ראשית אני באמת מעריכה ואוהבת את היוצר והאומן המעולה הזה שידע להתפתח ולנסות צורות שונות של מוסיקה וחיבר מאות קטעים ושירים חלקם באמת אבני דרך במוסיקת הרוק.
ולספר עצמו - מארק ספיץ הוא בחור אמריקאי ורוב הספר מלבד כמובן תחילת דרכו של בואי הבריטי, הוא מתביית על אמריקה ומעמיס עלינו שמות ודמויות של אנשים מתעשיית המוסיקה, שעניינו אותי כשלג דאשתקד.
דוקא את השנים שבואי עשה בברלין שם הוציא יחד עם בראיין אינו ואפשר לאמר תחת שרביטו שלושה אלבומים מצוינים, דוקא על תקופה זו הוא לא מתעכב יותר מדי, נו טוב, זאת לא אמריקה.
למרות כל הפרטים הרבים והטרחניים, באיזה שהוא אופן בואי נשאר בלתי נגיע ובלתי פגיע, אנו לא לומדים דבר על דעותיו ומי האיש באמת והספר קריא, איך לאמר, קצת כמו ספר היסטוריה של בית הספר - יבשושי למדי.










![אני קלודיוס [מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205673.jpg)





