בית קרנובסקי עוסק בשלושה דורות של משפחת קרנובסקי מפולין דרך גרמניה וכלה בארה"ב. הזמן הוא סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20.
מדובר בסיפור חזק מאוד, כתוב בכישרון רב, נועז מאוד, בלשון עסיסית להפליא, מלא חיים, צבע ודרמה משובחת. מאחר ומדובר בסיפור הכתוב במקור ביידיש, אין להתפלא כלל על העסיסיות והישירות שבה נכתב הסיפור.
קשה להניח את הספר מהיד: מאורע רודף מאורע והאישי והלאומי אחוזים זה בזה בלפיתה חזקה באין יכולת התרה.
ומה בסיפור, אתם שואלים? נו, הסיפור. אם אתם חייבים לדעת וזה רק כדי לספק את הסקרנות, שהרי הסיפור חזק דיו גם בלי פרטיו, הנה הוא בקווים כלליים:
דויד קרנובסקי נושא את בתו של מילנר, עשיר מכובד ממלניץ שבפולין. אלא שלהישאר באותה עיר היא פחיתות כבוד עבורו והוא עובר לברלין האינטלקטואלית תוך שהוא גורר לשם את לאה אשתו, המתקשה להסתגל לגרמניה, לשפתה, למנהגים ולאורחים הפוקדים את בעלה האינטלקטואל, המצליח גם כסוחר עצים, המתעשר, המתערה בין אנשי הרוח של ברלין ומרגיש גרמני לגמרי.
בנו גיאורג גדל בין גרמנים וחש את היותו יהודי, תחושה של שונה, שאין בכך דבר. משגדל ולמד פילוסופיה והכיר את אלזה לנדוי, בתו של הרופא לנדוי, משכה זו אותו ללמוד רפואה. גיאורג לומד רפואה ונשלח במלחמת העולם הראשונה לשמש כרופא בחזית מטעם הצבא הגרמני וחוזר מנוסה ובדרגת קפיטן. טרם שליחותו בילה ליל אהבים בלתי נשכח עם אלזה. משחזר מהחזית היתה אלזה פעילה פוליטית ולא נטתה לרצות להתחתן עם גיאורג. זה מתרגז, שוקע בעבודתו כרופא ולבסוף בוחר להנשא לאחות בבית החולים, גרמניה נוצריה.
בנו, יגור, גדל להיות גרמני, חצי יהודי וחצי נוצרי, כשלבו נוהה יותר אחר הארים הבלונדים ולא אחר היהודים.
אלא שמלחמת העולם השניה ותורות הגזע גורמות לפגיעה אנושה בנפשו הצעירה של יגור, כשזה משמש להדגמה חיה מול כל בית הספר בו הוא לומד, בעוד המנהל מפשיטו לעיני כל התלמידים, העיתונאים ובכירי המפלגה. המנהל מדגים כיצד גוף אחד מכיל חלק נעלה וחלק נחות. יגור מתעלף, נעור ונשלח לביתו פגוע נפשית.
זמן לא רב עובר וכל המשפחה מדויד הסב, דרך גיאורג הבן ועד ליגור הנכד עוברים כולם לניו-יורק, כל אחד אל גורלו שלו, לרוב גורל שאינו מאיר פנים ועד לנורא מכל, גורלו של יגור והסיום הטרגי והסמלי.
פה ושם מובאים סיפורים של דמויות ססגוניות נוספות הבאות להמחיש כל אחת בתורה כיצד זו מסתגלת הסתגלות מלאה לחיים של בין המלחמות, תורמת את חלקה על הצד הטוב ביותר לחברה הגרמנית וזו בתורה בוחרת לנהוג בהן כפי שבחרה והשאר היסטוריה.
כאמור, הסיפור אינטנסיבי, סיפור של הצלחות והחמצות, סיפור של הסתגלות בבחינת יותר דתי מהאפיפיור לעומת תלישות גמורה ושאר גורלות.
זה אינו סיפור שואה קלאסי. דם אינו נשפך כאן, קלגסים אינם גוררים יהודים לגטאות ומשפחות אינן נקרעות. אבל זהו סיפור חובה לכל יהודי המבקש לראות שוב ושוב כיצד היהודים מתקשים להשתלב באמת ולאורך זמן, כשגרמניה המשכילה לכאורה מגלה דווקא את פרצופה הבהמי לרוב והיהודים מתגלים דווקא במלוא תרומתם, השכלתם ויופיים. אין כאן אידיליה בספר והכל כתוב בלשון בוטה וישירה, לאל כחל ושרק ולא צורך בפשט ודרש.
לקרוא, להתענג, להתקשות להניח מהיד ולחוש תחושת התרוממות רוח.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
