אני מאד אוהבת את סרטי פאזוליני, ובמיוחד את אקטונה. הספר נכתב לפני סרטיו הגדולים אבל התאורים המהוקצעים כבר כאן מדמים חוויה של צפיה בסרט. הספר המזעזע ריאליסטי, לא מתחנף, לא מסביר, גם לא מאשים או מטיף. פשוט הכל מוטח כמו שהוא ישר בפנים. ובמיוחד אני רוצה לשבח את המתרגם מירון רפופורט על התרגום המעולה והזורם של עגת הרחוב ושל לשון המספר. איך הוא הצליח לגרום לעברית להשמע כל כך נכון לעומת תרגומים של ספרים פשוטים יותר לתרגום שנשמעים כל כך לא.














