והקטנות באותם בניינים של אז. כיצד חיו אז בשכירות במעברים תכופים מדירה אל דירה, ההתנהגויות "הנכונות", ה"נימוס הנכון", המאכלים שאכלו אז, הריהוט, הכלים החשמליים שהיו אז (או לא היו בכלל) בכל דירה. והרי כל אחד מאיתנו מעל לשכבת גיל מסוימת, זוכר ויודע בעצמו היטב, כיצד השתנו פה החיים החומריים לעומת מה שהיה כאן בעבר. (ולשם כך גם לא צריך דווקא את ת"א...) מה שפחות אהבתי בספר הוא ה"הרחבות" שהוא עושה כשהוא "גולש" לעתים לנושאים סוציולוגיים ופסיכולוגיים "כלליים" שאינם קשורים ישירות לת"א של אז. הקטעים המרתקים ביותר כאן בעיניי הם קטעי הזיכרונות המובאים כאן ע"י עשרות ראיונות שערכה המחברת עם אנשים שחיו אז בת"א ורבים שנולדו בה וזוכרים את חייהם בה כילדים... (ואפילו מצאתי באחד מהם משפחה של אחד מחבריי בבית הספר היסודי...) אחד הדברים המרתקים פה בעיניי הוא כיצד התבטלה ההגמוניה האשכנזית אירופאית המוחלטת שהייתה פה פעם בתחומים רבים, לקבוצות אוכלוסיה אחרות ממוצא אחר – כמובן על הרקע הכללי הדמוגראפי שהשתנה כאן לחלוטין...ייתכן שאני לגמרי סובייקטיבי בגלל הרקע הביוגראפי שלי אבל אהבתי מאוד את הספר הזה והוא מומלץ לכל מי שמתעניין בהיסטוריה המקומית שלנו כאן.