מאז ומתמיד כתיבתו של אביב גפן היוותה השראה עצומה עבורי. כאשר שמעתי על הספר הזה, אשר מציג קטעים פרי עטו של אביב הכתובים בצורת פרוזה, הדבר הראשון שעשיתי היה להזמין אותו בחנות הספרים הקרובה לביתי.
ניגשתי אל הספר הזה עם הרבה ציפיות שלא נופצו כלל בזמן הקריאה. אציין כי הוא לא מהספרים הטובים שקראתי, ואני עוד מתחבטת עם השאלה האם ניתן לקרוא לאסופת הזיכרונות הכתובים הזו "ספר". אבל בכל זאת, אביב מעניק למעריציו "הצצות" אל כל מיני תחנות בתסריט של חייו, חושף את עצמו בצורה מעודנת וזהירה שנותנת טעם של עוד. הספר אינו כתוב בסדר כרונולוגי כלשהו, וייתכן כי זהו הקסם הגדול שלו.
הספר מתאים לכל מי שמעוניין להסתכל על המוסיקה של אביב מזווית אחרת, לנסות להבין את כוונתו האמיתית של המשוררר, או סתם לאנשים אשר מתעניינים בקורות חייו (המרתקים, יש לציין) של אביב.
בסופו של דבר, הספר הזה מעין דיוקן עצמי של אביב גפן, המצויר במילים יפות ובניסוחים הייחודיים לשפתו העשירה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
