קניתי לי נזר ותפרתי שמלות,

בישמתי את עורי וקישטתי במחרוזות.

התיישבתי בפתח הדלת לחכות ולחכות,

אבל איפה לעזאזל הנסיך מהאגדות?

תמיד רציתי לראות שקיעה.

לא מחלון ביתי ולא מקצה של בנין,

אלא ממש לראות מחוף הים.

יום אחד הגעתי אל הים הגדול בשעת בין הערביים,

וראיתי קרניים אחרונות נשלחות אל פני המים.

השמש החלה להחליף צבעים,

כמו אהובה השבה הביתה מהמרחקים.

המאור הגדול החל לשקוע אט אט,

כאשר גלי הים מנשקים אותו כמעט.

ואז כאשר נעלמה החמה ואפלה בראשתית באה לעולם,

הבנתי שראיתי ממש עכשיו, את השקיעה הראשונה שלי.