• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

מאת יוהן וולפגנג גתה

הביקורת של יעקב נ

תמונה של יעקב נ
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

מאת יוהן וולפגנג גתה

הביקורת של יעקב נ

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של יעקב נ
הוצאה לאור:אוניברסיטת תל-אביב
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:ספרות קלאסית
הקודמת
הנסיך הקטן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

מצמרר מתמיד בתרגום החדש והמעולה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקר

תמונה של יעקב נ

יעקב נ

חבר מזה 14 שנים
22 ביקורות•106 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלאסית
תמונה של יעקב נ
יעקב נ
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות22
לייקים שקיבל106
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת7ספרות מקורית3ספרות קלאסית2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יעקב נ

שקיעת העולם

שקיעת העולם

קן פולט

אני צעיר מדי מכדי לשפוט האם פולט אכן מעביר את רוח התקופה באופן אותנטי, אבל הוא בכל מקרה עושה רושם מאד משכנע.
מעבר לרוח התקופה, אני מוצא את הספר לא מדהים מבחינה ספרותית. דמויות די שטחיות עם התלבטויות שטחיות. המון תיאורים וקלישאות שחוזרות על עצמן. (כמה פעמים אפשר לתאר את כתמי הזיעה באזור בית השחי של אנשים?) לטעמי חיקוי חיוור של "מלחמה וזיכרון" המונומנטלי של הרמן ווק.
הצד האבסורדי ביותר, שחוזר על עצמו לכל אורך הספר וכמו בספר הקודם בסדרה, הוא שהספר יכול להתחרות במניפסט הסודי של הבונים החופשיים בכך שהוא שותל חבורה של בני משפחה מדרגה ראשונה ושניה, וכמה חברים מסביב, בכל צמתי קבלת ההחלטות הראשיים של התקופה. ממש משפחה שכזו שמושכת בכל החוטים ומניעה את ההיסטוריה.
שורה תחתונה, ספר קריאה לא רע. לא יותר מזה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
שוגון (שני כרכים)

שוגון (שני כרכים)

ג'יימס קלאוול

עלילה מרתקת, שלמרות אורכה הלא שגרתי, לא יכולתי להניח מהיד וממש הצטערתי שהספר הסתיים.
העלילה מכניסה את הקורא להתנגשות החזיתית בין התרבויות האירופית והיפנית בתחילת המאה ה-17, הניגוד האולימטיבי בין חובת הציות לבין האהבה, מתפתחת לסיפור מפותל של תככים פוליטיים, רציחות, התאבדויות, נאמנויות, בגידות דתות וכפירה והכל תוך כדי כניסה לראש של הדמויות הראשיות בצורה עשירה ומרתקת.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
הטובה שבמרגלות

הטובה שבמרגלות

אלכס גֶרליס

כמעט כל מה שכתוב על הספר יהווה ספוילר ברמה כזו או אחרת, ולכן אסתפק בביקורת על הסגנון. מצד אחד מדובר בספר מרתק עם המון התפתחויות ושדי קשה להניח אותו מהיד. מצד שני, הספר לא חף ממגרעות. כולו מסופר בגוף שלישי. אין כמעט חשיפה של רגשות או מחשבות הגיבורים (למעט מקרים בודדים). מדי פעם גולש לתיאורים גאוגרפיים או טופוגרפיים ארוכים וטרחניים. השליש האחרון של הספר מרגיש מאד מרוח והסוף, לטעמי, מאד מאכזב ולא מתקבל על הדעת.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
סניגור במבחן

סניגור במבחן

מייקל קונלי

מייקל קונלי הוא אמן ספרי המתח.
ברגע שמתחילים לקרוא ספר שלו, אי אפשר להניח אותו עד לסיום.
סניגור במבחן הוא מהספרים הפחות טובים (לטעמי) של מייקל קונלי.
הסיום שלו חלש יותר מבספרים אחרים, פחות מפתיע,
ופחות קצוות נסגרים בסיום.
בכל זאת, התלונות הן רק לפי המדד של מייקל קונלי.
מה שאומר שזה עדין ספר טוב מאד.
שווה את הזמן!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
רעלה של ורדים

רעלה של ורדים

לורה פיצג'רלד

סיפור שגרתי של כמיהה לחופש וחיפוש אהבה.
שום עומק. שום דילמה. סיום שלקוח מסרטי בורקס.
מכיון שהסיפור בכל זאת זורם,
והרגש של כל קורא שאיננו איסלאמי קיצוני יזדהה עם הגיבורה וירצה בהצלחתה,
אפשר לקרוא - אבל לא הרבה יותר מזה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
מצרפי המקרים

מצרפי המקרים

יואב בלום

אזהרה:
ביקורת זו מכילה ספולירים!

חווית הקריאה מתחלקת מבחינתי לשני חלקים שמשלימים זה את זה.
החלק הראשון מכיל את כ-220 העמודים הראשונים, והוא מתחיל עם רעיון נחמד אבל נראה די תמים. הספר לא מסביר לנו מי ומה עומד מאחורי המנגנון של מצרפי המקרים, שמכתיב את עתיד המין האנושי. אין למשל הסבר איך אותם מצרפי מקרים יכולים לגרום לתגליות מדעיות אשר עדין אינן ידועות למים האנושי. אין התייחסות לשאלה מיהם באמת מצרפי המקרים, האם הם אנושיים או יצורים על טבעיים כלשהם.
בחלק השני (מהרגע שאמילי מחליטה לפרוש) הבנתי את הרעיון הגאוני שמאחורי העלילה. הבנתי שהחשד המוקדם שלי היה נכון.
חבורת מצרפי המקרים הם בעצם הנשמות של כולנו. כל נשמה היא פוטנציאל של מימוש חיים שלמים.
לפני שנשמה יורדת לעולם על מנת לממש את הפוטנציאל שלה, היא עסוקה (מלמעלה), בלהכין את השטח לחייה שלה עצמה, ולחיים של הסובבים אותה, באמצעות אירגון צירופי מקרים.
כאשר מגיע זמנה של הנשמה לרדת לעולם, היא פורשת מתפקידה כמצרפת מקרים "מלמעלה", ויורדת לעסוק בעבודה ה"מלוכלכת" של מימוש המקרים עצמם והבחירה הנכונה בתוכם.
הסיפור של אמילי וגיא הוא הסיפור של כל אחד מאיתנו ובת / בן הזוג שלו. הקיום שלהם הוא הקיום של נשמותינו לפני בואם לעולם, ופרישתם היא לידתנו שלנו.
אריק/ פייר הוא סוג של נשמת על שמארגנת את העסק עד לרגע האחרון, שבו גם היא תצטרך לרדת ולתרום את חלקה למימוש המציאות (אולי זה סוג של משיח שמארגן את הכל עד לרגע הגאולה שבו הוא ירד לקחת חלק?).
בכל אופן, לאחר קריאת החלק השני, בירכתי על כך ש"סחבתי" את קריאת החלק הראשון למרות שחשבתי לפרוש כמה פעמים. בסופו של דבר הטוויסט היה שווה ומשתלם!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
מטרומן ועד אובמה

מטרומן ועד אובמה

אברהם בן-צבי

ספר מעולה שמערער את האמונות הבסיסיות של ישראלי ממוצע בקשר לטיב יחסינו עם "האחות הגדולה" ארצות הברית. הספר מראה עד כמה יחסינו עם ארצות הברית הם בעיקר מבוססי אינטרסים אמריקאיים, ומעט על סנטימנטים שנשחקים עם הזמן. לא נותר לנו אלא להפסיק לשים מבטחנו בזרים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
מעשה בטבעת (מהדורת 2007)

מעשה בטבעת (מהדורת 2007)

אילן שיינפלד

הגירסא היהודית ל"שר הטבעות". סיפור קשה לעיכול שמתפתל בין ארצות ומשפחות, סביב טבעת מיסטית בעלת רצון ומטרה משלה, שממוטט את חיי הנקשרים אליה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מוסרית, ממש כמו אצל ג.ר.ר טולקין, רק ללא ה"מריחה" של תיאורי הנוף המייגעים של טולקין.
הלקח מהסיפור הוא, שכפי שהנסיון מולמד, כל התערבות בגורל על ידי מעשים לא טבעיים (קמיעות, סגולות, שדים וכדו'), יכול אולי לעזור בהתחלה, אבל בהמשך הוא חוזר כדי לגבות את מחירו, ובסה"כ הוא יקח יותר מאשר יתן. לכל אדם יש כוחות נפש גנוזים, שמאפשרים לו להתמודד עם מצבים קשים בחיים ואף לשנותם, מבלי להעזר בכוחות על אנושיים.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ
העבד [מהדורת 1991]

העבד [מהדורת 1991]

יצחק בשביס-זינגר

חבל שיש רק חמישה כוכבי דירוג, כי לספר הזה מגיע עוד כוכב אקסטרה. ספר פשוט נפלא. סיפור אהבה בלתי אפשרי, נוגע ללב, משולב בחוסר היציבות והאכזריות של העולם היהודי בשנות הפרעות באירופה של אמצע האלף הקודם, ובפולקלור ומיסטיקה כחלק אינטגרלי מהחיים היהודיים של פעם. לא יכולתי להניח את הספר עד הסיום הנוגע ללב!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעקב נ

ביקורות נוספות על "פאוסט (2006)"

פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

כריכת הספר האדום בוהק הזו של פאוסט בהוצאת אוניברסיטת ת"א בהקה אליי במשך חודשים רבים מאחד המדפים בספרייתי. כל פעם שהייתי עובר ליד הספרייה האדום הבוהק הזה נצנץ ממנה ושאל מתי יגיע תורי? חיכיתי לזמן המתאים לקריאתו מכיוון שידעתי שזו קריאה מאתגרת שתדרוש ריכוז רב.
אין לי רקע רב בקריאת מחזות וטרגדיות ובתור שכזה פאוסט הווה אתגר לא קטן. הסקירה האחרונה שלי הייתה של "מובי דיק" שמופיע כמעט בכל רשימה בינלאומית של עשרת הספרים הטובים אי פעם. גם פאוסט מופיעה כמעט תמיד ברשימות אלו.
פאוסט הוא טרגדיה גרמנית עם השפעות חזקות מאוד של מיתולוגיה יוונית ורומית, למעשה גיבורים רבים ממיתולוגיות אלו מופיעים כשחקנים ראשיים בפאוסט.
לפאוסט רבדים רבים ועמוקים, אך הבנה בסיסית של הטקסט היא יחסית פשוטה והסיפור זורם טוב.
בזכות ההערות הרבות בגוף הספר של המתרגמת המצוינת ניצה בן-ארי מצליח גם הקורא שאינו בקיא במיתולוגיה היוונית ובהיסטוריה הגרמנית להבין בצורה טובה את המסופר.
רוב הקטעים בסיפור בנויים בצורה מחורזת והתרגום מצליח לשמור על חריזה זו, מה שהופך את הקריאה לממש מהנה, זו ממש מלאכת מחשבת לתרגם טקסט כזה לעברית ולשמור על החריזה בעברית.
גתה הקדיש שנים רבות לכתיבת פאוסט, מצעירותו ועד למספר שנים לפני מותו, לכן סגנון הכתיבה של החלק הראשון שנכתב בצעירותו שונה משמעותית מסגנון הכתיבה של חלקה השני של הטרגדיה.
חששתי מאוד שלא אצליח לצלוח את פאוסט, שהכתיבה והסיפור ישעממו אותי, אבל נהניתי גם מהסיפורים וגם מהכתיבה הנהדרת.
יש סיפורים רבים בפאוסט והם לא תמיד קשורים האחד בשני, יש טרגדיות אהבה, פוליטיקה קיסרית, דיונים של האלים ועוד. עיקר הסיפור והחוט המקשר הוא הבטחתו של פאוסט לשטן שאם יתן לו הנאה וחיים טובים הוא ישרת אותו, אך לתמצת את עיקר התוכן במשפט אחד זה הוא חטא לסיפור המורכב והכתוב היטב הזה. מומלץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•משה
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

עדיין לא ברור לי לגמרי האם באמת החלק השני אהוב עלי יותר מהראשון.

נו כן, גתה. מה יש לומר? האדם היה על-אדם. היתה לו יכולת לא הגיונית בפיוט ובכתיבה רעיונית.
כמובן שאין לי כלים לדעת מה הספר הגאוני הזה יעשה לאדם שקורא בשפת המקור, זה התרגום השני שאני קורא ומוכרח לציין שבן ארי עשתה עבודה ממש ממש טובה.

פאוסט הוא כנראה פסגת היצירה הגרמנית במאה ה־19 או לפחות מהמפורסמים ביותר שכל אדם משכיל מכיר את קיומו לפחות.
מדובר ביצירה רחבת יריעה שחוצה ז'אנרים, תקופות וסוגות. זהו שילוב של טרגדיה, דרמה פואטית, פילוסופיה, פולקלור, מדע, מיסטיקה ודיון מטפיזי על משמעות החיים.

קחו רק את ההומונקולוס, זה עולם פילוסופי בפני עצמו שיכול להקרין על חיינו ביקום ואיך אנחנו תופסים את העולם מרגע שהגחנו אליו. מעבר לזה שהוא מזכיר מן הסתם את סיפור הגולם או ספר היצירה אפילו. המאבק המתמיד בין המדע לאלכימיה ומיתולוגיה.

הדמות המרכזית, פאוסט, היא דמות של חוקר חסר מנוח — מי שמאס בידע האקדמי היבש וחותם עסקה עם מפיסטופלס כדי לחוות את "החיים עצמם". אך כמו תמיד במיתוס הפרומאתאי־הפאוסטיאני, המחיר כבד: הוא מקריב ערכים, אהבה ובני אדם, אך, בתמורה הוא זוכה בידע וחוויה — אך לא באושר.

גתה מצליח לייצר מתח מתמיד בין ייאוש להתרוממות, בין חטא לגאולה. פאוסט אינו רק סיפור מוסרי, הוא יצירה מונומנטאלית על מגבלות האדם ועל תשוקת ה"עוד" שאינה יודעת שובע.

תרגום יצירה כמו פאוסט לעברית הוא אתגר כמעט בלתי אפשרי להבנתי. היצירה רוויה משקלים, חריזה, משחקי לשון, אזכורים תרבותיים ואילוזיות מהמיתולוגיה היוונית, הנצרות, הפולקלור הגרמני והמדע בן התקופה.

ניצה בן־ארי נוקטת גישה אמיצה: היא שומרת על משקל וחריזה במידה רבה, תוך התאמות לעברית מודרנית קולחת. העברית שלה עשירה אך לא מתנשאת, מצליחה לשלב ארכאיות קלה במקומות הנכונים כדי לשמר את האווירה ההיסטורית, מבלי להפוך את הטקסט למאובן. במובן הזה יהיה קל יותר לקרוא אותה מאשר את כפכפי. אני מעדיף תמיד את הקשה והלא נגיש ולכן עבורי כפכפי כנראה עדיף.

לגבי התרגום של בן ארי, הבחירה לשמר חריזה לעיתים באה על חשבון הדיוק המילולי — יש מקומות שבהם המונחים המדעיים או התאולוגיים מקבלים פירוש מעט מרוכך או מודרני ואני מניח שזה מאבד מגוון הטקסט המקורי בגרמנית של המאה ה-18.

היתרון הגדול של התרגום הוא נגישות: בן־ארי מצליחה להנגיש טקסט כבד ומורכב, מבלי לוותר לגמרי על המוזיקליות שלו. הקצב, במיוחד בקטעים הדרמטיים עם מרגריטה ובדיאלוגים עם מפיסטופלס, נשמר היטב. ההערות בכל עמוד גם עוזרות מאוד לקריאה קולחת.

הציון שלי: 9 מתוך 10

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•פאוסט
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

פאוסט הוא רופא שמתאכזב ממקצועו אחרי שלא מצליח להציל בניאדם ממות.השטן מציע לו עזרה וכתמורה פאוסט יבצע בשבילו שליחויות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

אמנם כתוב פה שהספר הוא בתרגום כפכפי אם כי התמונה היא של התרגום החדש של ניצה בן ארי. מעניין, קולח, ברור, מחורז בקפידה. כיף.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•גל אורן
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

היה באמת מוזר לראות "ביקורת על ספר פאוסט".
איך אפשר לכתוב "ספר טוב", "ספר מצוין" (תראו, מה אנשים כתבו). להגיד דבר כזה על קלסיקה כזאת - זה לעשות צחוק מעצמך.

לפני 17 שנים•SYKES
פאוסט (2006)

פאוסט (2006)

יוהן וולפגנג גתה

תרגום נהדר של ניצה בן ארי

לפני 16 שנים•
★★★★★
•רן
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“פאוסט הוא רופא שמתאכזב ממקצועו אחרי שלא מצליח להציל בניאדם ממות.השטן מציע לו עזרה וכתמורה פאוסט יבצע”

4/7
ביקורות על פאוסט (2006)
הבאה
רן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“תרגום נהדר של ניצה בן ארי”