״המרדף אחרי המת״-טים ויבר

הוצאת ״מטר״
366 דף

הספר יושב אצלי על המדף שנים ומחכה לי. היום החלטתי שנראה מה יש לו להציע…
ספר הביכורים של הסופר.

דיוויד רייקר, עיתונאי שהחליט לחפש ילדים נעדרים.
אשתו דרין נפטרה והשאירה אותו אבל ושקוע בעצב. עד שהגיעה מרי טאון שאותה הכיר כמה שנים, כשעבדה עם דרין בחדר מיון.
בעלה של מרי חולה באלצהיימר ובנה אלכס נעלם לפני 5 שנים עד שנהרג בתאונת דרכים לפני שנה. מרי היתה בטוחה שזיהתה מה שנשאר ממנו מהתאונה.
האומנם?
היא גם ראתה אותו כשישבה בבית קפה, ראתה אפילו את הצלקת שקרתה לו מכדורגל בבית הספר. היא בטוחה שהוא חי ומבקשת מדייויד למצוא אותו.
דיוויד הולך לחפש את חברתו של אלכס, קאתי. היה להם מקום מיוחד שבו השאירו קופסא שיכלו לכתוב זה לזו ולהשאיר שם.
היתה תמונה של אלכס שככל הנראה השאיר שם בעצמו.
דיוויד יושב במסעדה אחרי שלקח את הקופסא ולשולחן שלו מצטרף אדם עם אפלה מוחלטת, עם רמזים שלא כדאי לו להמשיך.
דיוויד פוגש את ג׳ון, חבר של אלכס שהוא שוטר שגם חקר את התאונה. היה להם חבר נוסף, סיימון שהיה ונשאר מסומם.
ג׳ון עקב אחרי חשבון הבנק של אלכס, אחרי מותו, עד שיום אחד הפסיקו ליידע אותו כשחשבונו הפך לחשבון עסקי של ״פרוייקט גולגולתא״.
ככל שדיוויד חוקר, הוא מקבל איומים להפסיק את החיפושים.
הוא מכיר מלצרית בשם ג׳ייד בזמן חיפושו שהיא מנסה לומר לו שלא כדאי לו להמשיך לחקור. כבר לא יהיו אזהרות.

מדי פעם מגיח פרק על מישהו שנמצא במבוי סתום וללא זיכרון שעובר ״תוכנית״.
מצמרר.

ממתח למתח ומהפתעה להפתעה, אין רגע דל.
דיוויד התחיל כאיש שוחר שלום ועדין והתיק שלו בחיפוש אחר אלכס, הוא הפך את עורו ומחשבתו. ״הקם להורגך, השקם להורגו״.

תחיית המתים, לגרום להם לשכוח, לידה מחדש.
וואו!!! מאמצע הספר לא יכולתי להניח אותו מידי.
סוף מפתיע בטירוף!!!!!

ספר טוב. אבל נמרח מדי ועם דמיון פתוח לדיון….

אני מחבבת מאד ספרי מתח. במיטבם הם יכולים לסחוף אותך, לרתק אותך, לחייב אותך לקרוא אותם ולהרגיש סיפוק עז כשהספור מגיע אל סופו המתגמל. "במיטבם" משמעותו בשבילי בנוסף לכתיבה טובה (הכרחי) עלילה מרתקת ואמינות והגיון בסיפור ובפיתרון. אז לספר שלפנינו יש עלילה מרתקת, כתיבה סבירה אבל חסרים לו שאר המרכיבים.

מדובר בדייויד שעשה - בעקבות אובדן אישי - הסבה מכתיבת כתבות לעתונים ומגזינים לסוג של בלש שמוצא נעדרים. הוא טוען שכישורי התחקירנות כעיתונאי הם חלק ממה שצריך בלש טוב. אולי. ואז מגיעה אליו מכרה הטוענת שראתה את בנה - שהוא מת וקבור כבר שנה - ברחוב, ומבקשת שימצא אותו, ולאחר התלבטות הוא נעתר.

הסיפור מתחלק בין עלילה מותחת ותאור מה שעובר על הבלש תוך ניסיון לבצע את משימתו, לבין הגיגיו בעקבות אבלו, ונסיון - לא מוצלח - לקשור בין שני הסיפורים. העלילה מתפתלת ומציעה - כמקובל בחלק גדול מספרי המתח - קונספירציה ענקית ומפלצתית, גיבורים "גדולים מהחיים" או, ליתר דיוק, לא מתקרבים למציאות אותה אנחנו מכירים.

אז מה אני אגיד לכם? הספר מותח. לפעמים מאד. יש בו תאורי זוועה בשפע. אבל הוא אינו אמין ואינו מפתיע, למרות שהסופר ניסה לשלוף פיתרון בלתי מתקבל על הדעת בעליל. הספר הוא ספר ביכורים של וויבר שהוא כתב עיתונים (כמה מפתיע!) ונראה לי שאני מזהה עקבות של קורס לכתיבה יוצרת כמו במספר ספרי ביכורים שקראתי לאחרונה. אבל דבר אחד מתמיה אותי: האם נראה לכם הגיוני שפושע שמעשיו מזוויעים במיוחד, ירגיש צורך להתוודות ולהסביר כדי שהבלש יבין מה קורה? נראה לי שלו אני הייתי הפושע, הייתי משאירה את האיש הרודף אחרי בבורותו...

ספר מתח משובח הנקרא בנשימה עצורה, מוביל את דייויד רייקר עיתונאי פרילנס ובלש חובב להתחקות אחר אלכס טאון בחור שנעדר מספר שנים עד שלפתע נמצא מת בתאונת דרכים לפני שנה.

דייויד רייקר לא רצה לקחת על עצמו את החיפוש אבל הכאב האישי שלו על אשתו מביא אותו בסופו של דבר לעזור לאימו של אלכס הכאובה לאחר שהיא מגיע אליו לאחר שהיא משוכנעת כי ראתה את אלכס עובר ברחוב.

דייויד לא רצה והוא לא ידע עד כמה הוא צדק בתחושה שלו. כל מה שברור הופף למוזר, פתאום איומים פתאום מתגלה כי המובן מאיליו בעצם ממש לא ברור.

איזה מתח איזו עלילה בקצב רצחני. אילו הפתעות נגלות ומה מוסתר אי שם ובתוך כך דייויד מנסה להכיל את אובדנה של אשתו עם האמת הבלתי נתפסת של מול אותם רמזים, אל מול אימו של אלכס הנעדר אובדן של בן וטיפול בבעל חולה.

הסוד הגדול שמתגלה, הטיפוסים שסובבים אותו, סיפור הרקע קצת דת קצת אמונה והרבה אקשן.

חובבי המתח רוצו וקראו...

לכל חובבי ומכורי המתח - שימו לב :)
אתמול ישבתי לי בביתי וקראתי את "המרדף אחר המת" - טים ויבר.
בהתחלה אמרתי לעצמי אקרא קצת ואז אתפנה לראות סרט.
איזה סרט, מה קצת??? מהר מאוד שכחתי מכל התוכניות שלי ומה שקרה בסופו של דבר הוא שעבר עלי לילה לבן וביליתי עם הספר 9 שעות רצוף. פשוט לא הייתי מסוגלת להניח אותו מהיד.
הספר הוא מותחן אפל, מסחרר, מהיר וכתוב נהדר.
לא מייגע בתיאורים מיותרים, אין תיאורים עמוקים מדי של הדמויות - אבל כשהעלילה כל כך טובה וסוחפת כל התיאורים האלו מיותרים.
זהו ספרו הראשון של טים ויבר, ואני מחכה כבר בקוצר רוח לקרוא את הבא.
לגבי העלילה, אתאר בקצרה את הקו המנחה כדי לא להרוס:
דיוויד הוא עיתונאי לשעבר אשר הפך למחפש נעדרים בעיקבות נסיבות מסוימות בחייו. יום אחד מגיעה אליו מכרה ומבקשת ממנו לחפש את בנה המת. כן כן, היא מודעת לכך שהבקשה מוזרה אך היא משוכנעת שהיא ראתה אותו ברחוב.
מיד לאחר שדיוויד מסכים לקבל על עצמו את המשימה הוא כבר מתחיל לקבל איומים על חייו אשר ממליצים לו להפסיק את החיפוש. דיוויד מבין שהוא בכיוון הנכון ובעקבות האיומים הוא מתעקש עוד יותר להמשיך בחיפוש.
במהלך החיפוש הוא פוגש במקבץ אנשים אשר מנסים להסתיר סוד מסויים וכולם מייעצים לו להפסיק לחקור ולא מוסרים לו פרטים ברורים לגבי מה הוא הסוד הכל כך שמור. לטענתם זאת שליחות מאלוהים והם מאמינים בכל ליבם במה שהם עושים ויעשו כל דבר הנדרש על מנת לשמור על הסוד ולהמשיך בעשייה.
ואכן, כמו שעד עכשיו לנו לא ברור מה הם בדיוק עושים ועל מה הם בדיוק שומרים, כך גם לדיוויד לא ברור.
במהלך החיפוש מנסים להטעות אותו, הוא מקבל איומים על חייו והוא נתפס ומנסים לרצוח אותו.
רק בשליש האחרון של הספר אנו מצליחים להבין את רוב הסוד, וכך גם דיוויד שעומד להכיר את הסוד בצורה הכי אמיתית שיכולה להיות.

לא אספר לכם מה הוא הסוד (זה נשאר לכם לגלות כאשר תקראו), רק אומר כי כדי להיות חלק ממנו על האנשים הללו אכן להאמין אמונה עיוורת שזוהי שליחות מאלוהים ושהם עושים הכל על מנת לעזור ולהציל חיים.
אפל, מותח, מרתק, מהיר מאוד, לפעמים קשה לתפוס מה אנשים מוכנים לעשות כאשר הם מאמינים אמונה שלמה במשהו.

מומלץ בחום.

"מוות הוא לא הסוף, אבל בסוף תמות שהוא יהיה"...
הייתי צריך להחכים רק מלקרוא את המשפט הזה.
לפי התיאורים נראה שהסופר קיבל את ההשראה לכתיבת הספר מהסרט "רמבו"(בלי להעליב את רמבו שבזמנו היה הסרט..),אבל נכון להיום התפכחנו,גיבור הספר עיתונאי
שהוא גם מומחה ללחימה,יודע לירות בנשק,יש לו כח סבל עצום כנגד עינויים,כושר הישרדות,יורים בו,חותכים אותו,והוא בשארית כוחותיו האחרונים מצליח לגבור על איש צבא קרבי ומיומן.
הרעיון מעניין,הפרקים קצרים,העלילה זורמת,תפניות לא צפויות,ותרגום לא רע.
אישית הייתי מוותר על התענוג.
סוזן קולינס- הנה אני בא...........

רק לאחרונה נשאבתי לעולם ספרי המתח וגיליתי שבכדי שספר מתח יהיה ספר מתח טוב צריכים להתקיים מספר דברים: עלילה ודמויות מרתקות וסוחפות, מתח, תיאורים אמיתיים, לגרום לקורא לחשוב, שלא יהיה אפשר להוריד את הספר מהידיים וכו', אך לצערי בספר שלנו הדברים נמצאים אבל ברמה לא הכי גדולה.
הדמות הראשית שלנו היא דיוויד שבמקצועו הוא עיתונאי לשעבר ואיבד את אישתו לסרטן. מכרה שלו מגיעה אליו ומבקשת ממנו לאתר את בנה המת שהיא טוענת שראתה ברחוב ומכאן מתחילה העלילה. הוא פוגש אנשים שמסתירים ממנו סוד ענק ונאמר לו שוב ושוב ולהפסיק לחקור כי הוא נכנס למשהו גדול עליו, אך דיוויד איננו מפסיק וממשיך עד שהוא מגלה את הסוד גם אם זה יכול להרוג אותו.
אני חושבת שהיה אפשר לסדר את הספר בצורה שונה קצת שיהיה קריא יותר. לדעתי הסיפור קצת איבד מאמינותו והעלילה קצת הזויה.
לצערי לא הכי התחברתי לספר ולא לצורת הכתיבה של הסופר.

ספר מתח מצויין. זהו ספר הביכורים של טים ויבר ובהחלט הייתי שמחה לקרוא עוד מסוגו. אם הייתי סופרת, הייתי גאה להוציא ספר כזה מרתק.
בסופו של דבר ולא משנה מה הטעם שנשאר בפה בסוף
(במקרה הזה גם הטעם הסופי היה לא רע)- אם ספר מצליח לרתק עד כדי כך שלא ניתן להניחו מהיד, אז הוא מוגדר אצלי כמצויין.
הדרך חשובה ולווא דווקא הסוף.
לא הצלחתי להניח את הספר מהיד וברחתי איתו למקום שקט בהתגנבות בכל הזדמנות. הזכיר לי שאני מאד אוהבת ספרי מתח. הם טובים לי לתקופות עמוסות. לא צריך יותר מדי להתעמק, פשוט הנאה צרופה. הספר פתח לי את התאבון לעוד ספרי מתח. הכתיבה טובה, הרעיון אמין. יש תיאורים לא קלים לפעמים אבל בסך הכל מומלץ מאד לחובבי הסדרות ללא עקבות, חוק וסדר, פשע מן העבר...

תכלס- ספר מתח לא רע. שילוב של הרלן קובן עם סטיבן קינג. כתוב היטב, ומותח כבר מהרגע הראשון.
יש לציין שיש יותר מדי אקשן, והגיבור לא מפסיק להיפצע בצורה קשה, ובכל זאת לשרוד... לפעמים נדמה שהספר הוא בעצם תסריט לסרט פעולה עתידי...
אבל בסה"כ, לא רע.

מותח, באמת מותח....אבל קראתי טובים ממנו. הדברים שדיוויד עובר כבר עוברים את סף ההגיון, לא הרגשתי שהגיוני לי בכלל שהוא עובר את כל זה ועדיין ממשיך וממשיך וממשיך. הוליוודי מידיי, לא מתאים לבני תמותה רגילים.
אני באמת מעדיפה את הבלשים שלי שמנים, שיכורים ובני למעלה מחמישים. לפחות הם לא עושים לי פעלולים ועוד נשארים בהכרה.