ספר אינפורמטיבי חשוב מאוד לכל מי שרוצה להבין מהו הטרור המוסלמי בעולם.
הסופרת מתחילה את סיפורה בתיאור ילדותה בעיראק, שהתחילה כילדות שכל אחד היה מאחל לילדיו, והמשיכה כסיוט עד להתבססותה של משפחתה בארץ.
המשך הספר מאוד אינפורמטיבי ועוסק בהמון מידע שהגיע לידיה במסגרת עבודתה ובגלל סקרנותה.
בספר מתוארת רשת סבוכה מאוד של גופים שפועלים ע"מ לממן את הטרור האיסלמי בארה"ב בפרט ובעולם כולו,
את תחילת דרכו של אוסמה בן לאדן וטרוריסטים נוספים בעלי מוניטין בין לאומי, וכן את הקרקע האמריקאית הפוריה שעליה צומחים גופים אלו,
הקלות המס, וחופש הביטוי והתנועה של העומדים בראש "עמותות" אלו.
למרות שאני מאמין, שכפי שהסופרת מעידה בתחילת הספר, כל הפרטים נכונים - אבל גם אם רק חלקם הקטן נכון, אנחנו עומדיפ בפתחו של עידן שבו פיגועי טרור כמו ה-11/9 יהיו עניין שבשגרה.
ספר מומלץ לכל מי שרוצה להבין מהו הטרור המוסלמי הפונדמנטליסטי ומה מזין אותו.

אני אתנצל מראש על אורך הביקורת .(הספר מורכב ונוגע לנו כישראלים,הרגשתי חובה להמליץ).
"עולם מוזר הוא העולם שלנו,באמת ובתומים:אנו,האנשים הטובים,צריכים להתחבא,בעוד שהמחבלים נהנים מכל חירויות המערב.
"הספר הוא ספר אינפורמטיבי על כל מעללי הטרור באשר הוא כולל תאריכים מקומות ארצות ושמות של מחבלים שליוו אותנו בעשור האחרון.(חלקם כבר בעולם הבא,חלקם סגורים מאחורי סורגים)
הוא גם ספר אוטוביוגרפי של ציידת הטרוריסטים,הספר מתחלק לשלושה חלקים עיקרים.
עירק,ישראל,ארה"ב.
עירק - הציידת נולדה בבצרה שבעירק .אחרי 1967 בעיית האנטישמיות התפוצצה במזרח התיכון כי העולם הערבי לא הצליח להביס אותנו,הערבים נקמו בשכניהם היהודים חסרי המגן וכך באכזריות רצחו אנסו ועשו מעשי לינץ,מפלגת הבע'ת חגגה ניצחונה וסאדם עלה לכותרות. כך רצחו את אביה והתעללו בו בתואנה שהיה מרגל לטובת ישראל.
ישראל - לאחר מות אביה המשפחה ברחה לישראל וכך הם השאירו
את כל הרע מאחוריהם והתמסרו לחמימות הישראלית של הממשל ולקבלת פנים כפי שרק אנחנו יודעים לתת.
שנים לאחר מכן היא חוותה מלחמת יום כיפור,לבנון,המפרץ,חדרים אטומים ולקינוח רצח רבין ששם זה היה הקש ששבר את עידן התמימות מבחינתה היא בעלה והילדים היגרו לארה"ב.
ארה"ב - שם היא סוגרת מעגל ומתנקמת מבחינתה ברוע האיסלמי שרצח את אביה,היא הפכה למיומנת בעיסוקה האובססבי "להאיר את עיניי העולם בנוגע לאיסלם הקיצוני.
היא חיברה פיסות אינפורמציה גם בתוך הזבל עד שהתמונה התבהרה לגבי אל-קעידה,חמאס,ג'יהד,האחים המוסלמים והרעיון
השטני המתוחכם להשתמש בארגוני צדקה לקדם את הג'יהד והטרור,הרעיון הנורא לגייס תרומות למען ילדים פלשתינאים
כי הישראלים התעללו בהם,להשתמש באוניברסיטאות כדי להכפיש אותנו ולהעצים את האיסלם הקיצוני, (שום דבר חדש תחת לשמש
ושום דבר לא השתנה גם הדרשות במסגדים במסווה דתי עוד היו בתקופת מוחמד)...זה לא סוד גדול אבל הסעודים תומכים בג'יהד והציידת שלנו לא הבינה למה,יש להם כסף הם לא צמחו מעוני והרס הם חיים בכלוב מזהב,לכן חקרה את החינוך שלהם ונבהלה.בכל הכיתות בשיטתיות שוטפים לילדים את המוח בנוגע לדרך העיקרית שהיא הג'יהד כדרך חיים וכשהילדים חושבים על עתידם הם חושבים"מה ארצה להיות כשאתפוצץ"
הספר גם חושף בעיתיות מאוד גדולה בארגון ה אף.בי.אי שלא הכרתי קודם וכן מסתובב סביב ה-11 בספטמבר כטראומה של העולם כולו.
היה לי עונג לקרוא את הספר וכמובן מעניין ורלוונטי לתקופה בה אנו חיים.חבל רק על אוזלת יד של הרשויות שיכלו למנוע יותר.

תחילתו של הספר: רומן מרגש וסוחף, אמצעו: דומה יותר לספר עיון, עם פרטים רבים שהיה לי, באופן אישי, קשה לעקוב אחריהם, אך השורה התחתונה הייתה מובנת וברורה. ככל שהקריאה מתקדמת, כן מצטמצמת העלילה וגדלה הביקורת כלפי מוסדות הממשל בארה"ב ואוזלת ידם במניעת הטרור.

הרגשות שלי לגבי הספר הזה הם קצת מעורבים, משום שמצד אחד סגנון הכתיבה וכושר ההבעה של הסופרת הם פשוט מעולים. אך מצד שני, כשהגעתי לחלק הביקורתי יותר, הייתה לי תחושה שהכתיבה שלה היא נורא סובייקטיבית, גם אם הנתונים נכונים.

לסיכום, אפשר לתאר את הספר הזה כתערובת של רומן משובח עם קטעי עיון.

רותקתי מהרגע הראשון שהספר היה בידי וקראתי אותו בנשימה עצורה.
אין ספק כי מדובר באשה מוכשרת, אמיצה ומודל לחיקוי.
ספור החיים המיוחד -זה שאיפשר לה להגיע לאן שהגיעה אכן מועברים באופן נוקב ומעורר השראה.
מה שכן, היה לי קשה עם העובדה כי כיהודיה שחוותה טרגדיה אישית כל כך קשה בעירק, נאלצה לברוח מתחת לאפם של שלטונות הרדיפה, מצאה מקלט ורווחה במדינת ישראל- בחרה לעזוב אותה ולתרום את כל כולה במדינה אחרת, ידידותית ככל שתהיה.
את אותה שאפתנות, כשרון, אמביציה והקרבה הייתה צריכה לעשות דווקא כאן- במגרש הביתי, שלצערינו נלחם בטרור יום יום והוא המקום היחיד עלי אדמות שנותן בטחון לכל יהודי באשר הוא.
סטירת הלחי שהיתה מנת חלקה בסיכומו של עניין במהלך עבודתה מול הרשויות השונות בארה"ב אולי גרמו לאיזה פקיחת עיניים(כך אני מקווה) ולחזרה למקור.
כן, במדינה שלנו ישנן הרבה בעיות, אנו רחוקים מלהוות מודל מוסרי בכל תחום ועניין- אבל אין זו סיבה לעזוב הכל. זו סיבה להלחם על הצדק ולתרום ככל האפשר כדי להביא לשינוי!
אני תקווה כי העתקת מקום המגורים שלך הפעם, לאחר החשיפה, היתה לטובת המדינה שקלטה אותך בילדותך, וסלחת לה , כמו כל אחד אחר שחווה משברים- אך מעדיף להשקיע בתיקון הספינה ולא לנטוש.
אנשים כמוך- צריך כאן!

ספר מצויין.
סיפורה האמיתי של ישראלית, יהודיה, ילידת עיראק, שבילדותה משפחתה נפגעה מהמשטר העיראקי לאחר מלחמת ששת הימים ונמלטה לישראל.
בשלב מאוחר יותר הגיעה לארה"ב והחלה לעבוד במכון מחקר פרטי/עצמאי העוסק הקבוצות וארגונים אסלאמיים בארה"ב.
כשרונה ויכולותיה הפכו אותה למומחית לטרור איסלמי, אישים וארגונים, עוד שנים לפני הפיגוע במגדלי התאומים וגם לאחריו.
מצד שני הספר לא מכסה על אוזלת היד, הרשלנות או אפילו מעבר לכך של חלק מרשויות ממשלת ארה"ב האמורות לחקור ולמנוע טרור.
נהניתי מאד לקרוא

הכותרת נראית מבטיחה. אין ספק.
אך שצוללים למעמקי הספר. גודל הציפיה כגודל האכזבה.
תחילה הסופרת מספרת על ילדותה בעיראק על אחיה,אמה ואביה שהוצא להורג באשמת ריגול לטובת ישראל. בהיותם משפחה יהודיה לאחר מלחמת ששת הימים. בין היהודים המעטים שנשארו שם. היא מספרת על הסבל ועל האנטשמיות שם. לאחר שאימה הצליחה בדרכים קשות לברוח מהעיראק ולהגיע לישראל. היא מספרת בקצרה על חייה בבת ים. ועל הכרת בעלה ואיך עברו לארה"ב. סך הכל מדובר בבחורה שעבדה בבמשרד חקירות בתחום הטרור. כחלק מעבודתה עם הFBI והרשות ההגירה היא ניסתה לגלות ארגונים שמסתתרים תחת ארגוני צדקה ובעצם תומכים בטרור. השיא סיכון שלה הוא להתחפש לאישה מוסלמית ולהשתתף באיזשהי הפגנה שצועקים מוות ליהודים או באיזה אירוע צדקה. לא האקשן המצופה מקריאת הכריכה הראשית. "ציידת טרוריסטים" על מי את עובדת. סך הכל סיפור נחמד. ובכל זאת מעריכה את עבודתה. למרות שהייתה במערכה לצד ארה"ב. חשבתי שעם הידע שצברה אולי תתרום קצת לישראל וכך תמנע את הטרור ששרץ בארץ באותה תקופה במיוחד.

הספר מתחלק לשני חלקים:
חלק ראשון- סיפור ילדותה של הסופרת בעירק, החוויה הטראומתית של רצח אביה ע"י המשטר משום שנחשד בריגול, הבריחה עם משפחתה לארץ ישראל, קשיי הקליטה בישראל ועוד.
החלק הזה הוא יותר סיפורי והוא מעניין מאוד בפני עצמו.
החלק השני- מתחיל כמה זמן לאחר שהיא עוברת עם משפחתה לארה"ב, כאשר היא מתחילה לעבוד במכון שחוקר אירגוני טרור.
החלק הזה הוא יותר עיוני, ולדעתי גם מעניין אבל די חופר ויש בו מלא פרטים יבשים. היא מספרת לנו על עבודתה, שמתרכזת בנסיון לחשוף את השימוש המחליא והציני, אם כי הלא מפתיע, שעושים ארגוני הטרור במוסדות צדקה ככיסוי לפעילותם.
הספר מעניין מאוד לפרקים, אך לעיתים גם קצת משעמם והיה לי קשה להמשיך לקרוא.
הספר מלא בשמות של טרוריסטים ואירגוני טרור ערבים, הדומים להחריד אחד לשני עד שאתה כבר לא זוכר מי זה מי.
בנוסף הכיתוב על הכריכה מטעה! אל תצפו להסתננות מלאה לתוך האירגונים. היא לא מסתננת לתוכם ממש אלא הולכת לכנסים שלהם במסווה כדי לחשוף אותם. אם היו כותבים את זה כך אז הייתי יודע למה לצפות ולא הייתי מתאכזב כלל.
לסיכומו של דבר- ספר טוב ומומלץ, אבל רק לכאלה שהנושא באמת ובתמים מעניין אותם.

אין ספק שהכותרת סוחפת אך כגודל הציפייה כך האכזבה. החלק המעניין של הספר מבחינתי הוא עד שהיא התחילה לעבוד בסוכנות. חשיפת תשתית הטרור על ידיה מעניינת בתחילה אך לא מצאתי את נפשי לקרוא את כל הספר והפסקתי לקרוא באמצע ולא ראיתי לנכון לסיים.

הספר הוא תיעוד חזק שאנשים מתעקשים לא לראות.
ראו עכשיו סרטון אמריקאי שהזכיר לי את הספר הבוקר :
http://www.youtube.com/watch?v=f-HIQQMUrLc