ברברה סאביץ' נמצאה מתה במיטתה ב-29 בספטמבר, אז נראה לי שהיום הוא היום המתאים בדיוק לכתוב את הסקירה הזאת. מלבד התאמת התאריכים המופלאה, הספר הזה הגיע אלי לקריאה שניה מתוך שממת השיעמום שמשרים החגים, וליתר דיוק שביתת הספריה בימים טרופים אלה. כך יצא שהעברתי מבט על פני הספריה בכוונה למצוא משהו שעוד לא קראתי, או משהו שכבר מזמן לא קראתי, או משהו שלא קראתי יותר מדי פעמים. וכך הגעתי לסקוט טורו. בכריכה הפנימית של הספר מצאתי הקדשה חמה שכתב אחי לאשתו. אופס. כבר מזמן הייתי אמורה להחזיר את הספר הזה. מילא.
אז מה יש כאן? החלק הראשון של הספר נע קדימה ואחורה בזמן, במחצית השנה שבין יום הולדתו השישים של השופט ראסטי סאביץ', ובין הבחירות לנשיאות בית המשפט העליון, אליהם הוא הגיש מועמדות. בין לבין חל גם התאריך הקריטי, זה שבו אשתו מתה. התיאור בחלק הזה כל כך קופצני ומדלג, כך שנוסף לשם הדובר בכל פרק, ולתאריך, מצאו לנכון (הסופר? ההוצאה?) גם לספק ציר זמן. החלק השני בספר עוסק במשפט, שכן מדובר במותחן משפטי, הנסיבות מחשידות, והשופט עומד לדין באשמת רצח.
מה עוד יש כאן? למרות הדילוגים בין האנשים והתאריכים, הסיפור טוב. קצת עיצבנה אותי טכניקה ה"דיאלוג כהסבר לקורא", כך שכל דיאלוג נקטע בהסברים ארכניים או בפלאשבקים אחורה וכדומה. אבל הסיפור טוב, הדמויות אמינות, אם כי אף אחת מהן לא מעוררת יותר מדי הזדהות, ויש די והותר תפניות בעלילה, כך שהמתח נשמר לכל אורך הספר, בלי לייגע את הקורא בכל שלבי בחירת ופסילת המושבעים, כנהוג במותחנים משפטיים אמריקאיים. כל הזמן נצנץ בי זיכרון עמום מהדימיון של הספר לספר אחר של המחבר, שנקרא "בחזקת חף מפשע", אבל קראתי את ההוא מזמן, ויכול להיות שאני סתם מערבבת דברים.
מאוד נוח שנקודת המבט העיקרית בחלק השני, המשפטי, היא של הבן של השופט המועמד לדין, ושהבן הזה הוא משפטן גם הוא. כך נמצאים ההסברים המקצועיים במקום, ובצורה טבעית. קצת פחות נוח שחלק מנקודות המבט בספר מובאות בגוף ראשון, ואילו החלק של התביעה מגיע בגוף שלישי. יכול להיות שסיפורית יש בזה היגיון, אבל כקוראת זה הפריע לי. אבל אלה דקויות. כך או כך, ליום של ספריה סגורה שבה אין מה לקרוא, זה היה חומר טוב וממלא.















