״המרדף אחרי המת״-טים ויבר

הוצאת ״מטר״
366 דף

הספר יושב אצלי על המדף שנים ומחכה לי. היום החלטתי שנראה מה יש לו להציע…
ספר הביכורים של הסופר.

דיוויד רייקר, עיתונאי שהחליט לחפש ילדים נעדרים.
אשתו דרין נפטרה והשאירה אותו אבל ושקוע בעצב. עד שהגיעה מרי טאון שאותה הכיר כמה שנים, כשעבדה עם דרין בחדר מיון.
בעלה של מרי חולה באלצהיימר ובנה אלכס נעלם לפני 5 שנים עד שנהרג בתאונת דרכים לפני שנה. מרי היתה בטוחה שזיהתה מה שנשאר ממנו מהתאונה.
האומנם?
היא גם ראתה אותו כשישבה בבית קפה, ראתה אפילו את הצלקת שקרתה לו מכדורגל בבית הספר. היא בטוחה שהוא חי ומבקשת מדייויד למצוא אותו.
דיוויד הולך לחפש את חברתו של אלכס, קאתי. היה להם מקום מיוחד שבו השאירו קופסא שיכלו לכתוב זה לזו ולהשאיר שם.
היתה תמונה של אלכס שככל הנראה השאיר שם בעצמו.
דיוויד יושב במסעדה אחרי שלקח את הקופסא ולשולחן שלו מצטרף אדם עם אפלה מוחלטת, עם רמזים שלא כדאי לו להמשיך.
דיוויד פוגש את ג׳ון, חבר של אלכס שהוא שוטר שגם חקר את התאונה. היה להם חבר נוסף, סיימון שהיה ונשאר מסומם.
ג׳ון עקב אחרי חשבון הבנק של אלכס, אחרי מותו, עד שיום אחד הפסיקו ליידע אותו כשחשבונו הפך לחשבון עסקי של ״פרוייקט גולגולתא״.
ככל שדיוויד חוקר, הוא מקבל איומים להפסיק את החיפושים.
הוא מכיר מלצרית בשם ג׳ייד בזמן חיפושו שהיא מנסה לומר לו שלא כדאי לו להמשיך לחקור. כבר לא יהיו אזהרות.

מדי פעם מגיח פרק על מישהו שנמצא במבוי סתום וללא זיכרון שעובר ״תוכנית״.
מצמרר.

ממתח למתח ומהפתעה להפתעה, אין רגע דל.
דיוויד התחיל כאיש שוחר שלום ועדין והתיק שלו בחיפוש אחר אלכס, הוא הפך את עורו ומחשבתו. ״הקם להורגך, השקם להורגו״.

תחיית המתים, לגרום להם לשכוח, לידה מחדש.
וואו!!! מאמצע הספר לא יכולתי להניח אותו מידי.
סוף מפתיע בטירוף!!!!!

ספר טוב. אבל נמרח מדי ועם דמיון פתוח לדיון….

חלש ומשעמם. פשוט ספר לא טוב.
וכמו בהרבה מקרים אחרים - השם מפוצץ ולפי מה שכתוב על גב הספר מדובר בספר נהדר.
אז בהחלט אפשר לוותר.

ספר שני בסדרת דיוויד רייקר - העיתונאי לשעבר שהפך להיות מאתר נעדרים, את ספרו הראשון המרדף אחרי המת אהבתי מאד ופניתי אל הספר הזה בשקיקה.

נערה נורמטיבית נעלמת פתע פתאום לאחר אזלת ידה של המשטרה - המשפחה פונה אל דיוויד רייקר שנודע בהצלחתו לאתר נעדרים.
דיוויד עוקב אחרי כל בדל מידע, אחרי כל קצה רמז ואחרי כל פיסת זכרון של האנשים שסובבו את מגאן קארבר.
הוא מגלה עם מי הסתובבה מגאן לאחר שעות הלימודים עם מי הלכה ועם מי היתה בקשר, דברים שהתפספסו על ידי המשטרה שגם איתם
עליו להתמודד בחוסר חשק הדדי. דיוויד עולה על סוד אחד גדול שהוסתר מכולם.

העקבות מובילות את דיוויד ליער סבוך בו פעל לפני 100 שנה רוצח סדרתי אחר, האם יש מי שממשיך את דרכו?

דיוויד, מגלה סודות, מתחקר את כל הנוגעים בדבר מציף כיווני חקירה שהמשטרה לא עלתה עליהם, מכתב שהוא בעצם צופן.
דיוויד עולה על הצופן בדרך שלדעתי תמוהה משהו, גם הדרך ומהירות הסקת המסקנות מהראיות לא אמינה משהו...

הספר מתח טוב, מעניין ופתלתל , התעלומה סבוכה ומסקרנת אבל משהו קצת לא אמין בדרך פתירת החידות, אולי מוחו המבריק של
דייויד רייקר עושה את ההבדל - לי היתה תחושה של וואלה - לא הגיוני איך הוא חשב על זה.
כמובן שהסוף שווה את צליחת כל ה-480 עמודים עד קצה מסילת המוות.

תהנו...

#
אפשר להאשים את הקורונה. בהחלט. בזמנים כאלה הספריות סגורות, המאגר שאגרת לשעת חירום הולך ומצטמצם, ואתה מחפש מה לקרוא ומחטט בין הספרים האלקטרוניים שנשמרו לשעת מצוקה. אני לא זוכרת למה הורדתי אותו – זה היה מזמן – אבל היום כשקוראים ספר זה צריך להיות משהו קל לעיכול שאינו דורש יותר מדי ריכוז או מחשבה וזה מה שהבטיח הספר הזה וגם קיים.

יחד עם זאת – כמות כזו של שטויות אני לא זוכרת שקראתי ברצף. מהתקציר הנמצא בסימניה הבנתי שזו סידרה של ספרים המבוססת על הגיבור, דייויד רייקר שמו, שהוא מחפש אנשים שנעלמו ועל הדרך מסתבך בצרות מסוגים שונים. בעיקר מהסוג המופרך.

אז מה היה לנו פה? חוקר פרטי שמתמחה באיתור נעדרים, שהיה עיתונאי במקור. יש טרגדיה בעברו (היות והספר הזה הוא השלישי בסידרה אני בטוחה שאלה שקראו את השניים הקודמים יודעים יותר ממני על עברו העצוב של החוקר) הוא מסוכסך עם השוטרים הסדירים (ברור!) יש לו חושים שמצליחים לגשר על בורות עמוקים ובזכותם הוא מצליח להבין דברים שאין ביניהם שום קשר לוגי המאפשר להבין אותם. מה עוד? הוא רחום אבל לא פראייר. הוא יכול להרוג רוצח חמוש כאשר הוא כפות והמום ממכות. באמת! לא מאמינים לי? זה כתוב בספר...

זה היה מארק טוויין שאמר "כל הדתות משמיצות את השטן... אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו". יש כמה סופרים שלקחו על עצמם להסביר את הצד של השטן. ממרחק בטוח, כמובן. השטן שלהם תמיד יפול בסוף. השטן של וויבר לא הצליח לשכנע אותי, למרות שהוא ניסה בכל כוח להפוך אותו למסוכן ומפחיד. לפעמים כשאתה מנסה יותר מדי אתה מגיע למקום בו במקום לשכנע אתה הופך מגוחך (יש כמה ידוענים/ות שמוכיחים/ות את זה יום יום באינסטגרם).
נראה מה עוד יש במאגר שלי, לפני שאני מרימה ידיים ומתמכרת לנקיונות...

ספר מתח משובח הנקרא בנשימה עצורה, מוביל את דייויד רייקר עיתונאי פרילנס ובלש חובב להתחקות אחר אלכס טאון בחור שנעדר מספר שנים עד שלפתע נמצא מת בתאונת דרכים לפני שנה.

דייויד רייקר לא רצה לקחת על עצמו את החיפוש אבל הכאב האישי שלו על אשתו מביא אותו בסופו של דבר לעזור לאימו של אלכס הכאובה לאחר שהיא מגיע אליו לאחר שהיא משוכנעת כי ראתה את אלכס עובר ברחוב.

דייויד לא רצה והוא לא ידע עד כמה הוא צדק בתחושה שלו. כל מה שברור הופף למוזר, פתאום איומים פתאום מתגלה כי המובן מאיליו בעצם ממש לא ברור.

איזה מתח איזו עלילה בקצב רצחני. אילו הפתעות נגלות ומה מוסתר אי שם ובתוך כך דייויד מנסה להכיל את אובדנה של אשתו עם האמת הבלתי נתפסת של מול אותם רמזים, אל מול אימו של אלכס הנעדר אובדן של בן וטיפול בבעל חולה.

הסוד הגדול שמתגלה, הטיפוסים שסובבים אותו, סיפור הרקע קצת דת קצת אמונה והרבה אקשן.

חובבי המתח רוצו וקראו...

הבית נשאר קפוא על מקומו, הכל נותר כפי שהיה האוכל עוד נשאר חם על הגז. לפני רגע היתה כאן משפחה חיה ותוססת שחיה את חייה בשגרה ופתאום איננה.

משפחה נחטפה מביתה, גופה נתגלתה צפה במים בכפר דייגים נידח, מה הקשר בין פרשיה זו לאחרת ?

אמילי, אחותה של קארי שמשפחתה נחטפה פונה אל דיוויד רייקר חוקר הנעדרים הנודע לאחר שהמשטרה הרימה ידיים ולא מצאה אותם.

דייויד מתחיל לחקור, ההבנה שמישהו לא רוצה שימצאו את המשפחה מחלחלת עם כל גופה שמתגלת, ככל שהוא צולל לעומק הפרשיה כך הוא מגלה עוד ועוד אנשים המעורבים בפשע. מי רצה במותם ולמה ?

הסיפור חוזר אחורה בזמן ל-2007 בו שהה דיוויד בארה"ב שם פגש את חברו ללימודים לי, ושוב חוזר ל-2011 בו הוא חוקר את פרשית המשפחה שנעלמה.

הספר מטלטל בין מספר אירועים שלרגע אין כל קשר בן עלילה לעלילה אבל במלחת מחשבת כל הקצוות מתחברות לפתרון ותגלית מדהימה.
ספר מתח טוב, זורם ומסקרן.

הנופים הפראיים של אנגליה הכפרית תמיד היוו עבורי מחוזות קסומים. תיאורי החופים הסלעיים, החוליים, המפרצונים הקטנים, כפרי הדייגים הקטנים והעיירות הציוריות שראינו באלפי סרטים וסדרות שעלילותיהם מתרחשות באנגליה. גם טים ויבר ממקם את העלילה שלו בנוף כזה. מחוז דבון שבדרום מערב אנגליה. לגיבור שלו, דייויד רייקר, יש קוטג' שהורישו לו הוריו בכפר דייגים קטן. רייקר, עיתונאי לשעבר, מחליט לאחר מות אשתו להיות חוקר נעדרים. לאחר סיום חקירה מסובכת שבמהלכה הוא נפצע קשה, הוא פורש לקוטג' השליו שלו להחלמה ולמנוחה, אך לא לאורך זמן. על סף דלתו מופיעה אמילי, אהובת נעוריו, בתחינה למצא את אחותה, גיסה ושתי בנותיהם, שנעלמו במפתיע בערב אחד כמה חדשים קודם לכן, ללא השאר עקבות. המשטרה זנחה עד מהרה את הטיפול בתיק מחוסר ראיות, ואמילי פונה לדייויד רייקר בתחינה שיעזור לה לפתור את התעלומה.
המרדף אחר האמת מוביל אותו למסע ארוך בין שתי יבשות, למפגש מחודש עם חבר נעורים אותו לא פגש זמן רב, לגילוי סודות קבורים שהסתרתם לאורך שנים רבות עלתה בחיי חפים מפשע, ולגילוי אמת אחת על עצמו. למרות שניכר בכתיבתו של ויבר הנסיון להתעלות מעל הקלישאות המאפיינות את הז'אנר שנקרא "ספרי מתח", הצלחתו לעשות כן לא מושלמת, ועדיין הוא מצליח לשמור על קו מתח אחיד לאורך כל הספר, עד לסיומו. בהחלט אני מחכה לקרא יצירות עתידיות של טים ויבר.
3 וחצי כוכבים מתוך חמישה בסולם גבינה צפתית.
לא ישובו לעולם, טים ויבר. הוצאת מטר, 2017.

מאוד נהניתי לקרוא את הספר.

מדובר בספק מתח טוב- שמותח לכל אורכו. וזה כבר לא עניין שמובן מאליו בספר מתח היום.

למרות שהקונספט של אנשים שנעלמים קצת מוצה בספרות המתח העולמית (אצל הרלן קובן, פיטר ג'יימס ודומיהם) במקרה של הספר הזה זה נכתב בצורה מסקרנת (בואו נזכור גם שהספר לא נכתב עכשיו, אלא לפני כמה שנים כשזה היה עוד באופנה להעלים אנשים).

הביקורת היחידה שאולי יש לי כאן- זה קצב האירועים המוגבר. כמעט בכל עמוד קורה משהו חדש שמשפיע על העלילה. וזה קצת מעייף בספר של 500 עמודים, וגורם לזה שגם קצת קשה לזכור מה היה לפני 30 עמודים.

אני מבין שטים ויבר הוא סופר די חדש, ושזה ספרו השני בלבד (גם הראשון היה לא רע). אני הייתי שמח מאוד לקרוא ספרים נוספים שלו אם וכאשר יצאו כי עושה רושם שמדובר בבחור מוכשר. נקווה שהוא לא יעלם.

וואו איזה ספר....שהתחלתי לקרוא אותו הרגשתי שזה בין הספרים שקשה לעצור באמצע,זה ספר מותח ותמיד רציתי לדעת מה יקרה הלאה.כתוב בצורה טובה.מה כן,הרבה אלימות ומוות בספר אחד,והדמויות עוברות הרבה התעללות ועינויים ובכל זאת ממשיכים להילחם אחד בשני.בספר הזה יש יותר אקשן מכל סרט שראיתי....וברור בספרים שקראתי....אני מאוד ממליצה על הספר הזה.