אני זוכר את ההתפעמות הגדולה שהיתה לי כשראיתי את הביוגרפיה הזאת בחנות הספרים, וכבר אז היתה לי הרגשה כי מדובר בביוגרפיה כמו שנהוג היה לכתוב פעם (במובן החיובי של הדבר) ואומר שהביוגרף לא רק לקח על עצמו להעביר לקורא את סיפור חייה של אישיות מרתקת אלא ממש חקר לעומק אודותיה. לא חלף הרבה זמן והבנתי מאיפה זכרתי את שמה של אסתר ראב. השיר שלה "חלמתי: תבל מכוסה אפר" בוצע ע"י להקת פוליאנה פראנק ביצירה השניה שלה "אין לבחור", בראש הלהקה עומדת שרון בן-עזר (שיש קרבה משפחתית בינה לבין אהוד בן-עזר ובין אסתר ראב).
מי שקורא את הביוגרפיה הזאת של אחת מהמשוררות הראשונות בשפה העברית המתחדשת, ואביה היה גם ממקימי פתח תקווה, לא רק שזוכה לקרוא ביוגרפיה נפלאה אלא מעבר להנאת הקריאה יכול ללמוד איך לכתוב ביוגרפיות, כי אחד הדברים שבולטים ממנה היא כנות הכתיבה של אהוד בן-עזר. הוא לא מסתיר מאיתנו את טיב הקשר שהיה בינו לבין אסתר ראב (דודה שלו, אחותו של אביו), כמה היא כעסה עליו בזמנו כשביקר כעיתונאי את ממשלתה של גולדה מאיר, ועל שאסתר לא כלכך בטחה בו שיכתוב את סיפור חייה אבל בסוף נתנה לו את הרשות, וראוי לציין שמעבר לכך הוא גם מי שמנהל את הארכיון שלה ויאמר לזכותו שהוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר.
לאלו מאיתנו שהשם של אהוד בן-עזר נקשר יותר לסופר שחובה לקרוא מספריו כחלק מתוכנית לימודי הספרות ישמח לגלות את הספר הזה כחוויה מתקנת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
