הייתי אתמול עם הקטן שלי בצומת ספרים. סיפרתי לו שלושה ספרים- חיבוק של גרוסמן, תהיה בריא מוריס מגי, ואת גן הכוכבים. כששאלתי אותו איזה הוא הכי אהב הוא ענה מיד שאת זה. (ואני חייבת לציין שהסכמתי אתו ושהמתמודדים האחרים היו בהחלט ראויים ומעלה). אין מה לעשות, עם כל התיאורים האפרוריים שבהם היא מתוארת האישה הזו היתה פשוט קוסמת.
סיפור מלא דמיון שמספר ילד בשם דן לילד אחר בעל אותו שם שהולך אתו לאותו גן הילדים. מין אינטמיות שנובעת משם משותף. הדן שמספר את הסיפור (ששמע מהדן השני) מוקסם ממנו, אך מתקשה להאמין בו וכך השורות האחרונות של הסיפור הופכות לפאנץ' חזק במיוחד כיוון שהוא נשמע כ"כ ילדותי ואוטנטי, תמים ופשוט באופן הכי גלוי לב שיש.
אוי, איזה ספר. אני עדיין מתמוגגת!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
