כריכת הספר האדום בוהק הזו של פאוסט בהוצאת אוניברסיטת ת"א בהקה אליי במשך חודשים רבים מאחד המדפים בספרייתי. כל פעם שהייתי עובר ליד הספרייה האדום הבוהק הזה נצנץ ממנה ושאל מתי יגיע תורי? חיכיתי לזמן המתאים לקריאתו מכיוון שידעתי שזו קריאה מאתגרת שתדרוש ריכוז רב.
אין לי רקע רב בקריאת מחזות וטרגדיות ובתור שכזה פאוסט הווה אתגר לא קטן. הסקירה האחרונה שלי הייתה של "מובי דיק" שמופיע כמעט בכל רשימה בינלאומית של עשרת הספרים הטובים אי פעם. גם פאוסט מופיעה כמעט תמיד ברשימות אלו.
פאוסט הוא טרגדיה גרמנית עם השפעות חזקות מאוד של מיתולוגיה יוונית ורומית, למעשה גיבורים רבים ממיתולוגיות אלו מופיעים כשחקנים ראשיים בפאוסט.
לפאוסט רבדים רבים ועמוקים, אך הבנה בסיסית של הטקסט היא יחסית פשוטה והסיפור זורם טוב.
בזכות ההערות הרבות בגוף הספר של המתרגמת המצוינת ניצה בן-ארי מצליח גם הקורא שאינו בקיא במיתולוגיה היוונית ובהיסטוריה הגרמנית להבין בצורה טובה את המסופר.
רוב הקטעים בסיפור בנויים בצורה מחורזת והתרגום מצליח לשמור על חריזה זו, מה שהופך את הקריאה לממש מהנה, זו ממש מלאכת מחשבת לתרגם טקסט כזה לעברית ולשמור על החריזה בעברית.
גתה הקדיש שנים רבות לכתיבת פאוסט, מצעירותו ועד למספר שנים לפני מותו, לכן סגנון הכתיבה של החלק הראשון שנכתב בצעירותו שונה משמעותית מסגנון הכתיבה של חלקה השני של הטרגדיה.
חששתי מאוד שלא אצליח לצלוח את פאוסט, שהכתיבה והסיפור ישעממו אותי, אבל נהניתי גם מהסיפורים וגם מהכתיבה הנהדרת.
יש סיפורים רבים בפאוסט והם לא תמיד קשורים האחד בשני, יש טרגדיות אהבה, פוליטיקה קיסרית, דיונים של האלים ועוד. עיקר הסיפור והחוט המקשר הוא הבטחתו של פאוסט לשטן שאם יתן לו הנאה וחיים טובים הוא ישרת אותו, אך לתמצת את עיקר התוכן במשפט אחד זה הוא חטא לסיפור המורכב והכתוב היטב הזה. מומלץ.












![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



