לאחר שתקראו את הספר הזה, לא תיקחו את היקרים לכם כמובן מאליו.
אשה מבוגרת נעלמת באמצע היום בתחנת הרכבת ההומה בסיאול.
מאותו רגע, ישתנו חייהם של בני משפחתה ויעברו טלטלה עזה שתשנה את חייהם לתמיד.
החל באב, אשר במשך כל חייו לקח את אשתו הכנועה והמותשת כמובן מאליו. בגד בה, זלזל בה, ובכל פעם שנותר לבדו, חזר אליה, והיא כתמיד קבלה אותו, ומעולם לא העזה להוציא את שעל ליבה הכבוי.
גם ארבעת ילדיה, שעד אותו יום לא עצרו לרגע, הביטו לאחור, על כל אותן שנים בהן גידלה אותם למופת תוך שהיא נלחמת בעוני הכבד ובבורותה הנלעגת אשר מנעה ממנה עבודות רבות, ותוך ויתור גדול על עצמה היא. רצונותיה, מאווייה ובריאותה שהלכה והידרדרה ככל שחלף הזמן.
הספר מלווה בצורה עדינה וכואבת את מסלול חייהם של חמשת בני המשפחה אשר עולמם התמוטט עליהם ביום אחד, ומתאבל יחד איתם על העיניים שנפקחו מאוחר מדי ועל ההבנה שעכשיו כבר אין למי לבכות יותר ואין מי שינגב את הדמעות.
ככל שעובר הזמן ומתחלפים הדפים ,אנו מגלים שלב אחר שלב, את כל שעשתה האם עבור ילדיה ועבור בעלה. את העובדה שהסתירה מהם את אי ידיעתה קרוא וכתוב, העובדה שלקתה בשבץ מוחי ושכבה שעות שרועה על המשטח בכניסה לביתה הדל מבלי שאיש ישים לב, על התנדבותה בבתי יתומים רק בשביל לתת עוד חיבוק חם ואוהב לאלו שנותרו לבדם בעולם הזה, ובעיקר על אהבתה הסיזיפית לילדיה, שרק עד שנעלמה, הרגישו פתאום בחסרונה, ולא ידעו את נפשם בחיפושים של ימים ולילות אחריה.
מכמיר ביותר הוא מצבו של האב שחייו נעצרו ואף הידרדרו מיום ליום, מאז אותו יום סוער בתחנת הרכבת. שם, כמו תמיד, שעט קדימה מבלי לחכות לה בזמן שפסעה אחריו בהילוכה השקט והאיטי, עד שסובב את ראשו כשכבר היה מאוחר מדי.
שוב לא מצא טעם לחייו והסתובב כמוכה הלם בין כותלי הבית מחפש אותה, קורא בשמה ונשאר בדממה.
הספר הקוריאני הקסום הזה, בתרגומה המדויק של מרב זקס –פורטל, לא עזב אותי גם ימים רבים לאחר שסיימתי לקרוא אותו. הוא נוגע בנו בכל אותם מקומות שלפעמים קל לנו לא להרגישם או להקשיב להם ולהבין שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו.
אחרי שתגמרו לקרוא את הספר הנפלא הזה, אני בטוחה שכל מה שתרצו לעשות, זה לשמור היטב על היקרים לכם מכל משמר, לפני שיהיה מאוחר מדי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
