• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מקוללים

מקוללים

מאת ג'וזפין אנג'ליני

הביקורת של מלכי

תמונה של מלכי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
מקוללים

מקוללים

מאת ג'וזפין אנג'ליני

הביקורת של מלכי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של מלכי
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2013
סדרה:מקוללים #1
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
SWANQUEEN
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 12 שנים

“וואו פשוט וואו ! זה היה ספר יפה למרות שהיה דימיון קל לדימדומים. זה יותר רומן מאשר פנטזיה. *ספוי”

14/28
ביקורות על מקוללים
הבאה
יובל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

רומנטי,מאוד רומנטי, סוג של אהבה אסורה שמוכרת לנו מכל כך הרבה ספרים. הסיפור הוא על מלחמת טרויה במיתולוגיה היוונית. גלגול נשמות של הגיבורים מגיע אלינו, אסור להם להתאהב בגלל חטאי העבר, וכמובן שזה קורה,,,,כתוב מעניין מסביר את התהליך המלחמה ואת הרגשות, איך שאני אוהבת את לוקאס, הוא כל כך מתאפק ונמנע עד שהוא גורם לאלן לזנק עליו בלי בושה מרוב תסכול, הרבה קטעים הצחיקו אותי, דברים אחדים לא מובנים, כמו תאריכים. אני מניחה שההסבר יגיע בהמשך, איזה כיף שזו טרילוגיה, יש למה לחכות.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של מאירה
מאירה
תמונה של tuvia
tuvia
ש
שעיונת
תמונה של ורדית
ורדית
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
6קוראים|גיל ממוצע58|67%נשים

על המבקרת

תמונה של מלכי

מלכי

חברה מזה 13 שנים
42 ביקורות•2 נבחרות•421 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של מלכי
מלכי
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות42
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה421
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת12מדע בדיוני ופנטזיה9תרגום (נוער)6

דיון על הביקורת

4 תגובות
מלכי
מלכי•לפני 12 שנים
כיף לשמוע. אני בטוחה שנוכל למצוא משהו....
ערה
ערה•לפני 12 שנים
אני 'מתה' על הביקורות שלך,שזה עתה גיליתי. למה אני ואת לא אוהבות את אותם ספרים לעזאזל...
מלכי
מלכי•לפני 12 שנים
שלום רותם, הטרילוגיה קיימת. אבל את יודעת שלוקח הרבה זמן לתרגם. הספר השני נקרא: ללא חלומות. השלישי: אלה. תוכלי להיכנס לאתר של הסופרת יש אפילו ביקורות על הספרים הבאים.
R
ROTEM__1439•לפני 12 שנים

היי, הלוואי ותעני..

ידוע לך בכלל אם יהיה חלק שני? את הספר היא בכלל כתבה באפריל 2011. הוא חדש רק - בישראל! יש לי דרך לדעת אם יצא בכלל חלק שני בשנים הקרובות?
4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מלכי

הגבר הזה

הגבר הזה

ג'ודי אלן מלפס

נא להכיר: אווה חדשה באה לשכונה, לא של איתן ולא של גדעון [או גידון], אווה של ג'סי.
ויש לה עמוד שידרה, היא אפילו אומרת לא, עד שהיא אומרת כן...

נא להכיר את אהובנו החדש: ג'סי.
כן, חתיך. כן, עשיר, כן, זכר אלפא. וממש כן סרוט, עם עבר סרוט כמו כולם.

בתחילה הדמיון בינו לבין פיפטי מלווה בהרמת גבה משעממת, ואז תופס תאוצה ואני צוחקת מההומור הנהדר של הסופרת. ככול שהוא יותר חולה נפש הוא יותר מעניין.
הוא נובח פקודות והיא מתעלמת ואז נמסה, זה מגעיל ומרתק ביחד. כמו סדיזם שאני נשאבת אליו.
מצפה להעיף את הספר מהיד ואוחזת בו חזק, צוחקת בקול רם, הדפים עפים.
וכמויות הקללות שבספר... שאלוהים ישמור!

אז בעצם מה חדש?
אה..כן, כי אני מתה על זה.
כי כשאני סולחת לסופרת [ולעצמי] אני מתמכרת.
כי נהניתי מאוד.
והעיקר כי אני ניזונה מאהבה של אחרים!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלכי
התשוקה לשרוד

התשוקה לשרוד

דנה לוי אלגרוד

סופסוף ספר שראוי לביקורת, אחרי עשרות ספרים שנזרקו באמצע, מחסום קריאה כולל מורל ירוד מהמצב, הוא הגיע בשביל לכבות את המחשבות, רגיעה טוטלית.
ברחתי ליום, ההתחלה אטית, כובשת, מסקרנת ובמהרה נשאבתי קסומה.

הוא מציל חבורת אנשים לאחר שהעולם מתפורר, אכפת לו מכולם אבל ממנה בפרט.
בתור חייל לשעבר הוא יודע מה לעשות בכדי לשרוד, הוא הגיוני, מנהיג וכל כך הוגן.
היא מקסימה, פחדנית וגיבורה, האהבה שם מאופקת בהתחלה וגיליתי שאני מחפשת אותה בדפים,
וכשהיא הגיעה זה היה אדיר, הוא לא עשיר ודפוק כמו רוב הגיבורים האחרונים, הוא לגמרי אמיתי!


יש לנו חלומות, מה לקחת איתנו לאי בודד, כולנו מפנטזים על החופש והבטלה, עד היא מגיעה בכמויות גדולות מידי. ובסיפור הספציפי הזה, הבטלה מסוכנת, נופים שבורים, עייפות ופחד.
ואז יש בעיית הישרדות בכל מובן, אין מי שיפנק אותך, יאכיל אותך, אתה לבד!
הספר הזה כובש, אמין. מצאתי את עצמי מצטרפת למסע ובורחת.
ובורחת פעם שלישית...רביעית...

ואולי בעלי שיחיה צודק ואני באמת חיה בסרט...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלכי
תיכון לילה 3 - רסיסים

תיכון לילה 3 - רסיסים

סי ג'יי דוהרטי

אזהרת ספוילרים, כמובן!
התעוררתי לחיים בעמוד 200, היה נדמה שכל הספר חיכיתי לקרטר שיגאל אותי מאז הספר השני.
באיזה שהוא מקום תפסתי את הגועל, ממרומי גילי אני מחכה לרומנטיקה הדביקה הזו, זו שבוערת בי,
על שהקפדתי בצעירותי לחסום בהתנשאות. מתנפצת עכשיו כמו גיל ההתבגרות המאוחר ולא מרפה.
זה כולל הזעת יתר חיוכים מטופשים והרבה התנצלויות על הז'אנר האהוב עלי בעולם- הרומנטי.

אז חשבתי שבביקורת הזו, לזקור סנטר, ארים גבה ואודה בחיוך: בחיי, הסדרה הזו יפה.
מלבד המלחמה המיותרת של נתנאל, המתח והעניין שלא מעניין אותי בכלל,
סגרתי מעגל עם קושי הפרידה המתוקשרת בין אלי לקרטר, נראה שרובינו בעדו.

אבל הסופרת הולכת אחרת ממה שחשבתי,היא פועלת הפוך ממה שאני מצפה,זה היה מאכזב ומלהיב,
נותרתי עם תחושה ריקה כמעט.
קיוויתי שזו טרילוגיה מהירה, מסתבר שזו סידרה, לאן היא תיקח אותי? מה עוד יש להכיל?
ירדתי מעניין קרטר וסילבן, הוא מוצא לחלוטין.
ומכוון שאני חלוקה בדעותיי לגבי הספר הספציפי, החלטתי לא לתת לו ציון,ההתלהבות ששמעתי
שהספר יצא גרם לי לצפייה מוגזמת. התלהבתי והתאכזבתי.
נשארתי ריקה.

לפני 12 שנים•מלכי
הסנדלר מכוכבאן

הסנדלר מכוכבאן

ארז צדוק

חתיכת נוסטלגיה על יהודי תימן, נראה לי שהספר הזה דיבר על הסבא רבה שלי, על עלייתו הכואבת והמייגעת לארץ.
הספר הזה צמרר אותי בשבת,מרוב שגמעתי ממנו במהירות גדולה הייתי חיבת להתקשר לאבי, רק לוודא שהכול בסדר.
אבל השבת טרם יצאה, וקרוב לודאי שהוא עומד עכשיו בפני אלוהים בבית הכנסת ומסלסל לכבודו,הוא החזן, וכולם במקהלה מסולסלת עונים לו באמן ארוך במיוחד.
כשהייתי ילדה אהבתי לשבת עם חברותי בעזרת נשים, לשמוע אותו תוקע בשופר בצאת הצום, או מסלסל בקולו הגבוה, זקוף, עטוף בטלית,כל כולו שקוע בגאולת ישראל. עד שחשבתי שכבר-לי- אין אויר.
לבי היה מתנפח מגאווה שהחברות שלי נתנו לי דחיפה מחויכת.
הוא מיעט לספר לנו על עלייתו לארץ,על הפחד, האובדן בדרך,השודדים ולבסוף ההגעה. ההתאקלמות הקשה השפה, והרמת הגבה שלודאי חווה. והמורי, איך יכולתי לשכוח את המורי? זה שמצליף בשוט הנקרא "המחנך" ושואג על אחיי המסכנים : "אתה לא יודיע להגות את המילה!" יש פלא שהם יודעים לקרוא ספר הפוך ללא שגיאת כתיב אחת?
את הסיפורים האלה שמעתי מדודי,אחיו שהיה אדם חייכן יותר והמתיק את הסיפור בהרבה.
הספר הזה החזיר אותי לילדותי,לתחושות של בית בקהילה קטנה, השפה, הסלסולים אח,,, הסופר בהחלט יודע להזכיר לי את הריחות שבניתים נשכחו,גדלנו,יצאנו ולמדנו עולמות אחרים, כמעט כמעט שכחנו את המסורת, והוא החזיר אותי לשם במלא העוצמה.
חצי ספר מדבר על העלייה המפרכת, יש פלא כשהגיעו נפלו ארצה בנשיקות ודמעות? אני בטח הייתי מוסיפה חיבוקים ונשיקות ודרמתיות מוגזמת למען ידעו שמעתה תקעתי יתד ארץ.
אני ממש לא שם היום, גם לא במסורת, ואני רק דור אחד אחרי! וילדי? טוב, מאוד רחוק...
כל כך מחכה למוצאי השבת,לשבת ליד אבי, הוא יחייך את חיוכו הבישן, התמים.
שאדרוש ממנו לספר לי שוב על תחושתו כילד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

רשימת המשאלות במאה שלנו מורכבת פחות או יותר אותו הדבר, או לפי מה שמצפים מאיתנו: לסיים לימודים בהצטיינות,צבא,טיול,
אוניברסיטה, להתאהב להתחתן וילדים. וגם שם זה לא נגמר, עדיין יש שאלות חטטניות, נו, מתי הוא מתגייס? מתחתן עם מי? את מאושרת, מאוהבת?
אם בכורי היה נולד במאות שעברו או יותר אחורה, הוא היה נחשב לצייד "מצטיין". עם חושים כמו שלו שהתברך בשמיעה על חושית של קולות ורעשים הוא היה נותן נחת לאמו ולשבט שלו בשלל הצייד.
במאה שלנו ובמה שמצפים ממנו, הוא נחשב ללא מסוגל, באדיבות הנירולוג יש לזה שם: קשב וריכוז....
ברט בת ה-34 לא תקבל את הירושה שלה עד שתמלא את רשימת המשאלות שיצרה לעצמה בעודה בת 14. היא רצתה כלב, סוס,להתאהב וללדת,
אפילו שלום עם אביה. היא משיגה את רצונותיה ומתאימה אותם לתקופה העכשווית,מה אתם יודעים... היא אפילו הצליחה להתאהב.
זה מה שאנחנו צריכים? הרצונות האלה, מיועדים לנו או לפי איך שמכתיבים לנו? לסמן עוד "ווי" ברשימה...
הלוואי עלינו הצלחות כאלה, הספר הזה גרם לי לחשוב שהייתי רוצה לכולם אופטימיות כזו, מטרה, יעד ולבסוף הצלחה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
בלאק סיטי

בלאק סיטי

אליזבת ריצ'רדס

אזהרת פיצול אישיות! ביקורת זו עלולה להכיל: גועל, התאוששות ולבסוף השלמה.

כריכת הערפדים היא אאוט , ובכול זאת, היא זו שמשכה אותי.
שוב אהבה אסורה, היא אנושית, הוא ערפד, [דראקלין בשם חדש, אותה הגברת...] פיה, מלאך וכו'....
כשהם נפגשים ניצוצות עפים הורים כועסים, חברים משדכים,אנחנו מכירים את זה! יש לפחות 20 ספרים כאלה.

ובכול זאת הוא מקסים,משפטי מחץ חדשים, שומר על קצב מותח עד הסוף, כמעט אנושי.
נאטלי- נורמלית לגמרי, בחירות בוגרות אין שום אנוכיות.
אש- כזה חמוד, פחדן וגיבור, דמות כנה.

אני טיפוס של בוקר, נדלקת מוקדם ומתכבה לקראת הצהריים,בניגוד לחבריי בעבודה שהם מתאוששים רק בצהריים,
וכך קרה שפרצתי למשרד בבוקר, סוערת ומחויכת, והם בהו בי...
לך תסביר להם שבגלל/בזכות הספר הזה החיוך המטופש לא יורד מהפרצוף שלי....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
אסון מהלך

אסון מהלך

ג'יימי מקגווייר

תעזבו רגע את הכריכה המהממת, קראתי את הראשון, כך שהשני מתבקש. ולראשונה ספר שלם שמספר מנקודת המבט של הגיבור.
העתק מדויק של הספר הראשון, וכאן אפילו השאיר אותי כועסת... איך לא ראיתי כמה אבי כלבה?
בראשון הבנתי לחלוטין למה טרביס התאהב באבי, חשבתי שהוא חולה ללא תקנה. בספר הזה אני לא בטוחה מי חולה יותר.

כן, אני יודעת... קיטש, נמרח, ובכל זאת אהוב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
תחרה וצבע

תחרה וצבע

אילת סווטיצקי

איילת יקרה, רציתי להתנצל בבושה גדולה על שהעזתי לצאת בהצהרות לגבי סופרים ישראלים, שהם לא מספיק טובים בעני, וכתיבת הסקס זולה ומיותרת,אבל את יקירתי שברת את הכלים, הכנסת הרבה הפתעות שקשה לעכל אותם. המחלה של טליה לא מוכרת לי באופן אישי ואת עשית אותה טבעית,כאילו שמדובר על חברה קרובה, אף פעם לא הגעתי לאובססיה שמדובר בגבר, אני לא יודעת אם לברך על זה שלא איבדתי שליטה או לקנא בטליה, היא פשוט הלכה עד הסוף וחטפה קשה, אין מריחות, 500 דפים עפו מהר מידי,הייתי אמורה להתאהב בגיבור הספר, הנבלה השלה אפילו אותי!
נו אז מה אם היית ברור, גם היית מקורי ומדליק ומחמיא!והסקס? זה רק הבונוס!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי
מסובך

מסובך

לורי האלס אנדרסון

מקסים, פירוט של רגשות, חששות,פחד מהלא נוגע. סיפור בגרות של נער שנקלע לצרה שנופחה לממדים שקשה לעמוד בהם. בעקבות המעשה הוא הופך לסלב, מלכת הכיתה רודפת אחריו, ואז הכול מסתבך בשקרים ואגו.
אבל זה לא ספר רומנטי, הוא מדבר על יחסי משפחה וחברים. אהבתי את הספר כי הוא מדבר על החלטות בוגרות, לעשות את הדבר הנכון, אולי בגלל זה אני אוהבת ספרי נוער, אני מתה על תהליך הבגרות!
במהותו, הוא אמור להיות ספר עצוב, אבל לא תקפה אותי ההרגשה המתאימה, לא הצלחתי להפסיק לחייך...
הנה קטע נערי שהספקתי לשכוח ואהבתי:
"בזמן שדשדשתי מהכניסה לכיתה, החלטתי שאלה המילים הכי פואטיות שאני מכיר: תחתונית, סטרפלס, לייקרה, גזרה נמוכה, גוזיה, חוטיני,חולצת בטן, מחשוף.
זה היה גדול.
אלה שהבנות כל הזמן התעצבנו. איזו פרגית על סף העירום הולכת לה במסדרון כמו בתצוגת אופנה, התחת שלה רוקד מצד לצד, התחתונים שלה מציצים מהמכנסיים הקצרים, השיער גולש לה על העורף עם תכשיטים בפופיק וציצים שנשפכים לה מלמעלה,כולה חיוכים, ואז מה קורה? כל בחור שהיא עוברת לידו אומר משהו גס. או שורק או גונח או הולך אחריה. ואז היא מתעצבנת.
כמה מפתיע.
עוד לפני הצלצול הראשון, רוב הבנים היו חצי מעולפים מרוב תשוקה, ורוב הבנות כבר מתו להכניס למישהו פליק.
בקרים כאלה כמעט גורמים לבנאדם לאהוב את בית הספר.
תודו, מצחיק!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלכי

ביקורות נוספות על "מקוללים"

מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

סה״כ ספר נחמד ממש וקליל לקריאה. ישנם המוןןן ספרים בסגנון הזה, ולכן לא התלהבתי במיוחד אבל הספר כן מצליח ליצור איזשהו מתח שנמשך לאורך על הספר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•hana
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

הספר ממש טוב וקראתי אותו כל עוד יכולתי .
אהבתי את הכריכה, והתקציר פשוט מושך את הנוער לקנות את הספר( המיתולוגיה המודרנית מעולם לא היתה סקסית יותר)
בנוסף לכך אהבתי את לקיחת הדמויות במיתולוגיות מהעבר להווה, שיחזורן ושינוי במקצת של המיתולוגיה כך שיתאים לספר.
בהרבה ספרים דימיוניים שהעולם קסמי וכל זה אפשר לראות שפותרים בעיות שמתרחשות בעזרת קסמים וקללות ובכך נגמר הסיפור (קסנדרה קליר), ובספר הזה יש כמה קטעים כאלה שלא חיבבתי במיוחד.
ספר שמיועד לנוער בהחלט- לא עמוק, רומנטי וסקסי אך לא מעבר לנשיקות כמו בכל הספרים.
הספר נכתב בצורה ממש טובה שאין שורה שבא לך לדלג עליה, התוכן לא צפוי בכלל.
האהבה שמתוארת כל הספר אינה יכולה להתממש ומסוכמת רוב הספר בהחזקת ידיים ואי הסיפוק המיידי הזה גורם לספר לעלות ברמה.
בספר אפשר לראות שהיופי שיוחס לדמויות לא מודגש הרבה והוא לא הסיבה העיקרית (כמו בהרבה ספרי נוער) להתאהבות שמתרחשת.
אין משולש אהבה דפוק ולא אהבה ממבט ראשון (תודה לאל!!)
בקיצור , אחלה ספר- לא עמוק מידי, קליל ומהנה לקריאה.

לפני 12 שנים•חושחש
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

כשהייתי בסביבות גיל 10-11, אהבתי כל ספר שקראתי, לא משנה כמה הוא היה גרוע או זוועתי.
זכור לי רק ספר אחד שהפסקתי באמצע באותה תקופה (כשף של דיו, אם אתם מתעקשים לדעת, הוא היה פשוט נוראי, הוא היה כל כך מתסכל שפשוט הפסקתי לקרוא באמצע)
למזלי, התקופה הזו חלפה לה, ודעתי השתנתה לגבי הספרים, והתחלתי לשנוא כמה מהם.
כיום יש ספרים שאני מתביישת שאפילו העזתי לחבב (עיינו ערך: אליסון נואל וספריה, כן, מודה באשמה, אהבתי אותם, עבר לי למרבה המזל).
היו ספרים שחשבתי שהם נחמדים, רובם הפכו אחרי שנה בערך לספרים השנואים עליי, וחלק קטן מהם נשארו בגדר נחמדים, היו ספרים שהיו בגדר סבירים, נראה לי שכולם הפכו אחרי זה לספרים השנואים עליי.

על מקוללים שמתי עין עוד בזמן שהייתי בתקופה שבה אהבתי כל ספר שקראתי, אני זוכרת שכמעט קניתי אותו כמה פעמים, אבל בסוף ויתרתי לטובת ספרים אחרים שרציתי יותר.
ולבסוף, שנה שעברה, יצא לי להשאיל אותו מהספרייה וסוף סוף לקרוא אותו.
מזל שקראתי את זה רק עכשיו, ועוד יותר מזל שלא קניתי אותו. באמת.

אז יש ילדה בשם הלן, היא בלונדינית (דא), היא גרה בעיירה קטנה ונידחת (מוכר לכם מאיפשהו?) וכמובן שהיא שונה מכולם, ורואה דברים מוזרים וככל הנראה יש לה כוחות או משהו כזה (וואו, איזו מקוריות!) ויום אחד מגיעה משפחה חדשה לאיזור (די, זה פשוט היה כל כך לא צפוי!) ויש במשפחה נער מתבגר (וואלה?) ובהתחלה היא והנער ההוא שונאים אחד את השני (מגלגלת עיניים) ואז, נחשו מה? הם מתאהבים! (וואו, זה אפילו פחות צפוי!).
ואם זה לא היה מספיק נדוש ומטומטם בשבילכם, אז זו אהבה אסורה.

וזה מה שאני זוכרת, כי בשלב הזה הפסקתי לקרוא, ואני ממש לא בן אדם שמפסיק ספרים באמצע.
הספר הזה נדוש, משעמם, צפוי ואידיוטי. הרגשתי כאילו קראתי אותו כבר לפחות מיליון פעמים. כאילו אלו אותן דמויות רק עם שמות שונים.

וברור לי שהילדה בת ה11 שהייתי פעם היתה מחבבת את הספר, וככל הנראה הייתה קוראת את שאר הספרים בסדרה, ואולי אפילו הייתה קונה את כולם. אבל למזלי, היא לא עשתה את זה, וחסכה לי המון זמן, שבו יכולתי לקרוא ספרים טובים יותר מזה.

אז לסיכום, אם אתם אוהבים ספרים צפויים, ממוחזרים, קיטשיים בצורה חולנית עם דמויות שטחיות ומטומטמות, זה הספר בשבילכם

לפני 10 שנים•
★★★★★
•SHIRA
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

ספר מקסים. רכשתי אותו לפני כשלושה שבועות, והוא מעולה.
הספר מתחיל כמו כל ספר בזמן האחרון בחורה רגילה תיכוניסטית באי בארה"ב בשם ננטקט ששום דבר לא קורה בו. היא מרגישה שונה אבל מנסה כל הזמן להעלים את זה, עד שיום אחד מגיעה לאי משפחה חדשה של שני אחים אם נשותיהם וילדיהם שהם גם הולכים לחטיבה. וכאן הכל מתקלקל, גם פה מעורבים איך שהוא אלים וכוחות וסודות אפלים. לא כמו כל הסדרות האחרות עד האמצע אנחנו במתח מה קורה. פתאום כל מיני סיפורי מיתולוגיה מסתדרים להיום.
איך העלילה מסתבכת אני מעדיפה לא לספר לאלה שעדיין לא קראו אבל הספר מותח וכיף לקרוא. לא רק לנוער, בכלל למי שאוהב עלילה של היום ופנטזיה. ממליצה מאוד. מירה

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Mira
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

כן הוא קיטשי,וכן הוא חוזר על הרעיונות שמוצגים בספרים דומים(בלונדינית מופנמת וחתיך חדש שמגיע לבית ספר) אבל רוב הספרים משתמשים ברעיונות שממוחזרים מרוב הספרים שקדמו להם,זה לא אומר שהעלילה ירודה,או הכתיבה גרועה החכמה היא להשתמש ברעיונות הקיטשיים בצורה חכמה ושהספר לא יהפוך לזול.
קראתי המון ספרים,ספר זה הוא מבין הספרים האהובים עליי ביותר,הוא זה שגרם לי להתעניין במיתולוגיה היוונית(שהיום אני כבר לומדת) והוא משלב את הרעיונות ה"קטשיים" במידה מבוקרת שגורמת לטעם של עוד,ספר מעולה!!! ממולץ בעיקר לחובבי הפנטזיה וה"קטשיות".

לפני 9 שנים•אוראל לייני
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

אהבתי את הספר! אם כי יש פגם קטן. אבל זה לא יפריע לי לתת לו חמישה כוכבים...
אני חייבת להגיד, כשסיימתי לקרוא את הספר - עמדתי על הרגליים ומחאתי כפיים לג'וזפין אנג'ליני. הכתיבה הייתה טובה, אבל זה לא למה אהבתי את הספר. כל הקטע על אלות הגורל שמתעקשות לחזור על אותה טרגדיה נוראית בכל דור, עם הדמויות והשמות שחוזרים על עצמם והסיפור על מלחמת טרויה (לא זה עם הסוס הענק מעץ) היה פשוט גאוני! אני לא בטוחה אם הסברתי נכון ובטח שמה שאמרתי לא הסביר כמו שצריך את הגאוניות שבעלילה! (לא, אני לא מגזימה) אהבתי אהבתי אהבתי את לוקאס והלן! ואהבתי את האווירה בבית משפחת דלוס! משום מה ממש אהבתי גם את הקטור. למרות שהוא "מרושע" כביכול להלן בהתחלה, בספר השני רואים שאכפת לו ממנה, ולה אכפת ממנו. אהבתי! ממתי על זה! כל כך אהבתי את זה שכשסיימתי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אז קראתי את זה שוב.
ועכשיו לפגם: בספר הזה ובעיקר בספר השני, כולם ממש דואגים לכולם. נשמע מוזר אבל תקראו עד הסוף. הקטור מגונן על קלייר - מה הקשר? ג'ייסון הרבה יותר מידי דואג לכל הקטע הזה של "היא רק בת אנוש-היא לא כמונו-תפסיקי להיות כל כך אנוכית, הלן" עם קלייר. (אני מתארת בעיקר מקרים מהספר השני, לא ספוילרים.) וגם כל הקטע הזה שקייט מחבקת את הקטור בחנות העיתונים כשהוא בא לבקר והוא מרים את שתיהן באוויר - מה? היא אפילו לא פגשה אותו עד סוף הספר הראשון ולא מתארים אף מקרה שהיא פגשה אותו בספר השני עד אותו רגע! לא משנה. בכל מקרה אני יכולה להמשיך ככה לנצח אבל הביקורת גם ככה ארוכה מידי ואני מרגישה חופרת.
חוץ מזה שאהבתי מאוד את הרעיון, גם העובדה שזה היה סיפור מהמיתולוגיה היוונית ממש משך אותי! ולא, לא כי קראתי את פרסי ג'קסון והשתוקקתי לעוד מיתולוגיה ואלים מטורפים, אלא סתם כי אני אוהבת את המיתולוגיה היוונית.
עוד משהו שגרם לי להצדיע לג'וזפין היקרה שלי - היא הייתה ממש מקורית בשמות! קסנדרה, אריאדנה, קסטור, אוריון, הלן... אם כי רוב השמות בספר אלה שמות מהמיתולוגיה היוונית.. אבל עדיין!
***אזהרת ספוילר!!!!***
דבר אחרון כולם אומרים שכל הקטע הזה שהלן ולוקאס הם בני דודים זה טוויסט מיותר ושחוק ולגמרי העתקה מבני הנפילים - אבל זה ממש לא! זה ממש תרם לעלילה של הספר השני (ממש, ממש, ממש! אני לא סתם אומרת. כאילו, ממש!) וחוץ מזה הם לא באמת בני דודים אז למי אכפת.
בקיצור ולעניין, ממש אהבתי את הספר, ויכולתי להמשיך לשבח אותו ולכתוב את כל הדברים שאהבתי לנצח, אבל זה יהיה ממש ארוך. ברצינות - אני אוכל לכתוב ספר שלם שיסביר למה אני אוהבת את הספר הזה. חמישה כוכבים, לגמרי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Effy
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

מיתולוגיה יוונית. שתי המילים האלה מספיקות בשביל לשכנע אותי לקרוא ספר, אז ברגע שקראתי את התקציר והבנתי שמדובר במשהו שקשור למיתולוגיה, החלטתי לקרוא אותו.
ובגלל שאין הרבה ספרים שתורגמו לעברית ומשלבים בתוכם מיתולוגיה יוונית (בואו נשים בצד את פרסי ג'קסון), אז ברור עוד יותר שאני אקרא אותו!

מכאן הביקורת עלולה להכיל ספויילרים לא כל כך הורסים אם תחליטו לקרוא את הספר ( אני רק מספרת על מקרים שקרו בספר, לא מגלה כלום על "הסודות" של הדמויות :) )

אז בהתחלה הספר היה נחמד. כמו כל ספר שהוא, הדמויות הוצגו בפנינו- מראה, גיל, חברים, משפחה וכו'..
ואז הגיע החלק שמשפחת דלוס מגיעה לאי שהלן גרה בו. ואז הלן רואה את לוקאס במסדרון בית הספר ומתנפלת עליו ומנסה להרוג אותו. יחי ההיגיון! כי כל יום יוצא לכולנו לראות בחורה מתנפלת על בחור, בלי שום סיבה נראית לעין כשאפילו הבחורה עצמה לא יודעת למה עשתה את זה.
ומה קורה אחר כך? בגלל שממש קשה לנחש, קבלו רמז- הם לא יכולים להתרחק אחד מהשנייה!
בקיצור, היא "שונאת" אותו והוא "שונא" אותה. כמה טראגי!
קורה מה שקורה, ומסתבר שהלן צריכה לבלות יותר זמן ממה שהיא חשבה ורצתה עם לוקאס ומשפחתו.

עכשיו מגיעים למשפחה של לוקאס:

1) כולם כאלה יפים ומושלמים. קצת נמאס מהספרים שבהם דמויות מתוארות ככאלה שאין בהן שום דבר רע. הם בכל זאת בני אדם (או לפחות חצי במקרה הזה), אז חייב להיות אצלם משהו לא בסדר, לא?

2)השמות. וואו, אין לי מה להגיד! לסופרת היה פרץ מקוריות כשהיא חשבה "אממ, מעניין איך אני אקרא לדמויות בספר שלי?".
הנה כמה דוגמאות שיגרמו לכם להבין למה התכוונתי: הלן (שהכוונה היא כמובן להלנה מטרויה), אריאדנה, פנדורה, קריאון, טנטלוס. כמו שאמרתי, מקורי.

3) לקח לי כמה זמן להבין מי נגד מי. מדובר בשני אחים, אחד נשוי והשני לא (לא זוכרת מה קרה לאשתו), לאחד שני ילדים ולשני שלושה. אה ויש גם אחות של שני האחים ואחר כך גם עוד אח. ונראה לי שאפילו עוד אחד (או שלא? באמת אין לי מושג)..
הקטע הוא שזה מבלבל וכשמשהו פשוט כמו קשרי משפחה מבלבלים אותך כשאתה קורא ספר.. המצב לא כל כך טוב. אבל אולי זה רק אצלי.

עכשיו נדבר קצת על התקציר שהחליטו לכתוב לספר:
"בשעה שהלן מגלה את הסודות על מוצאה ועל זהותה"- שכחו להוסיף בסוגריים שלוקח לה מעל לחצי ספר כדי לגלות את זה. אני בעד ליצור מתח בספרים, אבל יש גבול.

ועכשיו לסוגיה הכי גדולה בנושא- היחסים בין הלן ללוקאס:

"אך ייתכן שאפילו עוצמות של אֵלים-למחצה לא יספיקו כדי לעמוד בפני הכוחות שמושכים אותה ואת לוּקַאס זה אל זה – וגם מנסים להפריד ביניהם."
"לא תצליחו שלא להתאהב בהלן ובלוקאס."

אוקיי, אז מכאן אנחנו מבינים שהלן ולוקאס מתאהבים. צפוי. ועכשיו.. העלילה מסתבכת!- מהר מאוד בספר אנחנו מבינים שלוקאס עוצר בעצמו כשהוא עם הלן, ואחר כך גם מבינים למה (שוב פעם, ממש "טראגי"). הקטע הוא שכנראה בלי לשים לב הסופרת גרמה לזוג הנאהבים החמוד הזה להיות די בלתי נסבל. אני יודעת שלוקאס היה צריך לשמור על איפוק בקרב הלן, אבל די. פשוט די.
אפילו מצאתי את עצמי מתעניינת יותר בשתי דמויות משנה שכמעט ולא אמרו כלום על סיפור האהבה שלהם, שזה די מוזר כשלעצמו.

ועכשיו מגיע משפט המחץ בתקציר:

"המיתולוגיה המודרנית מעולם לא היתה סקסית יותר!"
אני לא יודעת מה ההגדרה שלהם לסקסי, אבל היא בטוח לא כמו שאני מגדירה אותה. או כמו שכל בן אדם אחר שיקרא את הספר יגדיר אותה.
אם הם קוראים לזה שמעל לחצי ספר הם מחזיקים ידיים, השיא קורה כשלוקאס רואה אותה עם כותונת לילה שלא מכסה כלום (שבכלל שייכת לבת דודה שלו- מטריד) או אחרי שהיא יוצאת מהמקלחת לבושה והוא אומר לה שכדאי שהיא תיכנס למיטה כי יש גבול לכמה הוא יכול להחזיק את עצמו- אם לזה הם קוראים סקסי אז יופי להם (וכנראה גם לכולנו), כי כל האנשים בעולם סקסיים!
אה כן, איפשהו בספר הזה יש כמה נשיקות ביניהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מצפה לאיזושהי נשיקה מופרעת שתשאיר אותי חצי המומה חצי נגעלת רק מלקרוא על זה, אבל אם גרמת לנו לחכות כל הספר לרגע הזה אי אפשר לסכם את זה ככה. הם פשוט התנשקו. זהו. זה ספר לנוער, נכון, וזה נשמע מוזר (אפילו בשבילי) שאני מתלוננת על נשיקה אבל אם תקראו את זה תבינו את התסכול שלי.
אין ש-ו-ם דבר סקסי בספר הזה. כלום.

כל כך רציתי שהספר הזה יתפתח למשהו. כל כך רציתי לאהוב אותו ושהוא יגרום לי להתעצבן בזמן שאני מחכה לתרגום של ספר ההמשך. עד כמה רציתי לאהוב אותו?- מסתבר שבלי לשים לב כתבתי את השם שלו גם בספרים באנגלית שאני רוצה לקרוא ובדרך כלל זה לא קורה כי אני בודקת לכל ספר אם יצא תרגום בעברית ואפילו הספרי המשך שלו כבר נמצאים על הקינדל שלי (ועדיין לא החלטתי אם לקרוא אותם או לא. רק הזמן והשעמום שלי יגידו). במקרה, את הספר הזה שהוא הראשון בסדרה לא הצלחתי למצוא וממש התבאסתי (שוב, מיתולוגיה יוונית) אז תארו לכם כמה שמחתי כשגיליתי שהספר שאני מחזיקה ביד הוא הספר שחיפשתי הרבה זמן באנגלית [ רמז: שמחתי מאוד. אני חושבת שאפילו קפצתי משמחה. אבל זה היה לפני בערך חודש אז זה כבר נמחק מהזיכרון P: ].
ולמקרה שזה לא היה מובן מדבריי למעלה, הספר הזה לא ענה על הציפיות שלי. תחילת הספר הייתה יותר מעניינת מהאמצע ומהסוף. כשאני מתחילה ספר אני אוהבת לקחת הפסקות ולא לסיים אותו בכמה שעות (גם כי אני לא קוראת כל כך מהר וגם כי אני אוהבת "למשוך" את זמן הקריאה של כל ספר) ולקחתי הפסקה ארוכה מהספר. של כמה ימים. זה לא קורה לי בדרך כלל בספרים שאני קוראת והרגשתי שאני צריכה לסיים אותו רק כי אני כבר חייבת להחזיר אותו לספרייה אחרי זמן השאלה של חודש. חודש ימים הוא כבר נמצא אצלי ורק עכשיו סיימתי אותו!

אני באמת חושבת שעד הרגע שכתבתי את הביקורת הזו הייתה לי תחושת אכזבה מהספר, אבל רק עכשיו בסופה אני מבינה כמה הספר הזה באמת אכזב אותי מבחינת הציפיות שהיו לי ממנו. אני לא נוטה להאמין במשפט שאומר "כגודל הציפיות כך גודל האכזבות" אבל לפעמים הוא נכון, ממש כמו במקרה הזה.
אני באמת לא יודעת אם להמליץ לכם לקרוא אותו, אבל אני מניחה שהעובדה שאחותי שאלה אותי איך היה הספר ועניתי לה שהייתי יכולה להסתדר גם בלעדיו אומרת משהו.

ובכל זאת, החלטתי לתת לספר הזה שלושה כוכבים כי הוא בסדר. וזהו. בשלב מסויים הסופרת באמת גרמה לי לרצות להמשיך לקרוא את הספר, אז ניתן לה קרדיט לפחות על זה :).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פלינדר εїз
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

חייבת להודות, שניגשתי לספר בתחושה של איכס.
פשוט כמשמעו, קראתי את התקציר, התבוננתי בכריכה ועלתה בי תחושה של מיאוס.
אין מה לעשות, נמאס מאותם הספרים על הנערה שמתגוררת באיזור נידח, מרגישה שונה אך מדחיקה את זה ו(כמובן) מתאהבת בנער המסתורי שמגיע לעיר.
אבל, למרות הכל, התחלתי לקרוא. ומעמוד לעמוד כך יותר ויותר אהבתי את זה. אהבתי את זה כל כך, שהייתי חוזרת על פסקאות שלמות וקוראת אותן שוב. ושוב. ושוב. כי זה פשוט לא נמאס.
שלא תבינו לא נכון, הספר לא ברמת כתיבה נורא גבוהה, הדמויות לא מאוד מפותחות והעלילה לא גאונית או עמוקה במיוחד.
אבל הספר סוחף, מותח וקולח. הוא פשוט כיפי. מאוד קל להזדהות עם הדמויות ולמצוא מקבילה לכל אחת מהם מהעולם האמיתי, שלנו.
לא כל כך אהבתי את הסוף והתחושה הייתה שהסופרת רק ניסתה לדחוף במכוון עוד בעיות בשביל סדרה שלמה.
בקיצור, ממש נהניתי לקרוא את הספר, ואני חושבת שלפעמים, זה קצת נחמד לקרוא ספר סתם ככה, בלי לחשוב יותר מידי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תמר.
מקוללים

מקוללים

ג'וזפין אנג'ליני

הספר מזכיר לי בסיום הקריאה את אותה תחושה שמסיימים לקרוא את משחקי הרעב, איזה בעאסה שאין את החלק השני.
הספר הוא ממש בסגנון של דימדומים רק שהדמויות הן חצי אלים ולא ערפדיות, יש להן כישרונות מיוחדים כמו: תעופה, שמיעה אסולוטית, יכולת ריפוי וחוזק בילתי רגיל.
הלן בגיל הטיפש-עשרה תמיד חשבה שהיא פריקית ותמיד תמיד ניסתה כמה שיותר להקטין את עצמה לא להתבלט עד שמגיעה משפחת דלוס לאי שלה, משפחה שגם היא בעלת יכולות דומות לשלה, רק שהפגישה איתם גורמת לה לרצות להרוג אותם....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חגית
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“ספר מעולה !!!! אחד הספרים היותר טובים שקראתי . לא יכולתי להניח אותו מהידיים שלי . אני מאוהבת בהלן ול”