ואואואו ספר מהממםםם
קראתי אותו מלא פעמים,סדרה שאי אפר להפסיק לקרואאא
אוהבתתת

הנה אנחנו שוב. עוד ביקורת, עוד התחלה. אבללללללללל הפעם יש לי משימה. ומטרה.
המשימה: לכתוב ביקורות עד שאני אתפוצץ.
מטרה: להתפוצץ.

סוכנת חשאית 00.0000000001 (זאת במקרה גם מנת המשכל שלי) יוצאת לדרך!! שמה משקפיי שמש ומחייכת במאגניבות
אם הייתי גיבורת על כנראה הייתי יוצאת לטיסה הזויה שכזאת עם האגרופים לפני הגוף, אבל בגלל שאני לא כזאת (אולי... ואולי אני דווקא כן D:) סתם תדמיינו לעצמכם אותי מפרקת לכמה פושעים את הצורה :O
עם משקפי שמש. כי משקפי שמש זה מאגניב.

אוקיי, בגלל הרבה גינונים מיותרים שעיקבו את הביקורת שלי, בואו נתחיל עכשיו.

הנה לכם. מי שלא קרא את התקציר. כי אני פשוט לא מסוגלת לתקצר אותו:
"לוֹרֶל, נערה יפיפייה וביישנית, מתחילה ללמוד בבית ספר תיכון בעיירה קטנה ומנומנמת. בזמן שהיא מנסה להשתלב בחיי החברה המסובכים, שני נערים מעולמות שונים מתחרים על לבה.
עד מהרה מצטרפים לעלילה סוד שנשמר שנים רבות, ויצורים מרושעים שלא בוחלים באמצעים כדי להשיג את מבוקשם. כאשר חיי האנשים היקרים לה נמצאים בסכנה, לורל מגייסת את כל כוחותיה כדי להציל אותם.
עולם קסום שכולו כישוף ותככים, אהבה ראשונה ומתח, התלבטויות והחלטות גורליות, בספר מרגש, מסעיר רומנטי ומהפנט, שישנה מקצה לקצה כל מה שחשבתם שאתם יודעים על פיות."

ובלה. בלה. בלהההההההההההה.

כן, לא מהספרים שאני בדרך כלל קוראת. אני אישית דיי מתחרפנת מסיפורי פיות מאז "ווינטר בלו".
אבל האם איי פעם חיסלתם ספרייה שלמה? זאת הספרייה הציבורית החמישית בערך שחיסלתי בה את כל הספרים הנורמליים. ולא נשארו לי הרבה אפשרויות בחירה. הבחירה הייתה מאוד מאוד מאוד מצומצמת. אז לקחתי.

אזזזזזזזזזזז ככה.
אני אתחיל עם הכריכה - "לורל, נערה יפיפייה וביישנית," - כן... לא. אני לא רואה את הנערה על הכריכה יפה. כאילו, בשום צורה.
בחייכם, יוצרי כריכה, יכולתם להשקיע קצת יותר. גם בבגדים שלה, זה היה נחמד מצידכם =.=
העטיפה אמורה למשוך אותי לספר, אם היו קצת משקיעים בבגדים, ובנערה, כנראה שהייתי נמשכת יותר.
אבל פה פעל החוק של "אל תשפוט ספר לפי הכריכה".

עכשיו הפנימיות.
"בזמן שהיא מנסה להשתלב בחיי החברה המסובכים, שני נערים מעולמות שונים מתחרים על לבה."
לא צריך הרבה כדי להבין שסיפור קסטה/קטניפ/בלה חוזר על עצמו!! D: (מי שלא מכיר: מחוננת/משחקי הרעב/דמדומים. ואם אתם לא מכירים - חסרי חינוך!!)
ועכשיו תצעקו איתי!!: לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!
אבל היא לא גרסה רגילה ושגרתית כמו קסטה/קטניפ/בלה. תדמיינו אותה כמו בלה, רק מעצבנת יותר (הישג מרשים לעצמו).
זה ממש זוועתי, כי בספרים שהבאתי להם דוגמאות אפשר לדעת במי היא תבחר. וכל הסיפור הופך ממש מסורבל כשהם כל הזמן מתרכזים ברגשות, ומה קורה איתו, ומה קורה איתה, ואיך היא מרושעת.
וזה קצת מסיח את הדעת מזה שפרח צמח לה על הגב!!

הסיפור עצמו ממש טוב. חביב ונחמד שכזה. סיפור פיות נחמד וחמוד. או אולי לא P:

אוקיי, אנג', משהו להוסיף?
אסלות מרופדות זה דבר מוזר. ממש מלחיץ לקום בבוקר ולשבת על אסלה מרופדת, זה תופס אותך לא מוכן.
הממ... משהו שקשור לספר?
אנשים עם גבות בצבעים שונים זה דבר הזוי.
אמרתי משהו שקשור לספר!!
נעליי הבית החדשות שלי הגביהו אותי באיזה עשרה סנטימטר. אני לא אוהבת עקבים =.=
ספר, אנג'!! ספר!!!!!!!!!!!!!
אה, כן. ספר. פשוט הרגשתי צורך לחלוק את המידע על האסלה המרופדת, הגבות המוזרות, והנעליי בית עם ציבור הקוראים.

(למקרה שתהיתם. כן. אני רצינית. אמא וחבר שלה נסחפו וקנו אסלה מרופדת. לחבר של אמא יש גבות בצבעים שונים. ולא, אני לא עד כדי כך גמדה שקנו לי בכוונה נעליי בית עם עקבים!! בעצם, אני לא גמדה בכלל. אבל הנעליי בית פשוט מוזרות =.=)

אז בואו נתמקד שוב בספר.
עלילה וסיפור נחמד. חיבבתי אותו. כתיבה מצויינת, מנקודת המבט שלי. ו... דמויות חמודות, אם כי מעצבנות לעיתים.

אז הספר קיבל ארבעה כוכבים. טוב שכך אחרי כמה ספרים שעשו לי בלגאן לא קטן בראש.
ממליצה בחום (:

מישהו צריך לבדוק מה קורה שם בנוער האמריקני.

תגידו, זה באמת נכון? באמת נכון שבחורה פשוטה (במקרה של לורל גם יפה! איך לא??) מגיעה לבית ספר חדש וישר מוצאת חברה טובה תוך ימים ספורים, שתי בחורים חתיכים, מתוקים ומושלמים הופכים להיות עפר לרגליה והיא מגלה שהיא לא נערה רגילה ויש לה כוחות?

חברים!! אני טסה לאמריקה!!!!

אבל מכיוון שהפסקתי להאמין שקיים כזה דבר עולם דמיוני אחרי גיל 11 שלא קיבלתי מכתב מהוגוורטס (אם הוגוורטס לא קיים, אז שום דבר דמיוני אחר לא קיים!) אז נראה לי שאוותר על נסיעה לאמריקה ובמקום זה אכתוב ביקורת על הספר:

העלילה של הספר שטחית ביותר, לורל היא דמות מעצבנת וריקנית ו... מי זאת לעזאזל הילדה בכריכה על הספר?!

אז אתם בטח תוהים למה הספר קיבל שלושה כוכבים? שלוש סיבות:

כוכב ראשון- אם כמה שהעלילה שטחית, יש בספר הזה משהו נחמד שלא גורם לך לנטוש אותו באמצע אלא להמשיך לקרוא.

כוכב שני- קראתי אותו דיי מזמן, ובתקופה שקראתי אותו אהבתי קיטשיות (באותה תקופה אהבתי את הסרט קאמפ רוק! מה שהפך לסרט השנוא עלי ביותר היום. ואם אני אתקל בו שוב... אני כבר שומעת את השיחה: הלו? אפשר להזמין דחוף אמבולנס? יש פה נערה שהתעלפה מעודף קיטשיות...) תודה לאל שזה עבר.

כוכב שלישי- האמת אין לי סיבה... סתם החלטתי להיות נדיבה ולפרגן בכוכב נוסף :)

בקיצור אם אתם ממש אבל ממש משועממים, ואין לכם בגרויות באופק או שאתם ברי מזל וגמרתם אותם כבר, תקראו את הספר הזה.

הייתי מצטטת איזה משפט שאהבתי מהספר בתחילת הביקורת, אבל הנה הבעיה הגדולה של חיי: אין משפט שאהבתי בספר!זאת אומרת, הספר עצמו דווקא נחמד, אבל אין משפט שמשך את תשומת לבי בצורה יוצאת דופן, אולי חוץ מהמשפט ''אין לך דופק, לורל. כנראה אפילו אין לך לב.''
נכון, לורל, אין לך לב! את משחקת בלבבות של אנשים שאוהבים אותך כאילו היו צעצועים!
אוקיי, אז נתחיל מהכריכה:נכון שלא שופטים ספר על פי הכריכה, אבל המשפט ''אל תשפוט ספר על פי הכריכה שלו'' הוא לא ''אל תשקיע בשיט בעיצוב הכריכה של ספר''
הנערה שבכריכה לא יפה במיוחד. הפרצוף שלה נחמד, אבל הלבוש נוראי. זו עוד אחת מהבנות האלו שלא מתאפרת, מתלבשת נוראי ובכל זאת כל הבנים סוגדים לה בגלל האישיות המדהימה שלה? תנו לי לפוצץ לכם את האשליה! זה לא עובד ככה, בעיקר לא בחיים האמיתיים. חוץ מזה, גם האישיות של לורל לא עד כדי כך מדהימה, ככה שהיא בהחלט לא מהבנות האלו שיכולות להרשות לעצמם להראות כמו הומלסיות ולסמוך על האישיות-המדהימה-שאין-להן.

והנה לכם ההוכחה שאנשים דווקא כן שמים לב לכריכה של הספר למרות הפתגם הידוע.

אז העלילה די בסדר. לא מותחת במיוחד אבל לא משעממת, לא ממש צפויה אבל גם לא מסתורית.
הדמות של לורל לא מושלמת, אבל אולי זה חלק מהסיפור, שלורל תלמד להשתנות ולהפוך לאדם טוב יותר. היא דמות בסדר.
הכתיבה גם בסדר. לא מעולה, לא גרועה. בסדר.
זה לא שהספר גרוע, אבל הוא גם לא טוב במיוחד. הוא פשוט ''בסדר'' בכל הקריטריונים שלו.
הייתי יכולה להגיד שהוא אכזב אותי, אבל מתאכזבים ממה שמצפים ממנו ליותר. מהספר הזה, כבר על ההתחלה, לא ציפיתי להרבה.

נקודות האור שלו זה שלפחות הוא לא משעמם, לא כבד, די קליל ומהנה לקריאה, העלילה די טובה(והיא קיימת! ראיתי כבר ספרים חסרי עלילה) ויש כמה דמויות נחמדות.

אני לא אומרת שאני ממליצה עליו בחום, אבל אם לא קראתם, תנסו לקרוא אולי אתם תאהבו אותו יותר משאני אהבתי.
אגב, לא אמרתי וואו על הספר, אפילו לא אמרתי שהוא טוב או מעולה, אמרתי שהוא ''בסדר''. אבל זה לא אומר שלא נהניתי בקריאה. כן אני יודעת שאני בן אדם מוזר.

וואו טוב ספר כזה אסור להשאיר על המדף מהחשש המוצדק שעוד משהו יקרא אותו. אני יוצאת בקריאה נואשת להעלים את הספר. אז ככה יש את לורל הגיבורה הרכרוכית ושכדי לתאר אותה אני פשוט אצטט מהספר: " אני נראת כמו מתבגרת מהסרטים" את רצינית?! יש עלילה מפגרת משלוש אהבה משעמם וצפוי ותאורים משמימים. בקיצור עלבון לאינטליגנציה האנושית באשר היא

ספר מתוק ומכונף האמת שדי הופתעתי לטובה כי חשבתי שהוא יהיה קצת קיטשי כשתלמידה חדשה כמו לורל תלך ללמוד בבית ספר ציבורי מבית ספר פרטני אבל די הופתעתי שהיא מאומצת שהיא בת לשושלת פיות של סתיו שצמח לה פרח על הגב ונרקמת בין סיפורי אהבה בין דיוויד בן אנוש לבין טמאני בן פייה זה פשוט קסם של ספר אני די נהניתי ממנו למרות שלא אהבתי את השיא של הסיפור אבל חמוד לאללה

מאוד לא מתאים לי לקרוא את הספר הזה, וגם לא מתאים לי לרשום ביקורת כזאת, אבל בהתאם לנסיבות חשבתי להתאים ביקורת קצת... חריפה יותר מהרגיל...
טוב, יש הרבה מה לכתוב, אז יאללה לעבודה!
ברשותכם, נתחיל בכריכה: זה מזוויע! היא מכוערת, הבגדים שלה מכוערת... משו להוסיף? אה, כן, הדבר שיש לה על הגב נראה כמו פרח מכוער שנראה כמו שמלה!!!
אוקי, ולביקורת.
נו, באמת, אפרילין פייק או איך שלא קוראים לך, את רצינית?
עם כל הכבוד למשולשי האהבה הסוחפים, הדמות החתיכה והמושלמת והעלילה הכל כך צפויה שמאפיינים הרבה ספרים אמריקאים, זה עבר כל גבול!
קחו ילדה, תוסיפו לה שם יפה, פרצוף יפה וסיפור חיים מוזר, תכניסו לסיפור איזה חבר חתיך עד חוסר נשימה וחברה טובה - שברור שהיא פחות יפה מהגיבורה פי עשר! - ולסיום גם תעשו שהיא יצור קסום יפיפה שמציל את העולם, את ההורים ואת החבר... אה, ושכחתי, גם יש בסיפור את התוספת המרכזית: המאהב המסתורי והקשוח שכל ילדה נופלת כשהיא רואה אותו.. וואו, איזו מקוריות.
אז כן, זה "כנפיים". חבל ששכחתי להוסיף קצת מילים לגבי הטרולים המרושעים, התקציר המטומטם עד טירוף וכפכפי האצבע - בכלל לא ילדותי!
למזלה של הסופרת הסופר-לא משו הזאת שהיא רושמת בצורה קלילה וזורמת שלא גרמה לי להשתעמם... אפילו שהיו כל כך הרבה דברים שלא אהבתי עד שזה הפריע לי בקריאה!
"חיי חברה מסובכים"?!?! - עאלק!
כל התתחלה מושלמת כל כך שבאלי להקיא! לפחות בהמשך נכנס קצת עניין, אבל עם כל סיפור האהבה (הבכלל לא קיטשי) עם דיוויד אתה כבר קצת שוכח מהמתח העיקרי: צומח לה פרח על הגב, ואנחנו עסוקים בלקרוא על הצורה שבה הריסים של דיויד מטילים צל על העיניים הכחולות שלו! כאילו, הלוווו? מה פה העלילה המשנית ומה פה המרכזית?
אבל בסך הכל הספר היה בסדר. כל עוד לא השתעממתי בו עד מוות, כל עוד נשארה בו טיפת מתח - הוא היה בסדר.
אבל... ?(וזה אבל גדול) הנה הגיע החלק שאני הכי לא אוהבת: הבנו שללורל אין לב כי היא פיה, אבל לא חשבנו שבאמת אין לה רגשות! כאילו, מה נראה לה שהיא בוגדת בדיוויד? ואיך היא אמורה להתאהב באיזה נער יער סופר-מכוער אחרי פעמיים שהיא פגשה אותו? ולא אכפת לי שהוא חבר ילדות שלה, אחרי יום וחצי לא מתאהבים, ובטח שלא בוגדים בחבר שלך! יאללה, יאללה, כאילו העלילה הזאת הגיונית מבחינה אנושית...
ספר טיפשי.
אבל לא הפסקתי לקרוא אותו באמצע.
אחרי כל קטילה שלי יש כמה דברים טובים. הנה הם:
הספר היה בסדר על גבול הבסדר. נהניתי בחלקים שאהבתי. לא התרגשתי, לא נמתחתי עד הקצה, לא התעניינתי לגמרי לגמרי בעלילה.
אבל בסך הכל זה בסדר, ויכול להיות מאוד שאחרים יאהבו את זה. עובדה - אני ממשיכה לקרוא את ספרי ההמשך, כי אני כן מעוניינת לדעת יותר על הדברים החשובים באמת, כמו הממלכה של הפיות למשל...
אז בסדר. הכל בסדר. :)

האמת היא שזה ספר סבבה. אני לא אגיד שלכם שנשמתי נעתקה ממני או שהתאהבתי לחלוטין באמת הדמויות. אבל בסך הכל זה ספר קליל ונחמד. מסוג הספרים שלוקחים במסגרת המבצעים של שבוע הספר.
כן, הכריכה נוראית! אפורה, נערה מכוערת שלא מזכירה בכלל את התיאור בספר, וגם הפריע לי שהכנפיים שתוארו בספר שונות לחלוטין מהכנפיים בכריכה. אמרו משהו על גוון תכול בהיר- מאיפה הביאו ורוד לכריכה??
ספוילר- הסוף כן הפתיע אותי, כשנחשף העבר שלה והחברות שלה עם טמאני. לא ציפיתי שהיא תהיה שתולה בעולם האנושי. והרעיון של טרולים דיי מגניב- אבל לא לקחו אותו עד הסוף. לדעתי היה יכול לקרות כאן משהו הרבה יותר גדול. אולי קרב ענק בין מלא פיות לבין גדוד טרולים. לא יודעת. משהו שיגרום לי להתפלל שהם יצאו משם בשלום.
וכמו תמיד- למה חייבת להיות אהבה ממבט ראשון בכל ספר?! מילא היו עושים את זה בצורה נורמאלית. לא יודעת- אולי הוא היה יושב לידה ואז הם היו הופכים לידידים. אבל זה שהיא באה לבית הספר עם השיער מהמם והפנים הסימטריות שלה, ודיוויד היה חייב לשבת לידה ולאכול איתה ארוחת צהריים כי היא כל כך יפה- זה מעצבן.
ואני היחידה שהייתה בטוחה שאם היא פיית סתיו שניחנה ביכולת ריפוי- היא תהיה זו שתרפא את אבא שלה? כלומר, זה היה כל כך דורש!

גם את הספר הזה לקחתי במסגרת חוסר הבררנות שלי הקיץ.
כמו שהרבה כתבו כאן, לא ציפיתי ממנו ליותר מדיי לכן גם לא כלכך התאכזבתי.
וכמו שכבר נאמר פה, כמעט בכל פעם שהיה מוזכר משהו על יופייה/אופייה/מדהימותה של הבחורונת בספר הצצתי בכריכה ואמרתי לעצמי - בטוחה שאנחנו מדברות על אותה אחת ?!
למה היא לא מחייכת ?!
אבל באופן כללי נהנתי ממנו. הכתיבה יפה, קולחת, אין יותר מדיי חורים בעלילה.
הבעיות שלי עם הספר היו שא. אני שונאת משולשי אהבה.
ב. היא הייתה, ואני מצטטת את אנג'ל : תדמיינו אותה כמו בלה, רק מעצבנת יותר.
לגמרי.
ג. בחורה הזויה לגמרי כי היא ספויילר!! בכלל צמח. וכדי לעשות ילד היא צריכה להאביק.
בתור ילדת ביולוגיה הגניב אותי כמה קטעים מדעיים בספר.
ולקראת הסופ -ספיילר - לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כשהטרול [!!] ירה בטמאני [!!] והוא דימם צוף.
דימם. צוף.
סוף ספויילר.
אז אם למישהו בא ספר נחמד, קליל והעביר איתו את הזמן, מומלץ.