זהו הסיפור הראשון בסדרת להתבגר.
כבר סקרתי לא מעט ספרים בסדרה, ועכשיו מצאתי את הספר בספרייה היישובית והתלהבתי לקרוא אותו מודפס ודווקא בגופן מדליק.
אהבתי את העובדה שהסדרה מתחילה בדמותה של נעמה - נערה בכיתה ט', שיש לה שני צדדים באישיות - מה שהיא מראה בתוך הבית הוא לא מה שהיא מראה בחוץ.

אני משערת שזו הדמות, מכל הנערים בסדרה - שגלילה הכי מזדהה איתה.
גלילה רון פדר החלה לכתוב לילדים מגיל צעיר, וקיבלה הרבה ביקורות על כך שהיא סוג של ילדה בעצמה, היחס אליה לא היה כל-כך רציני...
המילה סופרת בימים ההם הייתה בדרך כלל גוררת יחס רציני - והיעדר היחס הרציני הזה יכול להיות מכה לאגו. מצד שני - גלילה היא זאת שהחליטה להפוך את הדפקט לאפקט:
במבט בדיעבד - אנו רואים שדרך סדרות ספרים כמו ג'ינג'י, אל עצמי, וכמובן גם הספרים המאוחרים יותר בסדרת להתבגר - גלילה מיתגה את עצמה כסופרת קלילה ועממית, כזו שכותבת על החיים תכלס ואפילו שואבת את חומריה מהחיים עצמם!

למה חשבתי שהדמות של גלילה והדמות של נעמה דומות?
נעמה היא ביסודה הילדה הזו שיושבת לבד בקצה הכיתה עם אוזניות, עסוקה בעצמה ובעניינים של דימוי גוף וסובלת מרגשי נחיתות. יש לה אמנם חברות - אבל גם הן לא ממש לוקחות את מה שהיא אומרת ברצינות, ולמען האמת אף אחד לא ממש מתייחס אליה... עד שהיא נבחרת על ידי המורים להקריא חיבור שכתבה מרגש בטקס יום השואה.
פתאום רואים את העומק שלה, וזה הדבר שמשנה את התמונה מול חברותיה ומול הבנים.
היא מתחילה ליצור קשרים עם בנים שמתעניינים בנושאים עמוקים כמוה, וזונחת את השידוכים האומללים שנופר מלכת הכיתה סידרה לה - באצטלה של החברה הכי טובה אך למעשה כל מטרתם היא לחזק את שלטונה של נופר.

לכאורה סיפור די שגרתי אבל עיצוב העלילה הוא מה שמעניין, הדמויות בסדרת להתבגר משותפות לכל הספרים, בכל ספר אנחנו נחשפים לכל הדמויות אך בקונסטלציה אחרת... ומבינים יותר לעומק למה נעמה למשל לא עוזבת את החברות עם נופר למרות כל ההפצרות של צאלה אחותה של נעמה?
צאלה משוכנעת שנופר מורידה לנעמה את הביטחון ומשתגעת מכך שהן ממשיכות להיות חברות, ואמא של נעמה וצאלה דאגנית וחוסמת את נעמה מרוב חרדות מפיגועים -
וזה ממש נוח לנופר, המעגל הזה - כי כך נעמה יודעת שלא כל חברה תתפשר על מישהי שלא יכולה לצאת הרבה מהבית. מעריכה את נופר מעל ומעבר, ונכנסת לתוך המשחקים שלה, שהיא תמיד יוצאת מהם בוכה.
אמנם זה ספר נוער אבל הוא חושף הרבה מהטעויות בבסיס דינמיקות כאלה עם חברה שהיא לא באמת חברה, ועם ההתלבטות והפחדים מול הידיעה שאת חייבת למצוא אנשים חדשים.

אנשים הם יצורים ביקורתיים.
אנחנו תמיד נמצא פגם זה או אחר בסביבתנו.
אבל בעיקר נמצא פגמים בעצמנו. למה זה?
אמא שלי תמיד אומרת לי: המבקר הכי גרוע שלך זה את עצמך".
היא כנראה צודקת. אני תמיד אמצא איזשהו פגם בעצמי, אפילו הדבר הכי קטן ופעוט.
אני תמיד אשפוט את עצמי בחומרה.
כנראה שכולנו קצת כאלה. מוצאים בעצמנו פגמים וחסרונות ולא תמיד מצליחים לפרגן לעצמנו.
מצד שני כנראה שזה גם תלוי לפי הגישה שלך לחיים או לחברים שאתה נמצא איתם(לא שהסביבה לא מפרגנת לי. להפך^^).

הסיפור מספר על נעמה, נערה רגילה ששופטת את עצמה בחומרה, קצת שונאת את עצמה ותמיד משווה את עצמה
לנופר, חברתה הטובה ביותר.
קראתי את הספר הזה לפני הרבה זמן(אולי לפני שנתיים שלוש) אז אני לא זוכרת ממנו כ"כ הרבה.
מה שאני בעיקר זוכרת ממנו זה שנעמה דיי תלויה בנופר.
היא מרגישה שבלי נופר היא לא שווה כלום. שהיא רק חצי בנאדם וגם זה בקושי.
היא הגיעה למצב שהיא לא בוטחת במה שהיא מרגישה וחושבת. שנופר יודעת כל דבר.
על בנים, על איך להיות ממש מקובל ובכלל איך להיות.

האמת היא שמצאתי את מערכת היחסים בינהן כמאוד מעניינת. איך מישהו יכול להגיע למצב
של תלות באדם אחר. וזה לא שנופר לא זקוקה לנעמה, נהפוכהו. נופר יותר זקוקה לנעמה מאשר נעמה
בנופר. נופר זקוקה לנעמה כי היא מעלה לה את האגו והיא מרגישה חזקה ויפה. בכלל היא מרגישה שהיא
שולטת ועם יותר ביטחון עצמי.
בסוף כמובן אחרי שנעמה מבינה שמערכת היחסים בינה לבין נופר היא לא בריאה במיוחד(אפילו דיי חולנית. ככה אני מצאתי אותה)
דרכיהן נפרדות, נעמה מתבגרת ומבינה שהיא דווקא יכולה להסתדר בלי נופר ושגם היא שווה משהו(אפילו יותר מנופר).
ואילו נופר בסוף הספר מצטיירת כמי שיותר תלויה במערכת היחסים שהייתה להן. היא מראה את אופיה האמיתי(והקצת עצוב ופאתטי).

מה שפחות אהבתי בספר זה את כל הרומנטיזציה תקועה הזאת של: "הלוואי והוא היה אוהב אותי!", "נופר גנבה לי אותו" וכו'.
חבל שהסופרת לא כתבה את מערכת היחסים בין נופר לנעמה עם יותר עומק. זה היה מוסיף לספר קצת יותר.
מצד שני, זה ספר נוער אז אולי לא מצפים מאיתנו להתעניין בעומק הדברים.

אני ממליצה על הספר בעיקר בגלל הפוטנציאל(המעט מפוספס) שהיה יכול להיות אם הסופרת
הייתה כותבת על מערכת היחסית ה"חברית" בין נופר ונעמה בצורה יותר עמוקה ומעניינת ולא בצורה שטחית.

המבקרת: ליאל
הספר היה ממש נחמד יותר טוב מ"להיות יוצאת דופן" לדעתי כי הדמויות היו מקסימות אהבתי במיוחד את הדמות הראשית נעמה היא הייתה מאוד אנושית ומאוד טובה,
סיימתי את הספר ביום אחד כך שהבנתי מזה שהוא כן סקרן אותי באיזשהו אופן וגרם לי לשבת כמה שעות ולקרוא ממנו,
אז אני יכולה לומר שכן אהבתי את הספר היא בו משהו מיוחד!

ספר ממש טוב.
אני קראתי את הסיפור מנקודות מבט אחרות לפני ואחרי, וממה שהבנתי לא הכי סימפטתי את נעמה.
אבל אחרי שקראתי את הסיפור מנקודת המבט שלה גיליתי ילדה אחרת, רגישה, שמנסה לשדר משהו מסויים ומשדרת דבר אחר.
סיפור יפה.
גלילה רון פדר עמית היא כותבת מדהימה!

יש לציין שקראתי את הספר לפני הרבה זמן כך שאני לא ממש זוכרת הכל אבל אני זוכרת . בסה"כ זכור ספר לא רע , הייתי מדרגת אותו 7-8 מתוך 10.תקראו בהזדמנות , אולי תאהבו.

אני מאוד אוהבת את הקטע בסוף שאביתר הילד הלא מקובל מתאהב בנעמה שהיא גם לא כל כך מקובלת ועם הם היו בסוף יחד זה היה עוד יותר טוב. 3>

ספר מעולה!
נעמה לא מרגישה טוב עםעצמה ועם גופה
וכמו שאמרה אחת הבנות פה תופעה זו מתרחשת כמעט אצל כל
נערה טיפוסית.היא חושבת שנופר יותר טובה ממנה ובלדיה היא מרגישה שהיא לבד.

נעמה מרגישה לא טוב עם עצמה ועם מראה גופה
נופר חברתה הטובה יותר יפה יותר מוצלחת יותר רזה היא גם יורדת על נעמה וגם איתה נעמה מרגישה לבד
ואז נעמה מתאהבת באביתר(שנחשב לא מקובל)ונופר מבטיחה לנעמה שהיא תסדר שהם ייצאו פגישה מרובעת איתה ועם חברה לשעבר דין
ואז הכל מסתבך......
ספר ממש טוב!
כל הספרים בסדרה הזאת טובים

להיות אני.
כריכה יפה (נכון לא הכי אבל עדיין)
אהבתי את התקציר אז שאלתי את חברה שלי
אני יכולה לקחת אותו?
כמובן שהיא אמרה כן
אז לקחתי. סיימתי לקרוא
אותו בשעה!
עכשיו ל...
-!ביקורת!-
הכתיבה טובה לא מדהימה שגורמת
לך לא להוריד אותו מהעייניים
אבל טובה
-!דמויות!-
נעמה - את קצת מחרפנת אם אני לא יפה ולא חכמה כל כך אין לך בכלל הערכה עצמית מזל שבסוף מצאת אותה
אבל מבינים אותך אז בסדר
נופר - אני לפחות הבנתי אותך שאת רוצה להיות הכי טובה ויפה ויותר מכולן
ירדן - אותך דווקא אהבתי אתה כל כך אנושי.. ואתה מנסה להסתיר דברים אליך בגלל שאתה מתבייש
ואלה הדמויות הראשיות לדעתי
אין לי כח להמשיך אז אני רק אומר
שווה לכם לקרוא כי זה ממש טוב
וזה מומלץ בעיקר לבנות


מארן