אני צעיר מדי מכדי לשפוט האם פולט אכן מעביר את רוח התקופה באופן אותנטי, אבל הוא בכל מקרה עושה רושם מאד משכנע.
מעבר לרוח התקופה, אני מוצא את הספר לא מדהים מבחינה ספרותית. דמויות די שטחיות עם התלבטויות שטחיות. המון תיאורים וקלישאות שחוזרות על עצמן. (כמה פעמים אפשר לתאר את כתמי הזיעה באזור בית השחי של אנשים?) לטעמי חיקוי חיוור של "מלחמה וזיכרון" המונומנטלי של הרמן ווק.
הצד האבסורדי ביותר, שחוזר על עצמו לכל אורך הספר וכמו בספר הקודם בסדרה, הוא שהספר יכול להתחרות במניפסט הסודי של הבונים החופשיים בכך שהוא שותל חבורה של בני משפחה מדרגה ראשונה ושניה, וכמה חברים מסביב, בכל צמתי קבלת ההחלטות הראשיים של התקופה. ממש משפחה שכזו שמושכת בכל החוטים ומניעה את ההיסטוריה.
שורה תחתונה, ספר קריאה לא רע. לא יותר מזה.

עלילה מרתקת, שלמרות אורכה הלא שגרתי, לא יכולתי להניח מהיד וממש הצטערתי שהספר הסתיים.
העלילה מכניסה את הקורא להתנגשות החזיתית בין התרבויות האירופית והיפנית בתחילת המאה ה-17, הניגוד האולימטיבי בין חובת הציות לבין האהבה, מתפתחת לסיפור מפותל של תככים פוליטיים, רציחות, התאבדויות, נאמנויות, בגידות דתות וכפירה והכל תוך כדי כניסה לראש של הדמויות הראשיות בצורה עשירה ומרתקת.

כמעט כל מה שכתוב על הספר יהווה ספוילר ברמה כזו או אחרת, ולכן אסתפק בביקורת על הסגנון. מצד אחד מדובר בספר מרתק עם המון התפתחויות ושדי קשה להניח אותו מהיד. מצד שני, הספר לא חף ממגרעות. כולו מסופר בגוף שלישי. אין כמעט חשיפה של רגשות או מחשבות הגיבורים (למעט מקרים בודדים). מדי פעם גולש לתיאורים גאוגרפיים או טופוגרפיים ארוכים וטרחניים. השליש האחרון של הספר מרגיש מאד מרוח והסוף, לטעמי, מאד מאכזב ולא מתקבל על הדעת.

מייקל קונלי הוא אמן ספרי המתח.
ברגע שמתחילים לקרוא ספר שלו, אי אפשר להניח אותו עד לסיום.
סניגור במבחן הוא מהספרים הפחות טובים (לטעמי) של מייקל קונלי.
הסיום שלו חלש יותר מבספרים אחרים, פחות מפתיע,
ופחות קצוות נסגרים בסיום.
בכל זאת, התלונות הן רק לפי המדד של מייקל קונלי.
מה שאומר שזה עדין ספר טוב מאד.
שווה את הזמן!

סיפור שגרתי של כמיהה לחופש וחיפוש אהבה.
שום עומק. שום דילמה. סיום שלקוח מסרטי בורקס.
מכיון שהסיפור בכל זאת זורם,
והרגש של כל קורא שאיננו איסלאמי קיצוני יזדהה עם הגיבורה וירצה בהצלחתה,
אפשר לקרוא - אבל לא הרבה יותר מזה.

אזהרה:
ביקורת זו מכילה ספולירים!

חווית הקריאה מתחלקת מבחינתי לשני חלקים שמשלימים זה את זה.
החלק הראשון מכיל את כ-220 העמודים הראשונים, והוא מתחיל עם רעיון נחמד אבל נראה די תמים. הספר לא מסביר לנו מי ומה עומד מאחורי המנגנון של מצרפי המקרים, שמכתיב את עתיד המין האנושי. אין למשל הסבר איך אותם מצרפי מקרים יכולים לגרום לתגליות מדעיות אשר עדין אינן ידועות למים האנושי. אין התייחסות לשאלה מיהם באמת מצרפי המקרים, האם הם אנושיים או יצורים על טבעיים כלשהם.
בחלק השני (מהרגע שאמילי מחליטה לפרוש) הבנתי את הרעיון הגאוני שמאחורי העלילה. הבנתי שהחשד המוקדם שלי היה נכון.
חבורת מצרפי המקרים הם בעצם הנשמות של כולנו. כל נשמה היא פוטנציאל של מימוש חיים שלמים.
לפני שנשמה יורדת לעולם על מנת לממש את הפוטנציאל שלה, היא עסוקה (מלמעלה), בלהכין את השטח לחייה שלה עצמה, ולחיים של הסובבים אותה, באמצעות אירגון צירופי מקרים.
כאשר מגיע זמנה של הנשמה לרדת לעולם, היא פורשת מתפקידה כמצרפת מקרים "מלמעלה", ויורדת לעסוק בעבודה ה"מלוכלכת" של מימוש המקרים עצמם והבחירה הנכונה בתוכם.
הסיפור של אמילי וגיא הוא הסיפור של כל אחד מאיתנו ובת / בן הזוג שלו. הקיום שלהם הוא הקיום של נשמותינו לפני בואם לעולם, ופרישתם היא לידתנו שלנו.
אריק/ פייר הוא סוג של נשמת על שמארגנת את העסק עד לרגע האחרון, שבו גם היא תצטרך לרדת ולתרום את חלקה למימוש המציאות (אולי זה סוג של משיח שמארגן את הכל עד לרגע הגאולה שבו הוא ירד לקחת חלק?).
בכל אופן, לאחר קריאת החלק השני, בירכתי על כך ש"סחבתי" את קריאת החלק הראשון למרות שחשבתי לפרוש כמה פעמים. בסופו של דבר הטוויסט היה שווה ומשתלם!

הגירסא היהודית ל"שר הטבעות". סיפור קשה לעיכול שמתפתל בין ארצות ומשפחות, סביב טבעת מיסטית בעלת רצון ומטרה משלה, שממוטט את חיי הנקשרים אליה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מוסרית, ממש כמו אצל ג.ר.ר טולקין, רק ללא ה"מריחה" של תיאורי הנוף המייגעים של טולקין.
הלקח מהסיפור הוא, שכפי שהנסיון מולמד, כל התערבות בגורל על ידי מעשים לא טבעיים (קמיעות, סגולות, שדים וכדו'), יכול אולי לעזור בהתחלה, אבל בהמשך הוא חוזר כדי לגבות את מחירו, ובסה"כ הוא יקח יותר מאשר יתן. לכל אדם יש כוחות נפש גנוזים, שמאפשרים לו להתמודד עם מצבים קשים בחיים ואף לשנותם, מבלי להעזר בכוחות על אנושיים.

חבל שיש רק חמישה כוכבי דירוג, כי לספר הזה מגיע עוד כוכב אקסטרה. ספר פשוט נפלא. סיפור אהבה בלתי אפשרי, נוגע ללב, משולב בחוסר היציבות והאכזריות של העולם היהודי בשנות הפרעות באירופה של אמצע האלף הקודם, ובפולקלור ומיסטיקה כחלק אינטגרלי מהחיים היהודיים של פעם. לא יכולתי להניח את הספר עד הסיום הנוגע ללב!

הוא אמנם מוגדר כספר ילדים, אבל אין ספק שהוא דווקא מיועד לבוגרים שבינינו. ספר מצוין עם מוסר השכל חשוב - לא לתת להרגלי החיים לגרור אותנו לחיים שטחיים ללא תוכן. לפעמים נחוץ מבט חיוני של ילד כדי לראות מה לא בסדר בעולם שסביבנו, ולהציל אותנו מגורל דומה. מומלץ בחום במיוחד לאנשי הקריירה שחיים במשרד, ושוכחים שהחיים האמיתיים נמצאים, לפחות גם, בחוץ.