כל פעם אני מופתעת מחדש מקריאה מחודשת של קלסיקות (אם ככה אפשר לקרוא לזה) כאדם בוגר.
ישבתי לקרוא את הספר לקטנים אחרי שנים שלא נגעתי בו. הם מצאו אותו אצל הסבתא והספר הזה היה אחד מספריי כילדה.
אני יכולה להבין למה הספר הזה הצליח בעבר:
מסר של חתונה, אישה, סליחה ,כלבה קשה להשגה ו"אביר" שמציל אותה בעודה מחכה לו חסרת ישע. בהחלט. הספר מספק את הסחורה הקלאסית שעליה נבנו אגדות שלמות. למרות שהבנתי שמנסים למחזר את הנורא הזה גם היום.
ועכשיו ל2013, נסכם את עיקר הביקורת לשתי מילים:
"לא מתאים"
לך תסביר לילד למה כשנותנים לכלבה מתנה היא לוקחת ועדיין ממשיכה להיות לא נחמדה. למה כלבים מתחתנים? ושאם את נופלת לבור עמוק כדאי שתתחילי לנבוח. אני אפילו לא מתחילה לדבר על מה הקשר בין חברים לגורים שנולדים אח"כ?
בקיצור לפעמים קלסיקות צריכות להישאר בארון הספרים הישנים מעלי האבק.


















