קצת מוזר היום להעלות את הספר הזה לדיון בסימניה, לאחר שבשנה האחרונה התוודענו לאופיו האמיתי של משטר הבעת׳ בסוריה.
טענה שהיא עצמה נכונה, ובמרכזה עומדת השאלה הרטורית האם הסכם ישראלי- סורי היה מחזיק מעמד בשינויים ובמשברים שזעזעו את אזורינו ב׳ אביב הערבי״ והאם הסכם שלום עם סוריה היה שווה היום את העמודים שעליו היה יכול להיכתב וחתימות המנהיגים של שני הצדדים שמזה זמן מה שוכני עפר, כאשר המנהיגים הנוכחים מחזיקים העמדות כל כך נוקשות ובלתי מתפשרות.
איתמר רבינוביץ מתאר את תהליך המשא ומתן לשלום בין ישראל לסוריה מנקודת מבט אישית ובפרספקטיבה של מספר שנים מועט לאחר שהמשא ומתן כשל.
החיסרון במבט כזה , שאין בו את העומק והתובנות שבאות עם הזמן והמחקר ההיסטורי, ומצד שני, רבים מהפרטים נשארים חסויים בשל האקטואליות של הנושא שיכול להתעורר מעלפונו ולקום לתחייה בכל רגע נתון, כפי שהוא יכול להתפרץ כמו משבר שיוביל בעצם למלחמה.איתמר רבינוביץ שהיה שחקן בכיר בצוות הישראלי בודאי גם מודע לניירות ומסמכים שניכתבו ואולי אף נחתמו בראשי תיבות ( כפי שטוענים הסורים לגבי מסמך שניקרא על פי ישראל בתואר no paper, ושהאמריקנים מחזיקים אותו בכספת שלהם במשרד החוץ, ובכל רגע נתון יכולים לשלוף אותו- תארו לעצמכם איזה תפקיד נייר כזה יכול לשחק במשא ומתן עתידי בין ישראל לסוריה).
מבט נוסף. שיש להעלות הוא עתיד המשטר שיהיה בסוריה בעתיד, האם יהיה זה משטר חמולה של העלווים או משטר סוני מוסלמי פונדמנטליסטי כפי שעלה בכל מדינות ערב שבהן פרץ האביב הערבי.
מבחינת איכותו, זהו ספר ראוי, שנכתב ע״י אדם מעורב ובעל ידע עמוק בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי ערבי.בהיותו מינוי של רבין ז״ל, ברור שלרבינוביץ יש אג׳נדה פוליטית מאוד מסויימת, אבל אין ספק שהאיש רצה להגיע לפתרון של שלום עם סוריה, וכישלון המשא ומתן השאיר אותו עם שאלות קשות בנוגע לרצינות הכוונות הישראליות בזמן המשא ומתן.
ספר טוב.