אלזה, נא קבלי את התנצלותי. כולנו נסחפנו לנו לא? אתר סימניה נועד להביא ביקורות על ספרים ולא על כותבי הביקורות. אני חושבת שכל ה"אורדיל" שנוצר כאן נגרם למעשה בשל הביקורת העמומה שלך ולא עוד.
לליז אומר, כי לדעתי דווקא צריך וראוי להתייחס לכל ביקורת, גם אם איננה לפי טעמנו.
להלל הזקן אומר, כי לדעתי כל אדם יכול להביע את דעתו לפי ראות עיניו ודווקא אותה עמימות שהביאה אלזה גרמה לכולנו להגיב בצרורות, לחשוב ולפתח דיון נמרץ ועל כך אני מודה לה.
הברור -לדעות של אלזה לא צריך להתייחס ולכן הפתרון הטוב ביותר הוא להמשיך הלאה בהתעלמות מוחלטת מדעותיה בנושא הזה.עכשיו זה ברור ? לפעמיים צריך לכתוב באופן אנדרסטייטמנט כדי לא לפגוע .
ומצטער מראש שאני פותח את זה פה ולא בפורומים, כי יש לנו כאן דוגמה "למופת" : נניח ששיכנעתם אותי שמספיק לכתוב "ביקורת" בנוסח "אהבתייי !" ולא להתחיל להתנסח על פני שלוש-ארבע פסקאות של עברית קוהרנטית; נניח. עדיין אני שואל - מישהו שכותב ביקורת/סקירה על ספר, לא אמור לצפות לאיזושהי תגובה במקרה הטוב ולפתיחת דיון של ממש במקרה היותר טוב ?! אז כיצד אמורים אנו להגיב על שלושה משפטים כמו אלה שנרשמו פה, שאחד מהם מתנצל (אם היריעה קצרה, אז למה בכלל לכתוב מכלתחילה ?), השני קובע קביעה בעייתית (כל האשכנזים אותו הדבר וזה אומר מה ?) והשלישי שולח את כולנו להתבאס יחד עם אלזה (זה לא פשוט כי ? אשכנזים מציקים לך בעבודה והבנת מהספר שהם לא יכולים אחרת ?!)... בקיצור, ברור שלא צריך לכתוב ביקורת כשעייפים, אבל יותר מזה : כדאי גם קצת להשקיע בביקורת - גם מפאת כבודו של הסופר וגם מפאת כבודם של משתתפי סימניה...
קודם כל לחמדת - לא מדובר על חלוקה אלא מדובר על ההיסטוריה של האשכנזים ויש כאלה
לגוטי - מה את צועקת? ומי אומר שיש לי משהו נגד אשכנזים? דוקא הם נחמדים כשהם לא מדוכאים.
ובכללי, בספר הזה מדובר הרבה על מוות על קידוש השם שכלל גם רציחות של ילדים קטנים ולדעת ישראל יובל זה היה הטריגר לגויים להמציא את עלילות הדם. בכל מקרה היסטוריה קשה ורוויה בדם.
ומילה אחרונה - אני מודה, אסור לכתוב ביקורת כשעייפים.