אל תתחתנו, ילדים יקרים.

טוב טוב בסדר, תתחתנו - אבל שכל העסק ייקח לא יותר מדקה וחצי. סגרנו?

מה קרה לך, בייקר, אתם שואלים? אני שואלת, לכל הפחות. מה שקרה הוא שאני מתחתנת (חן חן ותודה וכו' וכו' בקרוב אצל החתול שלכם) ואני גם מנסה לעבוד בעולם האכזר הזה ואני גם מנסה לגדל חתולה וכל הדברים האלו הם הרבה יותר מדי. הרבה יותר מדי.

אבל מה, בייק, את לא אוהבת שמלות לבנות ונצנצים וסידורי פרחים?
יודעים מה, דווקא כן. אבל כל כך לא אכפת לי מהם בהקשר אליי ולבחירה שלי לבלות זמן עם הטרול הגדול.

החלטות, החלטות, החלטות. אני מחליטה להילחץ ולבכות.

טויב אז במקום לעשות משהו מועיל ולהיראות כמו אדם מתפקד אני עסוקה בהדחקה. ולכן, אני עושה משהו מאוד מאוד כיף ונפלא - מרתון הארי פוטרים חדש, מחודש ומהנה כמו שלא ראיתם מימיכם. פררר גררר הללויה.

התחלתי בראשון, סיימתי את השלישי, אני ברביעי וכיף לי עד מאוד.
כמו תמיד, הקריאה מזווית של מבוגרת (חה) מוסיפה לי אקשן קריאתי (זה אקשן כזה של חנונים) - יו, ככה היא בנתה את זה! אה, זה רמז להמשך! אוי, הייתי עושה את זה אחרת! זה די כיף ומגניב, האמת, וזה גם קצת מתיש אבל הרבה אדיר. כמו כן, כמו תמיד - הצרות של הארי מצליחות לגמד חלק מהצרות שלי (- אני מתחתנת! בכי בכי! - אני עומד למות! בכי בכי!) והעסק נעשה מהנה במיוחד בתיבול קל של האינטרנט.

אה, מאלפוי הוא בריון וסנייפ עושה טעות משוגעת ואיש (ריינבואו ראוול?!) לא ישכנע אותי אחרת כל עוד לא מעורבות בעניין טובות הנאה. טובות הנאה הן דווקא אחלה.

ביי אני הייתי האופה בתלתלים שמכינה סושי ובוכה, אתם הייתם מאזינים נאמנים, מישהו רוצה לקחת את כל המשפחה המורחבת שלי בהשאלה ולארגן להם חתונה? אני אברח בינתיים לתאילנד, סבבוש?

יותר מהספרים האחרים של הארי פוטר הספר הזה הוא ספר מוזר.
ההתפתחויות בו מתעתעות. רגע פחדתי מהאסיר הנמלט, רגע אהבתי אותו, ורגע הסוף שלו טרגי.
משהו בעלילה הרגיש לי לא מספיק מכוון, אז אולי זה הספר הכי פחות טוב בסידרה.
אממה, מצד שני ת'אמת? זה הספר היחיד שהצליח לצבוט בי באמת.
אז אולי זה הספר הכי טוב בסידרה?
קחו את זה מכאן לאן שתרצו.
רק לא לחופש שבא לכם שהוא יהיה שמח וחף מדאגות.

בזמן הסגר החלטתי לנצל את הזמן ולקרוא כמה שיותר. אז קראתי גם את אחד הספרים הטובים... הארי פוטר והאסיר מאזקבאן.

הספר השלישי בסדרה מתאר את שנתו השלישית של הארי פוטר בן ה-13 בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
בכל מקום מדברים על אסיר בשם סיריוס בלק שנמלט מכלא הקוסמים אזקבאן לאחר שהוחזק שם 12 שנה, ומסופר שהיה רוצח ותומך של הלורד וולדמורט הרשע, ומטרתו להרוג את הארי פוטר כדי לסיים את מה שוולדמורט לא הצליח.

הארי לומד קוסמות בשיעורים השונים בבית הספר יחד עם חבריו רון והרמיוני. בניגוד לספר הראשון, שלא ממש הכיל התעמקות בשיעורים עצמם, בספר הזה יש להם יותר משקל, והם חלק מהעניין בספר – הדמיון והפנטזיה בבית ספר לקסמים! הארי גם מתאמן ומשחק בקווידיץ', המשחק המפורסם של הקוסמים; ותוך כדי כך האיום מפני סיריוס בלק הולך וגובר עד לסוף המפתיע והמרתק.
במקביל לומד הארי איך להתמודד עם הסוהרסנים – הם השומרים של אזקבאן שמקיפים את טירת הוגוורטס בתור הגנה. הם יצורים דמויי רוחות רפאים שעוטים גלימות שחורות ותוקפים בני אדם בכך שמוצצים את נשמתם.

זהו אחד מספרי הפנטזיה המופלאים שנכתבו. קודם כל, הכתיבה של רולינג קולחת וזה אחד מהדברים שהכי טובים בספר. בנוסף, הכתיבה שנונה בדומה לשני ספריה הקודמים. בפרקים הראשונים צחקתי, ממש כאילו זה ספר קומדיה. זה פשוט ספר כיפי! גם הפעם יש מסתורין ותהיות שנפתרות רק בסוף, וגאוני שיש רמזים פזורים במהלך העלילה מבלי ששמים לב, ובכללי ממש אהבתי את הסגנון של הספרים. יותר אהבתי את הספר הזה מקודמיו. אני ממליץ להתחיל לקרוא מהספר הראשון אבל לא מחייב, זה יפה שהספר גם עומד בפני עצמו, והשלישי מיוחד מכיוון שוולדמורט לא מופיע בו.

מאוד אהבתי את הסרט, הוא אחד מהסרטים האהובים עליי, ולמרות שיש כמה שינויים בין הספר לסרט בלית ברירה בגלל אורכו – הוא עדיין משתדל לחקות את הספר והוא מצוין. בהחלט מומלץ, לקרוא ולראות.

בסידרה הנפלאה על קורותיו של הארי פוטר. קראתי את הספרים בזמן אמת וזו היתה חוויה מופלאה! רולינג כותבת נהדר כל כך שמרגישים חלק מעולם הקוסמים, לכל אורך הספר. ספר נהדר, שנון, חכם, מצחיק, עצוב ומסחרר. והכי כיף -שיש עוד 6 ספרים נוספים בסדרה לקרוא אחריו!חוזרת וקוראת אותם שוב שוב תמיד מצליחה להישאב מחדש אל תוך העולם המופלא הזה, שרולינג יצרה.

במשך שנים ניסיתי להבין את הכעס של מעריצי הארי פוטר על הסרטים שיצאו בעקבות הספרים, זה נראה לי כעס מיותר מכיוון שהסרטים מעולים ונהניתי מהם מאז שאני ילד.
מה הייתה הסיבה שהחלטתי לקרוא אותם? נמאס לי להיתקל כל שנייה בפוסט שרק "מעריצי הארי פוטר אמיתיים" יבינו, אז רציתי להפוך למעריץ הארי פוטר אמיתי וסוף סוף להבין מה שאחרים מבינים (ולא נשאר לי מה לקרוא בספריה ולידידה שלי היו כל הספרים אז למה לא?).
ועכשיו לביקורת:
כמובן שקראתי את שני הספרים הראשונים לפני שקראתי את השלישי אבל לדעתי בשלישי היה יותר הבדל בין הספר לסרט מהשניים הראשונים. אז מה חשבתי עליו? במילה אחת מושלם, הספר כל כך מהנה לקריאה, הכתיבה מעולה, קלילה, הסיפור מסופר נפלא, מסביר כמובן טוב יותר מהסרטים. מצאתי את עצמי כל פעם אומר "אהה עכשיו זה ברור לי" לא הבנתי את הסיפור עד עכשיו, אני עדיין אוהב את הסרטים אבל הם לא משתווים לספרים. ג'יי. קיי. רולינג היא סופרת מדהימה ולא סתם הספרים שלה הגיעו לטופ סדרות הספרים הכי טובות שיש (אני עדיין לא מאמין ש-50 גוונים של אפור עקף את זה).
כמובן יש שינויים בין הספרים לסרטים לא ענקיים אבל עדיין העדפתי את האירועים בספר והייתי מעדיף שלא היו משנים אותם בסרט, במיוחד הקטעים עם סיריוס בספר.
לסיכום אני כמובן אקרא את כל הספרים ויהיה גאה לקרוא לעצמי מעריץ הארי פוטר אמיתי, ממליץ לכולם לכל שכבות הגיל, תקראו את הספר ולא תתחרטו.

דמיינו לכם חדר מלא בילדים, תלמידי כיתה ה'. אחת מהם, גבוהה ומתולתלת, יושבת על כיסא וקוראת ספר.
ליד הילדה המתולתלת עוברת ילדה נוספת, גבוהה ובלונדינית. היא מציצה בספר אותו קרואת המתולתלת.
"לונה, אני רואה מה שאני רואה?!" היא שואלת בפליאה. המתולתלת - לונה - מסתכלת עליה ומחייכת.
כפי שבוודאי הבנתם, המתולתלת היא אני.
הילדה השנייה, הבלונדינית - תודה למערכת האיות של האתר, שבזכותה ראיתי שכתבתי כאן "בלודינית" ולא "בלונדינית" (אני אוהבת לחפור) - היא אחת מחברותיי שניסו לשכנע אותי לקרוא "הארי פוטר".
הספר, כפי שאני מניחה שהבנתם, הוא "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן".

אז עכשיו, אחרי הסיפור הארוך על משהו שקרה לפני יותר משנה, אני אתחיל את הביקורת.
בספר הזה, השלישי בסדרת הספרים המופלאה של ג'יי קיי רולינג, אנחנו פוגשים לראשונה את סיריוס בלק - אסיר מסוכן שברח מכלא אזקבאן כדי למצוא ולהרוג את הארי פוטר.
איזה פחד!
בנוסף לסיריוס בלק, אנו מכירים גם כמה אנשים חדשים. הראשון שבהם הוא כמובן הפרופסור רמוס לופין - חבר ילדות של ג'יימס פוטר, והמורה להתגוננות מפני כוחות האופל. נוספים הם פיטר פטיגרו, חבר ילדות נוסף של ג'יימס, שבמשך שנים העמיד שהוא (ספוילר!) סקאברס, עכברוש המחמד של רון; הסוהרסנים, השדים המטרידים מוצצי השמחה; וקרוקשנקס, החתול החדש של הרמיוני.

ועכשיו, אני מתחילה לספיילר הכל. תהיו מוכנים.
לאט לאט, מתברר שלא הכל כפי שנראה בהתחלה. סיריוס, מי שהכל חשבו שהיה זה שהסגיר את מיקומם של הפוטרים לזה-שאין-לנקוב-בשמו(ולא, זה לא זשל"ב, למקרה שתהיתם), מתברר בסנדקו של הארי שניסה להגן על הנער מפני פיטר פטיגרו. אם אני כבר מזכירה את פיטר פטיגרו, מתברר שהוא היה הבוגד האמיתי.

ומלבד כל הסיפור עם סיריוס, קורים גם דברים אחרים. הארי לומד להפיק פטרונוס, הרמיוני נרשמת ליותר מדי שיעורים ומתחילה להשתמש במחולל-זמן, פרסי נבחר למדריך הראשי, ורון - טוב, לרון לא קורה שום דבר.
בנוסף, נחשף שהפרופסור לופין הוא (ספוילר נוסף!) אדם זאב, הארי מתאהב בצ'ו צ'אנג, וגריפינדור זוכה - סוף סוף - בגביע הקווידיץ'.

ספר חובה! תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו, אבל תקפידו להתחיל מ"אבן החכמים"! אתם לא צריכים יותר ספוילרים ממה שאני נתתי לכם כאן.

למרות שכבר הכרתי את העלילה של הספר, אני לא יכול שלא להתפעל מגאונותה של רולינג. גרמה לחשוב משהו אחד, ואז הופכת את הכול לגמרי.
מרוב שהספר הזה מתוחכם, הייתי צריך לשבת כמה דקות ולשחזר את העלילה בראשי - מה שחשבתי לפני התפניות ומה שהתברר לי אחריהן - נדרש לי זמן לעכל את המידע החדש.
לדעתי הספר מתעלה מעל שני קודמיו - קשה להסביר מדוע, מאחר שספריה של רולינג נושאים קסם, אך אם להיות מדויקים יותר, אני חושב שמדובר בתחכום, באלמנט הסודי של הרמיוני (שלא אגלה מה הוא למען אלה שלא קראו את הספר) ובדמויות הייחודיות.
מומלץ ביותר! :)

"במשך 12 שנים ארוכות, הוחזק אסיר בשם סיריוס בלק במאסר במבצר אזקבאן המצמרר, כלא הקסמים. סיפרו שהאיש, שהורשע ברצח שלושה-עשר אנשים בקללה אחת, הוא גם היורש הנבחר של אדון האופל, הלורד וולדמורט.
כעת בלק ברח מהכלא ויצא אחרי הארי כדי לסיים את מלאכתו.
חייו של הארי פוטר נתונים בסכנה, אפילו בין חומות בית-ספרו הקסום, ואפילו כשהוא מוקף בחבריו הטובים - וזאת משום שנוסף לכול, ייתכן שיש בשורותיהם בוגד...".
***
אז מה דעתי על הספר? את זה תבינו בתרגיל הבאה:
כיף=לקרוא ספר בסדרת הארי פוטר.
אין לי מה להגיד הספר פשוט מעניין וכותב טוב, כדי לכם לקרוא!

הארי פוטר והאסיר מאזקבן היה אחד הספרים האהובים עליי בסדרה.
אני חושב שזה היה בגלל שהספר התבגר, אבל לא לחלוטין. היה עדיין משהו ילדותי שהפעם היה נחמד.
***

בספר הזה הארי שומע על סיריוס בלק, פושע מסוכן- גם בעולם המוגלגים וגם בעולם הקוסמים.
מסתבר שהוא היה אחראי למותם של הוריו, והארי גם מגלה במהלך הספר שהוא היה אחד מחבריו הטובים ביותר של אבא שלו.
הוא כועס וזועם, חושב לנסות למצוא אותו. הוא רוצה לנקום את מותם של הוריו, והוא פשוט חייב למצוא את סיריוס בלק.
ובקיצור, עוד ספר גאוני מאת ג'י קיי רולינג.
***

אני באמת לא יודע מה עוד לכתוב. הספר היה אחד מהספרים שהספקתי לשכוח כמעט כמעט לחלוטין (כמו כמעט לחלוטין- רק ששלב אחד לפני זה... תנסו להבין).
אז ההמלצה הסופית: תקראו, ותנסו לא לשכוח.