• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

מאת סוזן קולינס

הביקורת של פולי

תמונה של פולי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

מאת סוזן קולינס

הביקורת של פולי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של פולי
הוצאה לאור:כנרת
שנת הוצאה:2013
סדרה:עולמטה #1
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
JOHN SMITH
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 10 שנים

“וואו. אף פעם לא קראתי ספר של סוזן קולינס המהוללת. אז קניתי את הספר הזה. הלכתי הביתה, ומיד התחלתי לקר”

9/17
ביקורות על גרגור והנבואה האפורה
הבאה
dead_slug
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

אני אוהבת ספרי נוער, הפשטות שלהם מאפשרת לי התנתקות אחרת מהעולם. זה לא המילים החותכות של המינגווי או קאפקא, זאת מציאות אחרת, קצת קלה יותר, אבל מנחמת לא פחות. מעבר לזה, כמוכרת ספרים, אני אוהבת להמליץ לילדים על ספרים שלדעתי הם ראויים.
הספר הזה הוא כזה.
הוא שונה ממשחקי הרעב, הוא אחר לחלוטין. הוא אלים פחות וכן, הוא גם בוגר פחות. אבל הוא גרם לי להתנתק מהעולם, לקרוא אותו עד שאני אסיים. סוזן קולינס יודעת מה היא עושה וכן, כבר בא לי לקרוא את הספר השני בסדרה.
והאמת, יש סיכוי קלוש, שמעכשיו אני גם אסתכל אחרת על ג'וקים. למרות שזה לא וודאי, כי יש להם מחושים ומחושים זה די מגעיל.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של הקוסמת
הקוסמת
תמונה של Miaka
Miaka
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
4קוראים|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקרת

תמונה של פולי

פולי

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
73 ביקורות•3 נבחרות•408 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של פולי
פולי
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות73
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבלה408
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת47מתח ריגול והרפתקאות6ספרות מקורית5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של פולי

רשימת הלעולם-לא

רשימת הלעולם-לא

קותי זאן

כאילו שלקחו פרק של 'המעקב' (The Following) והפכו אותו לספר ארוך. אני מודה שקראתי אותך בתוך שלושה ימים, כי הוא כזה, סוחף ולא נותן להתנתק ממנו. הוא חביב למדי למרות שהגיבורה קצת מעצבנת, ובגדול הוא לא נושא שום בשורה. מין ספר טיסות אידיאלי שכזה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פולי
הנערה ברשת העכביש

הנערה ברשת העכביש

דויד לגרקרנץ

חששתי מהספר הזה בגלל שלעיתים נורא רחוקות ממשיכי הדרך מצליחים לעשות עבודה טובה כמו הסופר המקורי.
אבל הסקרנות שלי וכנראה בעיקר הגעגוע לדמות המעולה של ליסבת שברה אותי ולקחתי את הספר הזה לידיים. מה שציפה לי הייתה הפתעה נפלאה ובמשך שלושה ימים פשוט לא הצלחתי להפסיק לקרוא בו.כל פרק שלו נגמר בצורה כל כך מותחת שפשוט הייתי חייבת להמשיך ולקרוא.
מזמן לא קרה לי דבר כזה עם ספר, ועכשיו אחרי שסיימתי יש לי מין ריקונות שכזו ובעיקר תקווה שיגיע גם ספר חמישי בסופו של דבר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פולי
רגע לפני

רגע לפני

פאני סנטנואה

ספר רגיש ויפה כל כך. כל מילה בו נמצאת בדיוק במקום הנכון.
נשארתי עם טעם של עוד, עוד לדעת על החיים של הסבתא, עוד לדעת לאן החיים של הנינה יתגלגלו.
ואולי הצורך הזה ברק עוד דף אחד לפחות והצמא לעוד מילים של הסופרת היא זו שהופכת את הרומן הזה ממעולה למופלא.

מומלץ בחום.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פולי
העיר המזרחית

העיר המזרחית

אילנה ברנשטיין

זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי השנה, וכנראה הכי חשוב מבין כולם.
הכתיבה נהדרת, כועסת, אמיתית ופוגעת ישר בבטן. הדמויות עלובות, נוראיות וכאלו שדורשת ממך להעניק להן אהבה ללא תנאים.
והדבר הנורא ביותר, זה שבאמת לא נותן מנוח, זה הדימיון למציאות שלנו.
אנחנו אמנם עוד לא שם, אבל כבר לא כל כך רחוקים.
כשקראתי את הספר, את התיאורים המזעזעים שלו לגבי השנאה והאומללות של המקום העתידי הזה, הייתי צריכה לא פעם לעצור ולהזכיר לעצמי שמדובר בפרוזה, זה לא אמיתי, זה רומן, זה לא העתיד שלנו. אצלנו לא הכל עוד אבוד.

הלוואי שכולם יקראו את הספר הזה, שכולם יראו את כל סימני האזהרה, הלוואי שהוא יעשה שינוי.
אבל אני מניחה שהטרגדיה שלו, והטרגדיה שלנו, היא שזה ספר שיכול לשכנע רק את המשוכנעים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פולי
התיקונים

התיקונים

ג'ונתן פראנזן

הספר הזה, שמדבר על תיקונים בשוק ההון כאלגוריה לחיים עצמם, נראה כמו גרף מניה תנודתי במיוחד.
לעיתים הוא צונח וכמעט שבלתי נסבל, ולעיתים הוא דווקא מזנק קדימה ואני לא מסוגלת להניח את הספר מידי.
אני לא נהנתי מהספר, לא הנאה צרופה שמשאירה אחריה טעם של עוד, אבל גם לא סבלתי ממנו במידה מספקת בשביל לוותר.
לא אהבתי את הדמויות, אולי כי הן היו אמיתיות מדי, מכוערות כפי שרק המציאות יכולה לייצר אותם. גם השנאה שלי כלפיהן לא הייתה שלמה. רציתי שהכל יסתדר להם, שהזיקנה לא תהיה מפחידה מדי, שהם לא ישארו אובדים מדי.
השקעתי את זמני בספר הזה, ועם כל התיקונים שהוא ידע תוך כדי הקריאה, לא יצאתי אמנם מופסדת, אבל גם לא מורווחת.
וזה חבל, כי הצפיות, או הציפיות דיברו על תשואה דו ספרתית.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פולי
סופו של מיסטר Y

סופו של מיסטר Y

סקרלט תומס

אומרים שכגודל הציפיות, כך גם גדולה האכזבה. ולי זה מרגיש שהמשפט הזה נועד לספר הזה.
אני לא נוטה לנטוש ספרים, הפעולה הזאת מרגישה לי מזלזלת ולא רצינית, אבל הספר הזה שבר אותי.
כשהגעתי לעמוד 170 אמרתי שהספיק לי, הכתיבה הגרועה, הגיבורה המתישה, העלילה שלא מתקדמת לשום מקום, פשוט לא יכולתי לסבול אותו יותר.

אני באמת לא מבינה איך סביב הספר הזה נמצאת כזאת הילה של מגניבות ואיכות.
איך זה קרה?

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פולי
המשפט

המשפט

פרנץ קפקא

אף סופר לא משפיע עליי כמו קפקא. למרות שמילים הם המרכיב החשוב ביותר בעולמי, כשאני מנסה לתאר את ההשפעה העמוקה שיש לסופר הזה על חיי, אני לא מוצאת את המילים שיעשו להרגשה הזאת חסד.

את הספר הזה קראתי לראשונה לפני כמעט תשע שנים, הייתי בי"ב, בת 17 והתאהבתי. אני כבר לא זוכרת לפרטי פרטים איך הרומן שלי עם קפקא התחיל, אבל אם אני לא טועה המשפט היה הראשון שהנחתי עליו את ידיי, ואחר כך, ובכן, קראתי כמעט את כולם.
החלטתי לקרוא את הספר בשנית עכשיו אחרי שחזרתי מסופ"ש ארוך ומושלם בפראג, שחלק גדול ממנו נסב סביב קפקא. ההליכה ברחובות שהוא הלך בהם, המוזיאון המדהים שבנו לכבודו וכל הספרים שלו שהביטו בי מכל עבר, גרמו לי להתגעגע.
וכן, הנה אני אחרי שסיימתי. ובא לי שוב. הכל. מהתחלה. לשבת ורק לקרוא אותו, להתמכר למילים שלו, לפרק את עצמי מעצמי, להבין הכל מהתחלה ולהבין גם את מה שאף פעם לא הבנתי, בין אם זה בסיפורים שלו או ברשת המוזרה שהיא חיי.

ככה זה אני וקפקא. אני עפה, נופלת, נבנית מחדש, נשארת בלי נשימה.
מין סיפור אהבה שכזה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פולי
וידוייו של ג'וזף בייס

וידוייו של ג'וזף בייס

דן ג'ייקובסון

הספר הזה הוא הפתעה.
מצאתי אותו במקרה בעשרה שקלים בחנות יד שנייה אי שם בתל אביב. המחיר קרץ לי, המהדורה של עם עובד עניינה אותי, וכשקראתי בריפרוף את התקציר, הקצר להחריד, מאחורה חשבתי שאולי יש פה פוטנציאל.
ואכן צדקתי, הספר הוא הצלחה.
בתקציר קצר אף יותר מזה שמספק הספר, אספר לכם שמדובר בווידי אישי של ג'וזף בייס, איש ממשל נאמן במדינה דיקטטורית שרק רוצה יותר כוח.

בספר הזה יש הכל. כתיבה מעולה, עלילה שזורמת והוא בעיקר מציב בפני הקורא דילמה לא קלה. הגיבור הראשי הוא אדם נורא, אבל כל כך קשה שלא לאהוב אותו ולא לקוות שהנה, עוד רגע הוא יחזור למוטב ויכפר על הכל.


אני אוהבת ספרים כמו הספר הזה, כאלו שבאים אליהם בלי שום צפיות והם בתמורה מצליחים להעיף אותנו לשמים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פולי
שנות החלב

שנות החלב

יערה שחורי

הספר הזה הוא יצירת אומנות, אין לי שום דרך אחרת לתאר אותו.
המילים נוגעות בדיוק איפה שצריך, המשפטים גרמו לי לחייך לעצמי ולנפשי לדמם.
מזמן לא קראתי ספר שגרם לי להתמוגג מכל מילה ומילה.
אתם חייבים לקרוא אותו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•פולי

ביקורות נוספות על "גרגור והנבואה האפורה"

גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

גרגור אמור להיות ילד רגיל בן 11, אבל מכורח הנסיבות (אביו נעלם לפני שנתיים, אמו עבדת קשה כדי לפרנס אותם) הוא נאלץ לוותר על הקייטנה ממנה כל בני גילו נהנים בכדי לשמור על סבתו הסינילית ואחותו התינוקת בת השנתיים.
בוקר אחד, כשהוא צריך לקפל את הכביסה, גרגור מבחין שאחותו נופלת לתוך פתח קטן מאחורי מכונת הכביסה, וכמובן בתור המבוגר האחראי הוא מיד קופץ אחריה,
אבל במקום לנחות במרתף גרגור נדהם לגלות שהנפילה נמשכת ונמשכת.
לבסוף הם נוחתים בעולם אחר, עולם שנקרא עולמטה.
בעולמטה יש ג׳וקים ענקיים (שגם מדברים), עטלפים שמשמשים בתור כלי תחבורה, ועוד עניין מטריד-
התושבים שם בטוחים שגרגור הוא המושיע שלהם, הגיבור שעליו מבוססת הנבואה החשובה שלהם,
אבל גרגור שלא השתתף אף פעם בחוג אמנויות לחימה, ובכלל- אין לו שום כישורים נראים לעין מלבד החלפת חיתולים, לא בטוח שהם צודקים.
ובכל זאת כדי לחזור למעלה לאמא שלו, ואולי למצוא את אבא שלו יוצא גרגור למסע מטורף, תוך כדי החלפת חיתולים לאחותו, בכדי להציל את עולמטה.

כמו במשחקי הרעב קולינס שוב יוצרת עולם מרתק, כזה שאמנם לא היית רוצה לחיות בו אבל אתה משתוקק לקרוא עליו עוד ועוד.
הספר מותח, מרתק ומצחיק בטירוף.
מומלץ לגילאי 8-13(אבל לא רק)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•הקוסמת
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

את הספר קניתי לבכור לפני שנתיים בערך בעקבות ביקורת שכתבה פה הקוסמת...הוא קרא, אמר שטוב, אבל לא דיברנו עליו יותר מידי.
כשבקשתי שימליץ על ספר לאחיו, כזה שיתפוס אותו, הנבואה האפורה נבחר בסופו של דבר.
אחיו עם דלקת גרון מסכן בבית, תה, דבש והמרקחת של אלכסנדר פלמינג למגר את הסטרפטוקוק.
וכך יצא שקראתי לו את הנבואה האפורה.
הספר מכיוון לילדים בגיל שלו, הוא לא מתיימר לעלילה מורכבת, היה מאוד צפוי מבחינתי ולא הופתעתי פעם אחת, אבל...
ויש אבל גדול. סוזן קולינס לא מזלזלת בקהל הקוראים שלה, וכותבת בשפה ראויה, בספר די קצר היא מצליח לטוות עולם שלם (עולמטה)
עם יצורים, פוליטיקה, חוקים מאבקים ומיתולוגיה.
קראתי בספר לגור החולה עד עמוד 70 וכשחזרתי בערב והצעתי שנמשיך הוא עדכן שהוא כבר בעמוד 190....
אז קראתי מהר מהר עד שהגעתי ל 190 וסיימנו לקרוא יחד.
למרות העלילה הצפויה הספר טוב וגרגור והקורא לומדים שיעור על אומץ, אחריות, ערבות הדדית ומוסר.
נהנתי וכך גם הבן. הספר השני בסדרה כבר מונח על יד המיטה - אני מניח זה המבחן האמתי הרצון של הקורא לשוב לביקור בעולמטה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

ברוכים הבאים לוויקיאנג'י, נשמח לשרת את מטרתכם בתרגום מילים.
חיפשתם את המונח: נפילה.
'נפילה' היא סיפטום שמופיע במיוחד אצל סופרים שהביאו לכם פצצת קריאה בספר/סדרה/וואט אבר הראשון/ה שלהם, אבל אז החליטו לתת לכם סטירה בשני ולהוציא ספר ילדים.
או מבוגרים. מה שזה לא יהיה.
ל'נפילה' נלווים כמה וכמה חסרונות; כגון טמטום מפליא ומלאי של סימני קריאה ורצון עז לסטור לאחת/שתיים/כל הדמויות בספר.
ה'נפילה' היא הזויה לרוב. תוכלו להיתקל בדברים כמו עכברוש גבוה יותר מבן אדם.
מסטול.
עכברוש מסטול בגובה בן אדם.
לא יכולה יותר, יותר מידי רשמיות! עכברוש מסטול!!
אתם בטח חושבים WTF, גם אני חשבתי! גם. אני!

אז כן, לקולינס הייתה את הנפילה הזאת. דווקא חשבתי שהיא סופרת שתיקח את עצמה בידיים ותחשוב קצת.
ואז אמרו לי שזה ספר ישן יותר, אהל הוא תרגום חדש וכל כך טרחתי על הוויקיאנג'י! אז תתמודדו! זאת עדיין נפילה! נפילת רמה וכאלה!
גלים! ~~~~~~~~~~~~~~~

אז על העטיפה יש עטלף ענק.
אדיר.
ורקע מגניב.
אדיר.
אבל ידעתי כבר ממזמן שאת הספר הזה לא לקנות, אני חכמה מידי בשביל זה.
אבל התקציר הזה גילה לי.
אבל אני עדיין חכמה.
בכל מקרה, אם תסתכלו בדף שלי ותיכנסו למדף הספרים, תוכלו לראות שהוא ועוד איך נמצא אצלי בבית.
זה בגלל היום ההוא בשנה שאני שונאת. קוראים לו יום הולדת, והוא התרחש אתמול. לפחות אני חוקית מבחינת מעלית! והווו אני בת ארבע עשרה! אני יכולה לעלות במעלית לבד ולא יעצרו אותי!
ממש פחדתי כל הזמן הזה0:
אז היה לי את היום לא הכי כיפי בעולם, מרוב עצבנות, גם על ספר וגם על דברים שלא יסופרו, הלכתי אחרי בית ספר לירות בדברים. ברצינות.
ואז, בשבע, אמא גררה אותי לארוחה שלא רציתי להיות בה, ואני קולטת את כל הבנות שאני שונאת צורחות לי ״מזל טוב!״.
נחמד.
אז אחת מהן הביאה לי ספר ואני שונאת אותה פחות.
זה הספר הזה, אבל הוא לא כזה גרוע.
(~עכברוש מסטול. WTF~)

אז הספר הזה מספר על גרגור (שההורים שלו שונאים אותו, כי צריך ממש לשנוא בן אדם כדי לקרוא לו ככה), ויש לו שתי אחיות, ליז בת השמונה, ונעלולה (אני חושבת שבאנגלית קראו לה 'Shoosy', בחיי, אני מקווה כל כך שקראו לה שוזי) בת השנתיים ששכחתי את השם שלה (כן, זה לא השם שלה, המצב לא כזה עגום!). גרגור (ילד אומלל) חיי בנוסף לאחיותיו, עם אמו וסבתו הלא שפויה. אביו נעלם לפני כמעט שלוש שנים והמצב הכלכלי שלהם ברצפה.
כשחופשת הקיץ מגיעה, גרגור שומר על אחותו בת השנתיים כשהיא נעלמץ בחדר הכביסה שלהם, שם הוא מחפש אחריה ושניהם נופלים לתוך עולם מוזר עם שם מוזר וחרקים ענקים.
ועכברושים עם שרירים.
כמה מהם מסטולים.
שמשמו העכברוש הפיכח היחיד אמר את זה. משום מה אני נוטה להאמין לו.
אבל מצד שני, הוא ממש מזכיר את היימיטץ'_
כאילו, הדמות. לא החברה השיכורה שלי.

אז הספר הזה הזוי, ילדותי והזוי.
ושוב פעם הזוי.
כולם יודעים שאני לא אוהבת סימני קריאה. אם ללייצנים החולשה היא בכי, ולהיימיטץ' זאת קצת שפיות, אז החולשה שלי היא סימני קריאה.
תחילת סלואו מושן הםםםםםם עושיםםםםםם אווווווותיייי חלשהההההההה סוף סלואו מושן
והיו בספר הזה די הרבה סימני קריאה.
די הרבה.
ואז בא גם משמו העכברוש (סליחה, פשוט לכולם שם יש שמות מצחיקים וזה קשה לזכור), שמזכיר להחריד את היימיטץ'. טוב, הוא פיכח. אבל הוא קלטני כמו היימיטץ', ויש לו ניסיון. והוא דמות מאוד עיקרית בסיפור. מזכיר לכם? לי כן. הוא זחוח ואידיוט וקר כמו היימיטץ', רק חסרה לו הסכין ביד שהוא ישן.
הסכין של היימיטץ' כל כך נחמדה.

אבל הספר הזה יותר מידי ילדותי, ולמרות שאשאר ילדה לנצח - אפילו שבאופן חוקי מותר לי לעלות במעלית לבד - זה יותר מידי.
אבל הוא חמוד, הכתיבה טובה והקרבות איכותיים. אחרי הכל, זאת קולינס.
נראה לי שניסו לעשות פה מן הארי פוטר. לא, אני לא משווה. אבל תחשבו על זה רגע - ילד קטן, תמימות, נאיביות. הוא שונה בצורה כל כך קריטית ממשחקי הרעב שזה גורם לך לחשוב... אולי קולינס מנסה לפתוח ברב מכר מסחרר שינסה להתחרות בהארי פוטר?
סליחה, אני פשוט בחשדות כי לנסות (נראה מישהו מצליח) לגבור על הארי פוטר עם רב מכר זה החלום שלי (;

אז זה ספר נחמד, הכתיבה מתוקה והרעיון חמוד. לא הגיע אלי יותר מידי, אבל אני מעדיפה את ההמשך שלו על ההמשך של אוקסה פולוק.
לא שזה אומר הרבה:0

נ.ב: ״הוא ידי שנוא לעולם לא יהרוג עוד מקק, לא כאן ולא בעולמעלה.״
ברגע שהוא יחזור הביתה אני נותנת לו חמש דקות לשקול את זה שוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

מי שמחפש כאן ספר של סוזן קולינס, זאת שכתבה את "משחקי הרעב", שיילך לחפש במקום אחר.

את הספר הזה כתבה סוזן קולינס שרוצה להתפשט לקהלים אחרים, ובעיקר להמשיך להתפיח את חשבון הבנק שלה, למרות שאני לא ממש מבינה מה הפוטנציאל המסחרי כאן. רעיונות משומשים בסגנון "ארתור והמינימונים", ילד בן 11 שנופל דרך תעלת אוורור מסתורית לעולם של מטה שתושביו הם בני אדם עם עיניים סגולות וכן עטלפים, עכברושים, מקקים ועכבישי ענק מדברים. למה?

אם עברתם את גיל ארבע עשרה, תעזבו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•הנחשפת
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

את הספר הזה קראתי במהלך השבת. אתם יודעים איך זה, ספריה ביום שישי, ערימה נכבדת ופשוט לשכוח מהלימודים ולצלול לתוך הספרים.
הפעם לקחתי את שני הספרים בסדרת עולמטה וקראתי את שניהם. את האמת, ביום שישי בדקתי בסימניה את הביקורות על הספרים - הרוב נוטים לטובת הספר.
זה ספר קצר - 230 עמודים בערך. ורק בעמוד 170 מתחיל הבלגן לחגוג. לפעמים הספר היה נראה תקוע ופשוט לא מתמשך לשום מקום, אבל הוא מעניין.
מדובר על נער בן 11 שצריך לשמור על אחותו בת השנתיים נעלולה. (השם האמיתי הוא מרגרט, אבל קוראים לה ככה בגלל שהיא אוהבת לחבוש את נעליהם של האחרים...) במהלך משחק, נעלולה נופלת דרך חור אוורור שנמצא מאחורי המייבש. גרגור (-למה לעזאזל הורים ירצו לקרוא לילד שלהם גרגור!! הא..? סוזן קולינס???) הולך אחריה כיוון שהוא אח גדול ואחראי, ונופל גם הוא.
הם מגיעים לעולמטה ופוגשים בשלל דמויות שלא תרצו לפגוש בחיי היום-יום: מקקים גדולים, עכברושים, עטלפים ובני אדם חיוורים ומשונים...
בקיצור, היה נראה שקולינס לוקחת דווקא את היצורים הגועליים ביותר בשביל לתפקד כגיבורי הספר...
בכל אופן, גרגור מוזכר במין נבואה עתיקה של מייסד עולמטה ברתילאמו (-זה נשמע נדוש וקיטשי להחריד), בנבואה, הוא אמור להציל את עולמם. ובמהרה הוא מוצא את עצמו במסע, חובר ליצורים משונים, נבגד ומגלה על עצמו ועל אביו האבוד דברים חדשים.
אל תבינו אותי לא נכון. זה ספר מרתק ומעניין. פשוט, היצורים והשמות... אני לא זוכרת כמעט אף שם.
מה שהכי אהבתי בספר: אין סיפור אהבה מטומטם ודפוק. גרגור הוא רק בן 11 ותפקיד הבחורה היפה (המלכה לא זוכרת-מה-שמה) מתמלא בידי נערה בת 14. ואין כל רמז לאהבה או משולש אהבה. סוף סוף אין בחורים שיערערו את שיקול דעתה של מישהי בגלל אהבה או יופי או מוות... מסתבר שסוזן קולינס מומחית לעניני מוות.
ממליצה למי שמשועמם ורוצה ספר יחסית קצר מבלי עלילה כבדה ומסובכת.
שרה :)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•הני דיסקין
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

וואו. אף פעם לא קראתי ספר של סוזן קולינס המהוללת. אז קניתי את הספר הזה. הלכתי הביתה, ומיד התחלתי לקרוא. אבל, בערך בעמוד 40 הפסקתי. למה? כי העלילה הייתה משעממת וחסרת טעם. זה לא ספר ההרפתקאות עם נבואה הראשון שאני קורא, וגם לא העשירי. באמת שלא הבנתי למה כל כך אוהבים את סוזן. עלילה שטותית יותר מדי. חרקים ענקיים מדברים?! את רצינית?? האישה שכתבה את ה-ספר, עברה לכתוב על ת=ילד בן 11 ותינוקת בן ארבע או שלוש. באמת?! תחזירי לנו את קטניס ופיטה.
תודה מראש. ציון: בזבוז של זמן. אני מקווה שהבנתם כבר למה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•JOHN SMITH
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

חמוד מאוד. פשוט ספר קליל של פנטזיה.
הספר מספר על גרגור שיש לו 2 אחיות קטנות ממנו שלפני שנתיים שבעה חודשים ומס' ימים אביו נעלם. פשוט האדמה בלעה אותו.
המשטרה טענה שהוא פשוט עזב את המשפחה, אבל הם מתעקשים.
הקיץ הגיע, ועל גרגור הוטל, כיוון שהוא הגדול ולסבתו התחילה מחלת דימנציה, לוותר על הקייטנה עמ"נ לשמור על אחותו הקטנה בת השנתיים שקוראים לה נעלולה. אחותו הבינונית נסעה והוא עושה את מטלות הבית.
בזמן שהוא עושה כביסה במקלט אחותו פתאום הולכת מאחורי המייבש, והוא מפחד שיקרה לה משהו.
הוא הולך אחריה הוא רואה שהיא נכנסת לפיר האיוורור, וכשהוא הולך אחריה הם נופלים מטה לעומק בלתי ידוע ומגיעים לעולם חדש "עולמטה".
שם קוראים לו כל מיני הרפתקאןת, האם אביו גם שם? מה קרה לו? ועוד אני ממליצה לקרוא. ספר קליל ומצחיק לכמה ימי קריאה להורדת חום הקיץ. ממליצה מאוד. מירה

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Mira
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

הניסיון הראשון של המחברת לכתוב ספר לילדים נוחל הצלחה ,אין ספק שיש לסוזן כישרון לכתיבה .

כמה הערות לציון \למרות ש...

הקטע עם הנבואה היה נדוש ולא ממש מתוחכם ומסובר יתר על המידה ,

שנית המון בע"ח שנתפסים בעיני בנ"א כדוחים משמשים בספר כדמויות מוזרות היה לי קשה להתחבר למרות שהאנשה הייתה כתובה בצורה קולחת .

ישנם רמזים לכך שיהיה המשך ולא ברור לי מה כבר אפשר לעשות עם הרעיון הכללי של הסיפור , כמה אפשר לשחק איתו ?!

היה דבר אחד שאהבתי חוץ מצורת הכתיבה וזה הדמות של נעלולה , העוצמה והכוח שיש לצוציקים כאלה שאינם יודעים חשבון ,האימון המידי בכולם רוחש אוהבים בקלות , "להביץ אסור ", ואפילו הצרחות שימשו כנשק כלפי האויבים כמה כוח יש לעוללים , פשוט יוצא דופן ומאלף .

ועם כול זאת הניקוד שלי עומד על שלושה כוכבים , לבוראת דמותה של קטניס ושכמותה הייתי מצפה למשהו יותר חזק , שובה ושנשאר בלב להרבה מאוד זמן ואילו ספר זה הינו קליל ובר חלוף.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•lilach
גרגור והנבואה האפורה

גרגור והנבואה האפורה

סוזן קולינס

גרגור (שם שלעולם לא אצליח לזכור. כמה מזל שכתוב את זה למעלה) הוא ילד בן 11, אביו נעלם והוא נאלץ לוותר הקיץ על הקייטנה אליה הולכים כל ילדי השכונה, ולשמור על אחותו הקטנה מרי מרגרט, המכונה נעלולה, הכל נראה לו כמו סתם יום רגיל, עד שבטעות הוא נופל דרך פתח בחדר הכביסה (תקנו אותי אם אי טועה) יחד עם אחותו, והם מגיעים לעולם מתחת לאדמה, ללא שמש ועם ג'וקים ענקיים ועטלפי מחמד בגודל של טנדר. האנשים בעלי העניים הסגולות והשיער הלבן, שגרים בארמון ורוכבים על עטלפים, נראים משוננים כלכך בעניו של גרגור, ויחד עם כמה מהם הם יוצאים למסע הצלה, נלחמים ועוזרים להצלה.

זה ספר ממש חמוד כזה, הוא מתאים יותר לילדים צעירים כסיפור לפני השינה, קראתי אותו לבת דודה שלי והיא ממש נהנתה.
וכמובן- מדובר בסוזן קולינס, סופרת מוכשרת.
ממליצה לגילאי 12-8 בערך <:

לפני 12 שנים•
★★★★★
•dead_slug
דירוג
4.0
לפני 12 שנים

“גרגור (שם שלעולם לא אצליח לזכור. כמה מזל שכתוב את זה למעלה) הוא ילד בן 11, אביו נעלם והוא נאלץ לוותר”