ספר מתח מעולה אך צריך לדעת שקיימים בו קטעים מזעזעים וקשים. ההתקופה היא תקופת שלטון סטאלין, ולולא הטרור והטיוח שאפיינו את אותה תקופה, היה ניתן למנוע את הפשעים המוזכרים בספר, כי המשטרה היתה פועלת לטובת האזרח ולא נגדו.

פרנץ ורפל שהתפרסם בעיקר בזכות הספר 40 הימים של מוסא דאג, הוא סופר נפלא. את שירת ברנדט הוא כתב לאחר שהעיר לורדס בפירנאים היוותה תחנה בבריחתו מהנאצים. תרגום מצויין של מאיר מוהר, אביו של אלי מוהר.

תיאור של החיים באזורים הכפריים של אנגליה במאה ה18, בתקופתה של ג'יין אוסטן. הדיאלוגים מייגעים משהו ועד שמגיעים לפואנטה נרדמים, אך מידי פעם נתקלים בשנינויות שאפשר ליהנות מהן אם מתאמצים. זה לא Pride and Prejuduce המופלא.

ספר מסובך, לא הבנתי חלקים גדולים ממנו. למה המונה ליזה מוזכרת שם כל הזמן ומה התפקיד של לילי הנימפומנית? האם היא מייצגת את גרמניה הנאצית? למה? אחרי כל החיים לפניו זו די אכזבה.

מעוף, חדשנות, תעוזה, הומור- כך הייתי מגדירה את התכונות של מחבר הספר. שילוב של עתידנות עם הסטוריה, פילוסופיה עם אמנות, חשיבה מתמטית מורכבת עם סיפורי ילדים, זן עם מדע, די אנ איי עם מכונות טיורינג, מושבות טרמיטים עם תהליכים מוחיים, הילוך של סרטן עם מוזיקה, אמנות ומתמטיקה. ומחשבים שבעתיד יתנהגו (אולי) כמו בני אדם. עושר בלתי נדלה של סיפורים הזויים הכרוכים בתחומים מדעיים ופילוסופיים שונים ומשונים. ומעל כולם מרחף משפט אי-השלמות של גדל.

ספר ריגול משובח בעל עלילה מקורית ומפותלת. רלוונטיות לתופעה של התפשטות האיסלאם באירופה ושיתוף פעולה (ליתר דיוק אי שיתוף פעולה) בין ארגוני ביון של ממשלות שונות. מניפולציות מתוחכמות למעקב אחר כספי תרומות המיועדים לטרור, ואחרי כל מי שמוגדר כמסוכן לשלום הציבור. חסד לא נעשה עם האמריקאים בספר הזה. הסרט, נאמן למקור, מוצג בימים אלה, עם פיליפ סימור הופמן המצויין בתפקיד האחרון בחייו.

באמצעות הנצקה - אוסף מיניאטורות יפניות - עובר אדמונד דה ואל את מסעו האישי המרתק אל תולדות משפחתו. אדמונד דה ואל אינו יהודי. הספר כולו מוקדש להתוודעותו וקירבתו הנפשית לשורשיו היהודיים ולסבל של משפחתו במלחמה. משפחה עניפה מעשירות אירופה שבמשך מספר דורות התפשטה ממזרח אירופה אל מערבה, עשתה עסקים ובניה חיו חיי מלכים בארמונות בערים מרכזיות באירופה. מלחמת העולם השניה ניפצה לרסיסים את עושרה ומעמדה של המשפחה היהודיה ובניה התפזרו ברחבי העולם. המחקר המעמיק שביצע לחקר שורשיו והסגנון המרתק בו הוא מתאר את נדידת החפצים המיניאטוריים ובאמצעותם את הנדידה הטראגית של משפחתו יוצרים כאן סיפור יפהפה.

לצערי לא קיים בסימניה הספר POPCO של סקרלט תומס. ספר מעשיר ומאתגר בצורה בלתי רגילה בנושא הצפנות והסטוריה של המתמטיקה (תוך שילובם בסיפור ביזארי הכולל טבעונות, סמים ומלחמה בקואופרטיבים נצלנים). **** לPOPCO. בסוף הספר רשימת קריאה של ספרים נוספים ומפתים בנושאי מתמטיקה והצפנה- מתכוונת לקרוא את כולם.

אם לקרוא רק ספר אחד של מארקס- זה מאה שנים של בדידות הגאוני. אבל מי שמתחבר לעולם הפנטסטי-סוריאליסטי שמארקס יוצר- יאהב גם את הספר הזה. יש משהו כל כך מיוחד בכתיבה של מארקס, כאילו הקורא הדמויות והסופר חולקים יחד את אותו חלום. כשמארקס נפטר איבד העולם את הסגנון היחודי שלא ייכתבו בו עוד ספרים לעולם.