• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אורי

אורי

מאת אסתר שטרייט-וורצל

הביקורת של עורכת

תמונה של עורכת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
אורי

אורי

מאת אסתר שטרייט-וורצל

הביקורת של עורכת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של עורכת
הוצאה לאור:עמיחי
0
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
הודיה_דדון
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•1 דקות קריאה

מעניין שבת ה-12 חושבת שהספר מיותר ומשעמם. אולי בכל זאת הדורות משתנים. היום הרהרתי לי שהספר הזה אלמותי, ושגם בנות 12 של ימינו תאהבנה אותו - אולי אני טועה.
אני חושבת שוורצל מציגה בספר הזה גיבור מורכב ומפתה, לגמרי לא סטנדרטי ויחד עם זאת מייצג יפה את דור הנוער של ימי קום המדינה. מעבר לערכו ההיסטורי יש פה סיפור נעורים והתבגרות פשוט ומלבב, שבכל אופן עיצב חלקים נכבדים מחיי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרובי
כרובי
1קורא|גיל ממוצע45|100%נשים

על המבקרת

תמונה של עורכת

עורכת

ותיקהעורך
חברה מזה 18 שנים
105 ביקורות•4 נבחרות•266 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של עורכת
עורכת
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות105
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה266
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת47ספרות מקורית15מדע בדיוני ופנטזיה6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של עורכת

אנטומיה של טיפול

אנטומיה של טיפול

אסף רולף בן שחר

להימנע, להתרחק. מהאיש וממי שלמדו אצלו ומטפלים "בדרכו". האיש פוגע מסוכן https://medium.com/@galia.tanay/%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8-7e331659bd68

לפני שנתיים•עורכת
לסיביר

לסיביר

פר פטרסון

בחום אוגוסט הישראלי הספר הזה הוא אולי אחת הדרכים הטובות להתקרר קצת. על גב הכריכה כתוב ש"מזג האוויר הוא דמות בסיפור", וזה מדויק. אנחנו מלווים את האח והאחות, שחיים בכפר צפוני נידח של דנמרק, בספק-רומן-התבגרות שמחציתו השניה מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השניה (ובנימה זו: האם לעולם לא נמצא ספר מתורגם מספרות העולם, שלא ייגע במלחמה הזו? נראה כאילו ההוצאות לאור סבורות שהקוראים הישראליים מתעניינים אך ורק בה). הנערה מתבגרת בעידודו של אחיה, ולמרות הוריה וסביה. אחד הדברים הבולטים בדמויות האח והאחות בספר הזה, הוא שהן עומדות בזכות עצמן: אופיין אינו נגזר ממה שלמדו ממשפחתם, אלא הן שונות - בלהט, באנרגיה, ברצון לשנות, ברצון לראות למרחק. האחות והאח אינם נופלים קורבן לפרובינציאליות המתבקשת ממגוריהם במקום כל כך קטן ונידח. יש להם חיי נפש עצמאיים ועזים, ועזות זו היא המחזיקה את העלילה, שכשלעצמה היא פשוטה למדי: אח מרדן,לוקח אחריו את אחותו הצעירה והסקרנית. לשניהם צפוי עתיד טוב יותר בזכות מרצם וכשרונם. אנו פוגשים דמויות מהכפר הדני, ופוגשים את ההתבגרות בעל-כורחה שחווה האחות כאשר הנאצים פולשים לדנמרק ואחיה הופך אחד מהפעילים נגד המשטר. בהמשך היא תגיע לעיר הגדולה, שם תחיה חיים מינוריים עד לשינוי מעט-צפוי. ייחודו של הספר הזה הוא בסגנון הכתיבה, שמטמין בתוך פסקאות פרוזאיות משפטים ליריים צרופים, שתענוג לדלות אותם. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
עיר החלומות

עיר החלומות

חואן חוסה ארננדס

החלומות שנחלמים בספר הזה לא מתגשמים. בכל אופן, הם אינם מתגשמים לטובה, לא באופן שהחולמת רוצה. אנחנו מלווים את הנערהר הפרובינציאלית, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה, כשהיא מפתחת שנאה לכל מה שסובב אותה: משפחתה, ביתה, חברותיה לספסל הלימודים, ההתחסדות הצבועה של הנזירות ושל סבתה האדוקה. ככל ששנאתה מתפתחת כך היא מתרחקת מנטלית ממקום היוולדה, ואת חלומותיה תגשים בעיר הגדולה. הקלישאה צפויה - גם העיר הגדולה אינה מביאה לה מזור, כי היא חיה בה תמיד "על-יד", "לא בדיוק אבל בערך": עם הייחוס אך בלי המעמד, עם עבודה אך בלי הכסף הדרוש לחיי האהבהבים של נשות האליטה.הספר כתוב בצורה מבריקה ומכשפת, ומביא, מלבד קולה של הגיבורה, את קולותיהם של הסובבים אותה - ברכילות, במכתבים, בזכרונות - כך שדמותה ודמותה של הפרובינציה כולה נצבעות בצבעים שהם ססגוניים ו"פולקלוריסטיים"-ארגנטינאיים מצד אחד, וחמורים ותפלים כמו המציאות אליה היא מקיצה. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

הספר הזה, שנראה בנאלי להחריד, משך אותי כי פעם ביליתי שבועיים באי סקאי והם היו קסומים, וקיוויתי לתיאורים של האי שיביאו אותי למנה גדושה של נוסטלגיה. יש בספר כאלה, אבל לא הרבה. יותר משהספר הוא על סקאי הוא על שתי מלחמות העולם ומה שהן מעוללות לאנשים, וגם מן סיפור כזה שרובו חוסר תקשורת בין בני אדם, שלו היו מדברים זה עם זה בכנות הרבה עוגמת נפש היתה נמנעת. את העלילה אפשר להעתיק לכל אי מבודד, או לכל כפר מבודד יחסית, או אפילו סתם לשכונה מסתגרת בעיר גדולה; בזה חולשתה. אבל עדיין, סיימתי את הספר בעיניים דומעות ומאוד נרגשת. לדעתי הסוף לא צפוי כל כך, כי במהלך הספר יש כל מיני תפניות שמותירות אותי הקוראת כמו את הגיבורה מתנודדת ותוהה מה יהיה הלאה. בכל מקרה, יש בספר מן הבנאלי, ועדיין הוא כתוב היטב, לא מזלזל באינטליגנציה של קוראיו, ומרגש. ממליצה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
בחזרה ליער מאה העצים

בחזרה ליער מאה העצים

דיויד בנדיקטוס

אני חושבת שהספר מתוק ביותר. הוא הרבה יותר ילדותי מספריו המקוריים של א.א. מילן - שם הדמויות הן ילדיות אך לא ילדותיות, וקל לקרוא אותן כמשל אנושי. הדמויות שיצר בנדיקטוס בספר הזה סטנדרטיות יותר, דידקטיות יותר ופחות מתוחכמות. אבל הספר הזה עדיין מעלה חיוך והוא נחמד מאוד. סוגדי פו ותיקים יטילו בו רפש, לא מעט בצדק, אבל לא להם הוא מיועד. להבדיל מספריו האחרים של מילן, הספר הזה באמת נועד לילדים, הוא לא מהמתוחכמים שבהם אבל יש גרועים ממנו.
ולגבי תרגום השם: אני אוהבת הכי את "יער ת"ק פרסה" מהתרגום הישן.

לפני 10 שנים•עורכת
מעבר למיניות

מעבר למיניות

יאיר קידר

אסופת מאמרים חשובה ומכוננת בכל הקשור למחשבה הקווירית. לאחר שיצא הספר יצאו עוד כמה תרגומים, ועדיין כאן יש גם כמה תרגומים שכל מי שמתעניינת בתחום לימודי המגדר, המיניות והלהט"ב חייבת להכיר. הצער היחיד שלי הוא על כך שלמרות שהספר עוסק בהרבה מחשבות על מין, אין בו אפקט מחרמן, למעט חרמנות אינטלקטואלית. אבל יש בו הרבה דברים שגורמים למחשבה הסטנדרטית שלנו להתאמץ קצת, ולפעמים הרבה. מומלץ.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
הנערה ברשת העכביש

הנערה ברשת העכביש

דויד לגרקרנץ

דווקא ספר חמוד. אמנם לא נכתב ע"י הסופר המקורי (שנפטר בהשאירו כמה טיזרים בספר האחרון). אבל אישית לא חשבתי שהטרילוגיה היתה איזו יצירת מופת, בטח לא מבחינת סגנון הכתיבה. לארסון יצר דמויות מעוררות אהדה ומעניינות, ונחמד לפגוש אותן שוב בספר הרביעי בסדרה. המוטיבים נשארים אותם מוטיבים - אלימות כלפי נשים וילדים, האקרים, ליסבת לוחמת צדק לבדה, בלומקוויסט מסתבך ואז יוצא מהתסבוכת, ה"מילניום" בסכנת סגירה ואז ניצל. מבחינה זו אין חדש תחת השמש. סגנון הכתיבה ממשיך להיות יעיל ופוטוגני - אפשר לתרגם את הספר בקלות לקולנוע, הוא כתוב כבר כתסריט מן המוכן. אין פה איזה עומק או הפתעות. בעיקר אפשרות לקוראת האוהדת לחזור אל דמויות שהיא מחבבת ולראות מה ממשיך לעלות בגורלן. אני העברתי אחר הצהריים בכיף עם הספר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
עבד אמריקני

עבד אמריקני

פרדריק דאגלס

לפני כשבוע חגגה הוצאת "נהר" יובל של 100 כותרים עד כה. אחד מספרי-הדגל של ההוצאה הוא הספר הזה - ולא בכדי.
זוהי האוטוביוגרפיה של פרדריק דאגלס, שהיה עבד אך נמלט ומאז הקדיש את חייו לשחרור עבדים ולזכויות נשים. למרות שסופו של הסיפור ידוע לנו מראש, הספר עדיין מרתק ולפרקים מותח. מכיוון שהספר פורסם רק 10 שנים לאחר המלטו ממעבידו, ועוד היו רבים שחיו תחת העבדות, דווקא את סיפור בריחתו אין דאגלס מתאר בפרטים, כדי שלא לסכן אחרים שאולי נוקטים באותה הדרך. חבל שבמרוצת 130 השנים שחלפו מאז הפרסום, לא נוסף לספר נספח כלשהו ששופך אור על הפרטים המעניינים הללו. אם כי דאגלס פרסם ספרים נוספים, ואולי פרטים אלו הופיעו בהם. בכל מקרה, מסקרן מאוד להמשך קריאה.
בספר יש הרבה רגעים פיוטיים ונוגעים ללב, כמו הקטע באחד הפרקים הראשונים המתאר את הסיבות האמיתיות לשירת העבדים בעת עמלם. הספר הוא שילוב של סיפור אישי מעניין ומעורר השראה יחד עם מניפסט על זכויות, שחרור וחרות. בעיקר מעוררת השראה הדבקות של דאגלס במטרתו - ללמוד לקרוא - וזאת בהיותו ילד. מעניינת גם ההשפעה של הלמידה על מהלך חייו, ועל כך שהדיכוי לא התאפשר מרגע שיכול היה לקרוא בעצמו טקסטים משחררים. זוהי מסה על עוולות וניצול, אך גם על עמידה מול צורר והעזה. לא יכולתי שלא להרהר שוב בכך, שברגע שרכשת השכלה - איש לא יכול לקחתה ממך.
כמו הרבה אוטוביוגרפיות, הספר אינו מבריק מהבחינה הספרותית. הוא אמנם כתוב בצורה רהוטה וקולחת, והוא מעניין מאוד, אך ערכו האמיתי בעיני אינו באמנות שבו, אלא בתכניו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עורכת
שנת הגנן

שנת הגנן

קארל צ'אפק

ספר מצחיק ברמה קלאסית, מסוג השנינויות שחוזרים אליהן שוב ושוב - כמו ב"שלושה בסירה אחת", למשל. צ'אפק עוקב אחרי שנה אחת בחייושל גנן - החל בחודש ינואר, בו הגנן "מגדל בעיקר את מזג האוויר", ודרך חודשי האביב היפים בגינה, הקיץ, הסתיו וכן הלאה. הוא מתאר את הרפתקאותיו של גנן עם צינור-השקיה שטרם בוית, עם זריעה שהצליחה של 160 קוצים דקורטיביים ומסבירבכובד ראש מדוע מוטב לו, לגנן, אם בכלל לא היה לו גב.
מלבד הצחוק, יש בספר הזה איכות זן אמיתית, כשעינו החדה והאוהדת של צ'אפק רואה את חולשותיו ושמחותיו של האדם דרך האופן בו הוא מגנן את גינתו, ואת העולם כולו - דרך זרע אחד. מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עורכת

ביקורות נוספות על "אורי"

אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

הספר אורי הוא ספר שמדבר על התבגרותו של נער ישראלי בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי. אורי הוא נער עם אופי חזק ועקשני שמוכן לעשות הכל למען מולדתו. בספר מסופר על רומנטיקה ומתח בשילוב מעולה. זה הספר הטוב ביותר שקראתי עד כה מכיון שהספר כתוב ברמה גבוהה והעלילה מעניינת במיוחד. אני במיוחד אהבתי את הקטע לקראת הסוף על מחנה הקיץ מכיון שהסופרת גורמת לקוראים להרגיש כאילו הם נמצאים ממש שם ומכניסה אותם לתוך העולם הזה של אורי. אחרי שקראתם את מה שכתבתי אתם יכולים להבין שאני ממליץ בחום על הספר. תהנו!

לפני שנתיים•
★★★★★
•ניני
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

אורי, ספר קלאסי, נכתב על החיים שבין השואה למלחמת העצמאות: החיים בתור נער מתבגר במושבה. הוא מדבר על ההתבגרות, על התפר שבין ילד לעלם. אורי הוא ספר... לא קל. לא קשה מבחינת השפה (למרות שהיא אכן מיושנת מעט), אולי מעט בגלל האורך; קצת קשה לי לשים את האצבע במדויק על ממה נהניתי וממה לא.

אני חושב שאתחיל עם הדבר הטוב.
אתחיל בגילוי סוד – מעולם לא דמעתי מספר. מעולם לא התחברתי לספר, או לדמויות בו, שהרגשתי את דאבונם ויכולתי להזדהות עם תחושותיהם. לא הרגשתי שאני חלק מהעלילה, כאילו נושם את האוויר שהם נושמים. עם זאת, כאן היה זה שונה: היו כמה פעמים שללא רצוני, הזלתי קמעה דמעות. אולי זה בשל שמעולם לא קראתי ספר נוער הגון, אולי מעולם לא הייתי בוגר מספיק ומכיל, אבל משהו בקריאה של פרקים מסוימים גרמו לי להרגיש כאילו אני, בעצמי, הוא אורי; מרגיש את כאבו וחי את חייו שלו.
עבורי, היו שני מוטיבים מרכזיים לעלילת כל הספר: אהבה ומוות. יותר משמדובר על הנאות ילדותיות ועל קשיי ההתבגרות, או על אהבת המולדת, אורי מתייחס לשני הנושאים ביתר רצינות: אין הוא מלא בתובנות פילוסופיות, אבל הוא כן מנסה "לחיות" איתם; אהבה שדועכת ונעלמת, או אהבה שנגוזה; מוות פתאומי ומפתיע, או מוות ידוע אך בעל תקוות שווא עגומות. איך מתנהגים כאשר אנשים קרובים אליך מתרחקים ומתנכרים, ואיך חיים עם קריעת אדם מהחיים?
מן הסתם, שבתור נער מתבגר, אורי לא שם מחשבה מרובה על זה (או שמא שהסופרת לא נתנה את הדגש הראוי על כך, ואני סבור שזו הייתה טעות).


עד כה, טוב. והנה, הרע.
אני לא נהניתי מדמותו של אורי, העובדה שהוא מעין Mary Sue: כמעט ולא משנה מה הוא עושה, הוא תמיד יוצא עם ידו על העליונה; האנשים החשובים, החזקים, אוהבים ונהנים מחברתו. הדבר המעיק ממש, היא לא העובדה שהוא נער אגואיסט, שלא חושב על השלכות מעשיו (ובכנות, לא ציפיתי למשהו אחר. בכל זאת, הוא ילד – אם כבר, זה אמין למקור) ופוגע באחרים; אלא העובדה שאף על פי שהוא כזה, כולם נהנים מחברתו, סולחים על כל פעולה מבישה שעושה, אפילו על דברים שראוי לגנות אותם.

אז אני לא לגמרי בטוח בהחלטה שלי – אצטרך לקרוא אותו עוד כמה שנים, ואולי אראה משם דברים שלא רואים מכאן.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•A_M
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

אחרי בערך 20 שנה הגעתי לספר הזה שוב כשהבת שלי לקחה אותו מהספריה ואני הצצתי בו ונפגעתי.
האמת שאני לא זוכרת מה חשבתי עליו כשקראתי אותו כנערה, אבל עכשיו הוא היה נהדר. נראה שהוא די משקף את התקופה כולל האהבות, הגזענות (נגד כל מי שלא דומה לך בדיוק), וחייהם של הישראלים בימים שעוד קראו להם "עברים" או "יהודים", בשנים שבין מלחמת העולם השניה לבין קום המדינה.
כל זאת דרך עיניו של נער המושבה שצפויה להפוך לעיר פתח תקווה (שדרך אגב, היא גם מקום הולדתה של הסופרת אסתר שטרייט וורצל).
למרות שהספר יצא לראשונה ב-1969, השפה לא יותר מדי ארכאית ולכן נראה לי שגם נוער היום יכול להתחבר לספר, אבל לא הייתי ממליצה לגיל צעיר מדי (בסופו של דבר הבת שלי לא קראה את הספר כי לדעתי אינו מתאים לגילה, עם כל המיתות, ההלוויות וכל היתר).
מדהים לגלות שהחיים אז, לא היו שונים כל כך מהחיים היום - גם בלי הטלוויזיה והמחשב - עדיין היו עסוקים בעיקר באהבה וקנאה.
חבל שהספר נגמר כאילו באמצע, כשאתה מת לדעת מה קרה הלאה. הגורל של אורי בסוף הספר לוטה בערפל, אבל אתה רוצה להאמין שבסופו של דבר הכל היה בסדר.
בכל אופן: אהבתי, נהניתי, ממליצה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מיכל
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

ספר מדהים. לדעתי, הוא ממש נכס צאן ברזל בספרות הנוער הישראלית.
הספר הזה מונח אצלי בספרייה במקום של כבוד; אני מכירה כמעט כל עמוד ממנו, וכל פעם שאני קוראת את הקטעים המרגשים, השמחים והמצחיקים- אני בוכה, שמחה וצוחקת מחדש. התחברתי מאוד לדמויות, ובעיקר לאורי, עופרה ודליה.
מפתיע כמה הספר הזה רלוונטי לחיי הנוער של היום, למרות שהעלילה מתרחשת בתקופה הסמוכה לקום המדינה: נכון, לבני הנוער היום אולי לא יוצא להבריח באישון הלילה כלי נשק, וגם לא לעלות לשיירה שיוצאת לירושלים הנצורה. אבל הם מתמודדים עם כמעט אותן הבעיות, האהבות, האכזבות והשמחות.
מומלץ מאוד-מאוד, וגם למי שכבר לא בן נוער :)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אופיר
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

אמש עשיתי חקירה קצרה על ג'יימס ג'ויס. ארחיב על כך מעט:
אני מאותן נערות אשר מבט קצר בערך כלשהו בויקיפדיה יכול להפוך את יומם לזוהר באופן יוצא מן הכלל! כבר בגיל צעיר כאשר היה מושך סופר או איש רוח מסוים את לבי הייתי מחפשת עליו כמה שיותר מידע בכל מקום שיכולתי להגיע אליו. היו פעמים בהם הייתי לגמרי אובססיבית על נושאים או אנשים מסוימים כדוגמת ענבל פרלמוטר אשר אם תשאלו את אחד מחברי הקרובים לגביה תיפלט מהם אנחה ויגידו הם לכם "לא נמאס ממנה"?! כן, כן ככה אני, יש שיגידו "גרופית".אז אמש חקרתי מעט על ג'ימס ג'ויס אשר על תולדות חייו ארחיב באחד הימים כאשר אקרא את ספרו עב הקרס והקשה לקריאה "יוליסס" אך בינתיים אסתפק במילים גאון ואמן. משום מה כאשר קראתי את תולדות חייו של ג'ויס לא הצלחתי שלא להעלות בזיכרוני ספר קסום זה.
"אורי" אינו ספר מושלם, כלל וכלל לא, גם גיבוריו אינם מושלמים, הם אנושיים לחלוטין וזהו קיסמו. אסתר שטרייט וורצל מספרת את סיפור חייה של ארץ שלמה דרך חייו של נער אחד, צבר אמיתי, אשר חווה את תחילת ימיה של ארץ ישראל, ימי המנדט הבריטי. אנסה לסכם ספר זה, למרות שקשה לסכם את יצירותיה של אסתר שטרייט וורצל:
"אורי" מדבר על נער בשם אורי ונכתב בו על חוויות ההתבגרות שלו כנער, אם אהבתו אל נערה שמפני כי עברו מספר שנים מאז שקראתי בו שכחתי את שמה, אם זה בחוויתיו עם חבריו, אם זה פעילות מחתרתית נגד המנדט הבריטי, אבל יותר מכל זה סיפור על ארץ ישראל על כל גווניה, הצדדים הפחות טובים והיותר טובים, או כפי שויקיפדיה מתארת את שאיפתו של ג'ויס לגבי דבלין ביוליסס " לתארה תיאור כה מדויק, עד כי אם תימחה יום אחד מעל פני האדמה, ניתן יהיה לשחזרה מחדש על פי ספרו. "

לפני 9 שנים•נונו
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

עוד ספר מקסים של אסתר שטרייט-וורצל גיבורת ילדותי, איזה כתיבה איזה כישרון, פשוט תענוג,

לפני 14 שנים•
★★★★★
•כרובי
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

טוב, אני לא מבינה מה קורה פה.
בקושי מצאתי פה ביקורת רעה אחת על הספר הזה.
אז לא אני לא אתחיל את הביקורת ב- "כמה חיפשתי אותו", כי הוא היה לי בבית. אני גם לא אתחיל ב"אל תקראו!!!" כי הוא לא מאוד גרוע.
אבל אני גם לא אתחיל ב"תקראו ספר חובה"- כי הוא לא ספר חובה.
אז כן אולי יהיו כאלה שיגידו שאני משמידה ערך

או שהנער של ימינו כבר לא מתעניין בעבר (מה שאולי נכון)
אבל זה לא העניין.

העניין הוא שאני באמת פשוט לא יודעת מה להגיד על הספר הזה.
מצד אחד- ספר מעניין ומרגש שמלמד על תקופת קום המדינה.
ומהצד השני- אסתר הסופרת (שאגב אני אוהבת מאוד) הוסיפה עוד ועוד פרטים לעלילה והגעתי למצב שאני לא ממש מבינה מה קורה מסביבי.
בנוסף יצאתי מהקריאה עם תחושות לא נעימות.
מי שכבר מכיר אותי יודע. אני שונאת יותר מדי פרטים בעלילה, זה מחליא אותי.

הבעיה שלי כאן היא שהספר באמת היה בסדר! כלומר מצד אחד התאכזבתי מצירוף הפרטים (ומהאורך הארוך מדי של הספר) ומהצד השני בסיום הספר לא הרגשתי שקראתי משהו בכוח.

קצת מוזר לי לעשות את זה על הספר הזה אבל דמויות: יתכנו ספויילרים
אורי- נער הלומד בכיתה ח. הספר מלווה את תהליך התבגרותו. הספר מתחיל בכך שאורי מגורש מבית הספר בלי שום סיבה. אורי אינו תלמיד מצטיין אבל הוא מבין שלימודים זה חשוב. ילחד אכפתי, חכם,חזק ונבון.
אמא של אורי- חלתה בדלקת ריאות וכמעט מתה. מתוארת כאישה טובת לב, נדיבה ואוהבת.
אבא של אויר- אופטימי יחסית, איש טוב וחזק.
דליה- ידידתו הטובה של אורי, חולה במחלה שנקראת פוליו. טסה לארצות הברית כדי להבריא אבל מצבה נהיה גרוע יותר. בהמשך מתברר שדליה חשה רגשות עמוקים אל אורי ואולי גם הוא אליה.
עפרה וחנה- חברותיו של אורי במהלך הספר.
שלמה שומסקי- כשאורי מגורש מבית הספר הוא פוגש את שלמה שומסקי- מעשירי המושבה, והשניים הופכים להיות חברים טובים. שומסקי אוהב את אורי ועוזר לו לחזור לבית הספר. שלמה הוא בן אדם טוב, עשיר, נחמד וחביב.

וזהו עד כאן. תקראו או לא תקראו זו כבר בחירה שלכם
ספר שנוי במחלוקת.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•WOLF
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

יצא לי לקרוא את הספר הזה לפני חודש או חודשיים פחות או יותר. הספר הזה הוא ככל הנראה אחד הוותיקים בספרייה בעיר שלי, אבל גם אחד האהובים שם, כי בכל פעם שחיפשתי אותו במדף של אסתר שטרייט-וורצל לא מצאתי אותו. אבל אז הגיע היום שבו סוף סוף מצאתי אותו, ישן עם דפים צהובים ומקומטים שעברו הרבה בתים וידיים. מיד לקחתי אותו והתחלתי לקרוא אותו בבית.
הספר מתחיל כשאורי ננזף על ידי המורה שלו על דבר שלא עשה ובעצם מי לא מכיר את הדברים האלה ? זה קורה הרבה, תמיד יש ילד שהמורים פחות מחבבים ומוצאים לנכון להאשים אותו ברוב הדברים. בכל אופן, אחד הדברים שהכי אהבתי באורי זה הצד הרך שבו, כי למרות שהוא תמיד ניסה להראות מבחוץ שהוא לא פגיע או רגשן הצד הזה היה יוצא כאשר הוא היה מדבר עם דליה, שהרגעים איתה תמיד העלו לי חיוך על הפנים.
אני אוהבת לקרוא ספרים שנכתבו בתקופה שונה. זה תמיד גורם לי להסתכל על מה שקיים עכשיו ולראות איך הדברים השתנו.
נהניתי מהספר מאוד, הוא מרתק ומרגש עם קטעים שגורמים לחייך, לבהלה, למתח ולעצב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דוריני ♥
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

כשלוקחים את אורי ממדף הספרים - מותר להיבהל. ספר בומבסתי רצוף שפה גבוהה...
אבל כשמסיימים את הספר, אחרי קריאה סוחפת, אתה קולט פתאום כמה אתה אוהב את הדמות הזאת: מנהיגה אמיתית, אמיצה...
אורי הוא גיבור כמו מאות גיבורים שהיו באותה התקופה ומסרו את עצמם לארץ בלי לחשוב כמעט, ואי אפשר שלא להתאהב בו.

השפה - סוחפת.
הדמויות - מדהימות.
העלילה - רצופה ונוחה.

אהבתי מאוד שאורי אינו מושלם - בכל זאת, חבר בתנועה הוא לא היה, לא לכל הטיולים יצא... אבל אורי הוא אורי, חזק, אמיץ, גאה.
ממש ממש ממש ממש אהבתי איך אפשר שלא??
אחרי הכל, זאת עלילה מהסוג הטוב, שמתרחשת בימי הפלמ"ח וההגנה, וגורמת לך לחשוב קצת מעבר, על מה שנתנו עבור הארץ הזאת וגם על מה שחוו...
סיפור האהבה בין אורי לעפרה, וגם בינו לבין דליה (אופס, ספויילר) הוא מדהים, מושך, מרוסן... גורם לך לרצות להגיע לדף האחרון ולקרוא את הסוף, איך הסתדר הכל. האהבה היא פשוטה, אהבת נעורים, ומתוארת מעולה, אז אי אפשר לומר שאתה לא נהנה... כי זאת לא האבה שמוצאים בכל הרומנים החדשים. זאת הבוטה, החזקה. סתם אהבה, פשוטה, נעימה, מדהימה ביופיה. לא יודעת, מבחינתי זאת היתה הנקודה בה הסופרת הראתה את מיטב היכולת שלה בלהראות את הסיפור על הצד הבריא ביותר, הנעורי ביותר.

נהנתי ממש. מומלץ בחום, בשריפה, בהתפרצות הר געש.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•פחד
דירוג
5.0
לפני 17 שנים

“מכל הספרים שקראתי אי פעם וקראתי המון זהו הספר הכי יפה מדובר בו על הכל:אהבות, אכזבות,קנאה וניצחון.”

67/82
ביקורות על אורי
הבאה
נועהD:
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“ספר טוב! הייתי צריכה לקרוא אותו בשנה שעברה ליומן קריאה. המורה הקריאה לנו אותו בכיתה, והאמת שדי א”