את הספר הזה (וגם את כספיון ואת הילד שאהב את הירח ואת היכן העכבר) קניתי בשבוע הספר בחיפה אי שם בהיותי סטודנטית נטולת ילדים לחלוטין. בכל אחד מהם היה הקסם שלו וכולם שבו את לבי. את כספיון הענקתי לאחי הקטן שאהב אותו עד מאוד. המועדף עלי היה הפיל שרצה להיות הכי.
לא כ"כ מזמן היה לי דיון עם שכנה (שגם היא אמא) על הספר. היא ראתה בו ספר שלילי שהמסר שבו הוא קונפורמיסטיות והשתייכות לעדר. רק אז התברר לי שיש זוית שונה לחלוטין לראות בה את הספר המקסים הזה.
כמי שלבה נוהה אחר איורים אני חייבת לציין קודם כל את הצבעוניות הנעימה של הספר, את השימוש החביב באפקט המראה ואת האיכות הויזואלית הכללית של הספר.
באשר לסיפור עצמו- אני ראיתי בו סיפור על מישהו שרצה להיות משהו שהוא לא, מישהו שבחר בהצטבעות על פני אותנטיות, שלא ראה את הייחוד שלו בעורו והיה צריך התנסות לא מוצלחת במיוחד כדי להבין שמי שהוא הכי מתאים לו. בעיני הסוף הוא סוף טוב ואופטימי ובצירוף הצד האסתטי חווית הקריאה בספר בהחלט מרנינה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
