לקלסאדו יש דמיון פרוע וכישרון יוצא דופן לשלב בין פנטזיה ומציאות. זהו ספר מתח ומסתורין, פשוטו כמשמעו.
כספר מתח הוא גורר את הקורא על פני כ-400 עמודים מבלי להרפות. יש לו עוצמה בלתי רגילה למקד את הקורא במתרחש ולגרום לקורא להמשיך דף אחר דף עד לעמודים האחרונים, שם מתחילה התעלומה להיפתר.
כספר מסתורין הוא חושף את עולמן הפנימי של הדמויות, ומציג את הייחודיות של כל אחת מהן. תחילה התייחסתי בשיוויון נפש למסתורין. אך במהרה נכנעתי לז'אנר הפנטזיה הנרקם סביב מציאות של סטודנטים בספרד של ימינו. הפסקתי לחשוב יותר מדי ונהניתי מההתפתחויות ועושר האירועים כפי שמזמן לא נהניתי. עלי לציין שאינני בוחרת בדרך כלל בספרות פנטזיה והמיומנות לקרא ספרות כזו איננה מפותחת אצלי. במובן זה, "נובמבר" הוא אתגר לקוראים שאינם מורגלים בפנטזיות המשולבות באירועים מהמציאות. אך החוויה בהחלט כדאית. היא מעוררת מחשבה על סגנונות כתיבה ועל ייחודיות של סופר הרוקם עלילות מן הסוג הזה.
קלסאדו זכה בפרס הפנטזיה על ספרו זה. לעניות דעתי, הוא הרוויח את הפרס ביושר!
גם התרגום ראוי לשבח. שכן, כשלוקחים ספר מתורגם ליד והוא נקרא בשטף ומתוך הנאה, פירוש הדבר שהמתרגם או המתרגמת שולטים הן בשפת הכתיבה המקורית - במקרה זה, ספרדית - והן בשפת התרגום - במקרה זה, עברית. זו אינה הפעם הראשונה שאני מחמיאה ליורם מלצר על כישוריו בתרגום מספרדית לעברית. גם כאן הוא ראוי לכל השבחים על כתיבה קולחת ועל הרהיטות שלו בשפה העברית.
עדיין לא נכתבו ביקורות על "נובמבר" באתר "סימניה" - מלבד ביקורת זאת, שלי. אשמח אם קוראים נוספים יקראו, יחוו ויכתבו על חווית הקריאה בספר זה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
