נהינתי לקרוא וממש מהר וניגמר
רומן קשה סך הכול על יחסי נשים גברים משפחה אימהות ילדות בנות סבים והסיפור סך הכול מסופר כמו שהוא ככה בפשטות
בסוף לגיבורים יש קורת גג ומזון ויחסים וכל אחד טוב במשהו מסויים אך החיים של כולם די קשים התמודדויות ואין כאן אופטימיות מי יודע מה של המין הנשי שנכבש על ידי הגברי רק בסוף יש איזשהו איזון השבח
יכולה להבין מישהו ששם את הספר ברשימת קריאה שנקראת דלת אחת לגן עדן ודלת אחת לגהינום
משולבת פה ההיסטוריה של אמריקה של הכושים של הדרום של המוסיקה ומי שיודע נהנה יותר
אופטימיות זהירה וזעירה גם בהצלחה של הדמויות כולם סך הכול, חשוב.
התיאורים טובים מאוד של כל הדמויות, שמחתי בעיקר לקרוא על רומן שבחר להגן על המין הנשי מלהיות חלק מהעדר הגברי = אוף זה היה כל כך חשוב לי למצוא את זה פה ממש מאוד.
אז כן היה נחמד לקרוא סך הכול. תודה למי שהביא לי אותו , תודה שקראתי
חמישי שמח
22-06-2023 11:37

נפלא. סוף סוף ספר של טוני מוריסון שענה על הציפיות שלי ועל העלילה המבטיחה. מוריסון היא סופרת חדה מאוד, אבל תמיד יש לי תחושה שהסיפור, התמונה הגדולה, הולכת לאיבוד בין השליטה שלה בשפה, הביקורת החברתית שלה, וההומור שלה. כאן זה משתלב כמו שצריך. נהניתי מכל רגע. כמעט :)

טוני מוריסון. אהבה. הקבה"מ. 2004 [ספריה]

הסיפור של הנשים לבית קוזי, משתרע על פני כשבעים שנה. בגיל 81, בשנת 1971, נפטר הפטריארך ששלט בחבל ארץ חופי, בית מלון והארחה ואירועים ומוסיקה ובית גדול. בבית נותרו הנשים הרבות על נחלה ומוניטין ובעיקר ייחוס לאב, סב, בעל , מאהב. שנים רבות התארחו אצלו בורגנות לבנה וא"כ שחורים. אשתו הראשונה (ג'וליה) נפטרה צעירה והותירה אותו עם בן אך אומלל. אל, הגיעה אליו כעוזרת בית והפכה למבשלת אשר שמעה יצא למרחוק. היא עוקבת אחר ההתקדמות המשפחתית ובעיקר מבשלת לאב ובנו מטעמים. הבן הנאה התחתן עם מיי שילדה לו את כריסטין, אך נפטר צעיר. תעבורנה שנים עד שהזקן יישא לאישה את היד, חברתה הקטנה של נכדתו. לקוזי יש גם מאהבת נסתרת, הופיעה בהבלחות של הטקסט. המריבה העיקרית היום, 25 שנים לאחר מותו היא על הצוואה. האם היא קיימת? מי הסתיר/מסתיר אותה? מה יקרה לאהבתן של כריסטין והיד? מה קרה לכריסטין מאז גורשה מן הנחלה כי היד נפגעה ממנה? מי הפוגע? מי הנפגעת? מה תעשה הזרה (ג'וניור) המוזמנת ע"י היד לעזור לה בכתיבת "הממואר" של המשפחה. מי היא סלסטיאל? למה כריסטין חוששת מן הכתיבה? מה קרה למיי ולאל? מי אהב/לא אהב את קוזי? של מי האהבה הגדולה? ישנן מספר אהבות עומק עיקריות בספר הזה.
לקרוא ולחפש.
חובה כמו כל ספריה של טוני מוריסון.
שושן

בשנת 1996 כריסטין והיד הן שתי נשים יריבות ומזדקנות החיות בבדידות בית משפחת קוזי. בתחילת ההווה של הרומן מגיעה לבית ג'וניור וויויאן, צעירה בת עשרים, הנשכרת על ידי היד לסייע לה במטלות הבית ובמשימה סודית הקשורה ליריבות בין שתי הנשים. המוקד המרכזי של הרומן הוא אהבתן של שבע נשים שונות בחייו של ביל קוזי אליו: היד, כריסטיאן, מיי (אמה של כריסטיאן וכלתו של ביל), אל המבשלת במלון, ג'וליה אשתו הראשונה של ביל, ג'ונייר הצעירה וסלסטיאל. קוזי הוא גבר שחור בגיל העמידה המנהל בית מלון לשחורים ומצליח לשחק על פי כללי המשחק של הלבנים. הנשים מחפשות אישוש לאהבתו של דמות האב הגדול אליהם, מי כנכדה, מי ככלה, מי כמועסקת ומי כאהובה וכאשה, אך במקום אהבה הספר עוסק בעיקר בשנאה וביריבות בין הנשים. הספר בנוי כמונולוגים של הדמויות המרכזיות המשחזרות את העבר.
היד וכריסטין היו חברות צעירות בנות אחת עשרה-שתיים עשרה כאשר סבה של כריסטין מחליט לשאת את היד לאשה לאחר מות אישתו הראשונה, ובין לילה הידידות והאהבה בין שתי הנערות הופכת ליריבות ולשנאה המובילות לסילוקה של כריסטיאן מהבית. תוך כדי קריאה מסתבר שאף אחת מן הנשים שאהבו את ביל קוזי לא זכתה לאהבתו האמיתית, ליבו היה נתון לאשה מסתורית עמה נמנע ממנו להקים משפחה בשל מוסכמות חברתיות. האהבה עליה קרוא שם הספר, איננה רק האהבה העקרה של הנשים לביל קוזי, אלא גם סיפור האהבה התמימה של שתי הנערות הצעירות שנגדעה בשל התערבות המבוגרים, בושה וחוסר תקשורת.
זהו ספר מענג לקריאה ואחד הספרים היותר טובים של טוני מוריסון. תהליך הקריאה עצמו הוא מסע מרתק לגילוי העלילה ונדרשתי לקריאה חוזרת על מנת לשים לב לרמזים המקדימים השתולים במהלך העלילה, והקריאה החוזרת היתה מהנה לאין ערוך מהראשונה.
מימד נוסף שנלווה לרומן זה כלרבים מספריה של טוני מוריסון הוא המאבק החברתי לשיוויון זכויות של השחורים בארצות הברית. כאשר ברומן זה מוריסון חושפת כיצד מאבקים חברתיים מסוימים מתנגשים באחרים, והנשים השחורות נשארות פגועות בשל אותו המאבק לשיוויון גזעי.