הכרעות גורליות מאת איאן קרשו.
-----------------------------------------
אחת הדרכים לספר את סיפורה של מלחמת העולם השניה, היא דרך תהליך קבלת ההחלטות על ידי מנהיגי המדינות , בצמתים החשובים שלה.
על פי קרשו, שכבר כתבתי שלדעתי הוא אחד ההיסטוריונים הגדולים בכל מה שקשור למלחמת העולם השניה, צומת הדרכים החשובה והעיקרית חלה בין ספטמבר 1939- תקיפת פולין על ידי גרמניה וסוף 1941, ומבצע ברברוסה שהחל ב22 באוקטובר 1941.
בין שני התאריכים האלה, התקבלו על ידי הצדדים הלוחמים עשרת ההחלטות החשובות ביותר שהתוו את האסטרטגיה של כל הצדדים הלוחמים.
אין ספק בעיני , שהיטלר היה השחקן הראשי על הבמה העולמית, ואין ספק שכל החלטה שהוא קיבל היתה בעלת השלכות אסטרטגיות עולמיות.
ההחלטה של היטלר לתקוף את פולין, היתה ההחלטה שהציתה את המלחמה ונתנה לה את האופי העצום , אבל עדיין היתה זאת מלחמה מוגבלת
באירופה , ועדיין לא היה לה את האופי העולמי שהיא קבלה לאחר ההחלטה של היטלר להכריז מלחמה על ארצות הברית. החלטה שאעסוק בה מאוחר יותר.
היטלר שכבר נודע לפני כן במדיניות ההליכה על הסף שלו, חשב שזאת עוד אחת הפעמים שבו הוא מטיל את הקוביות, והמדינות האחרות יאמצו מדיניות של צפייה במשחק
מבלי להתערב בו. אולם הוא שגה בגדול והפעם הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, ותפסו את היטלר כשמכנסיו מופשלים.
החלטתו של היטלר לתקוף את פולין למרות הסיכונים, מלמדת על הביטחון הרב שחש היטלר בקבלת החלטות, ועל ההכנות שנעשו על ידו לפני שנהג להכות במהלך של עוקץ.
בין ההכנות האלה, אפשר למנות את הסכם ריבנטרוב- מולוטוב, הסכם אי התקפה עם ברית המועצות, החלשת מעמדן של המדינות הדמוקרטיות והשתלטות על אוסטריה וצ׳כיה שהעשירו את גרמניה
בכוח אדם ובחומרי גלם שהיו נחוצים לה להמשך ההתעצמות.
ההחלטה השניה שעליה אתייחס היא ההחלטה על ביצוע ״ הפיתרון הסופי לבעייה היהודית״ באירופה .
היתה זאת החלטה נוספת של היטלר, אבל בשונה מכל ההחלטות שהתקבלו על ידי כל הצדדים במלחמה, היתה זאת החלטה שנועדה להשאר
כסוד כמוס ומוחלט מעיני כל העולם.
ההחלטה על השמדת היהדות האירופאית נגרמה כתוצאה מכמה גורמים שדחפו את קבלת ההחלטה הזאת ולא להסתפק אך ורק בגירושם של היהודים וסילוקם
ממערב אירופה למזרחה.
הגורמים האלה היו: א) כשלון המתקפה הגרמנית בחזית המזרחית וסגירת האפשרות לגרוש היהודים מהמערב למזרח.
ב) הרצון והעובדה שהגרמנים החלו במעשי ההשמדה בשיטחי המזרח ( שואה של כדור), והחליטו שהפיתרון צריך להיות המוני ויעיל יותר ( כמו גם הרצון להוריד עלויות ושליטה טובה יותר על תהליך ההשמדה.
ג) הכרזת המלחמה של היטלר על ארצות הברית. אין ספק שזאת ההחלטה התמוהה ביותר במהלך המלחמה. היטלר היה צריך לדעת , מנסיון קודם ( מלחמת העולם הראשונה), שהצתרפות ארה״ב למלחמה מורידה
את הסיכויים לניצחון גרמני לאפס!
הסבות שלדעתי הכריעו בנקיטת צעד טיפשי שכזה היו רצון לחזק את הברית עם יפן, שהיטלר קיווה שתעשה בשבילו את העבודה במזרח, אולם היפנים חשבו אחרת ותקפו במערב.
היטלר חשב שבצעד כזה הוא יראה ליפנים את נאמנותו לברית וחשב שבתמורה היפנים יתקיפו במזרח את ברית המועצות ועל ידי כך יקלו על גרמניה את חיסולה של המדינה היודו- בולשביקית כפי שקרא לה.
היתה זאת החלטה גורלית שבעצם חיסלה את כל תקוות הנצחון של גרמיה, ונתנה לבריטניה את כל הסיבות לשמוח .
הפתרון הסופי על פי קרשו, נבעה לא כהחלטה ברורה אלא כתוצאה מאילוצים שנגרמו כתוצאה מכישלון האופנסיבה במזרח. הנאצים כבר החלו במלאכת החיסול בשטחי ברית המועצות, ( שואה של כדור), וכתוצאה מלחצים שונים שנבעו מהמצב בשטח נגררו יותר ויותר לקיצוניות של הפיכת ההשמדה לכללית וטוטלית על כל אירופה.
בספרו , מספר קרשו את ספורם של עשרת ההחלטות האסטרטגיות בגדולות, אולם , אין זה אומר שלא היו עוד רבות אחרות שהתקבלו מאוחר יותר.
לדעתי כמה מהן לא פחות חשובות וביניהן, פתיחת החזית השניה בצרפת ( הנחיתה בנורמנדי), פלישת כוחות הברית לצפון אפריקה, ובהחלטת העצומות, שהתקבלו האחת ביאלטה- כיבוש טוטלי של גרמניה וחיסול הנאציזם, והשניה ההחלטה של הנשיא טרומן להטיל את פצצות האטום ובכך לפתוח את התקופה האטומית של המאה ה-20.
ספר נפלא, בעל תובנות עמוקות. מיועד לכל קהל הקוראים ובמיוחד לחולים על היסטוריה, מדע המדינה ותהליך קבלת החלטות על ידי מדינאים.
טוביה


















