מכירות את מבחן ה"ומה אם הוא היה הגבר האחרון בעולם?"
ככה פחות או יותר פגשתי את "הלוייתן מבבל". אני אומרת את זה פחות כדי שתחמלו עליי שהגבר, סליחה הספר, האחרון בעולם איתו נתקעתי השבוע היה בינוני ומטה, ויותר כדי להיות הוגנת ולומר שלו הדילרית האיכותית שלי היתה מגניבה אל שושן את מחמלי נפשי, ולו היתי קצת יותר פעילה לבנות רפסודה ולהגיע אל טוב ממנו, לא היתי פוזלת לכיוון של ספר פנטזיה. כזו אני.
אך גם בז'אנר פנטזיה, ידידיי, כמו שאמר הרב אמנון יצחק, יש שווים יותר ויש שווים פחות. והלוויתן מבבל, לתחושתי, הוא ספר בינוני לנוער. מה שחמוד בו הוא הנסיון להעיר את המיתולוגיה הפרסית הקדומה (ועם זה, בתור אזרחית שושן, אתם מבינים שאני כמובן מזדהה), להכניס אותנו ישר לתוך הדרמה של האחשדרפנים, שהם מן אליטה רוחנית-כוחנית ששולטת באגן הסהר, ולהבין את מחירה של דחיקת האלילות הפגאנית הצידה ומי פדה את השיק השמן של הבחירה האבסולוטית באל מורדוך.
יש בזה חלק מעניין, שאפילו מעורר בי תהיות ושאלות ורצון להבין קצת יותר מה ממה שכתוב פה באמת נשען על חומר מיתולוגי מן המקור, ומה הומצא או שוכלל לטובת עלילת הסיפור.
החלק הפחות מוצלח הוא השזירה בין עולם המודרנה, אשה שעל פניו נראית כשקועה בדיכאון ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, לבין החיים בבבל, בהם שני ילדיה -יונתן ואלה -מנסים לפענח את התעלומה הקשורה בפיתוח התרופה שאביהם הד"ר עמנואל מרגוליס, היה לקראת סיומה. לא עד הסוף תפור טוב, לתחושתי, גם יותר מדי חלקים בסיפור נשארים לא מטופלים, כמו למשל אביהם של יונתן ואלה שאינו מופיע עד סוף הספר, ולא ידוע דבר על מקום המצאו. גם היחסים הרומנטיים בין הלל בן שחר-אלה-נינו-יונתן נשארים מאוד מאוד ראשוניים ומאכזבים קצת.

בקצרה: תוכלו להמליץ עליו לנוער בגילאי ה-ח, בערך.
נראה לי שקצת אחר כך הם יפזלו אליכם במבט של AS IF
ותאלצו לקבלו בהבנה

אך טוב

ספרה של הגר ינאי "הלוויתן מבבל" וספר ההמשך "המים שבין העולמות" גרמו לי עונג רב.
בראש ובראשונה, פשוט כיף לקרוא אותם. וזו כבר סיבה טובה.
כמו כן, ינאי מרעננת את ז'אנר הפנטזיה ושואבת, לשם גיוון, מהמיתוסים של עמי האזור. כן, לא עוד מיתוסים גרמאניים, אנגליים, אירים וסקוטיים. די לנו בשמות לטיניים ובגיבורים טאבטוניים. הבו לנו כמה אחשדרפנים עסיסיים, את הלוויתן ונחש הבריח המשכשכים בתהום המקראית, כמה אזכורים לביזנטיון, גיבור מיתולוגי ששמו הילל בן שחר (כמה מקסים!) גירסה שדונית לתיבת נוח ולקינוח גיבור וגיבורה החיים במשפחה לא כל כך שגרתית בתל אביב.
איזו נחת! ללקק את האצבעות.
יתרון משמעותי נוסף בעלילותיה של הגר הוא הדמויות הנשיות. בספריה מככבת רביעיית גיבורים צעירים, שני בנים ושתי בנות והבנות אינן נופלות בכוחן, חוכמתן וזריזותן מן הבנים (ואחת מהן אפילו לא יפה במיוחד...). הן מהוות מודלים ראויים להזדהות גם לבנות שבין הקוראות. עד עצם היום הזה מופלא בעיני מדוע ג'יי. קיי רולינג המוכשרת כל כך בחרה שוב לעצב גיבור ממין זכר כשלצידו סייד קיק ממין נקבה, ג'ינג'ית חננה בעלת שיניים עקומות וחיבה בלתי מוסברת למתמטיקה גבוהה.
גם עיצוב העטיפה והסמל של הטרילוגיה מוצלחים במיוחד אבל אבוי, שוד ושבר! להגר יקירתנו נמאס לאחר הספר השני. הטרילוגיה שלנו חלקית, נכה ושבורה. ואנו והגיבורים נותרים "תלויים באוויר" ללא סיום הולם פיתרון וקתרזיס. הלו, שכחנו מה אריסטו אמר?! תני לנו קתרזיס!
לאכזבתי הרבה הובהר לי בהוצאה כי לא ידוע להם אם ומתי יתפרסם החלק השלישי...
וכמו שאומרים הילדים "זה פשוט לא פייר!"

נב לשני הספרים יש גם אתר יפהפה .tehom.co.il הקיצר, הכול מושלם רק חסר הסוף. (נסו לדמיין את שר הטבעות בלי "שיבתו של המלך").

נב מאז כתיבת הביקורת התפרסם החלק השלישי, כול הטרילוגיה יצאה שוב בהוצאה מחודשת ובעיצוב מודרני ויפה ובא לציון גואל.

קשה לי להודות בזה, אבל אחרי כל-כך הרבה שנים שאני קורא ספרי מדע בדיוני (כ-15 שנה) כסוגה העקרית - הייתה זו דווקא אחותי שהציגה בפני את הגר ינאי - קשה לי עם זה משום שאחותי לא קראה ספר מד"ב מימיה...
מיד לאחר שקיבלתי ממנה את הספר כמתנה ליום ההולדת, ניגשתי תחילה לאינטרנט וחיפשתי אודות הסופרת והספר. הספיקו לי דקות מעטות באתר המיוחד לעורר את סקרנותי והתחלתי לקרוא מיד.
מהרגע שהתחלתי לא יכולתי להניחו מידי. עד כדי כך שקניתי אותו ואת ספר ההמשך שלו בגרסה הדיגיטלית עבור קורה הeברית שלי (לו אני חב את החזרה לקריאה סדירה לאחר כשלוש שנים ללא קריאה כלל!).
העלילה מבריקה, הכתיבה קולחת וקצבית, רוחב היריעה מפתיע והיה זה תענוג צרוף לקרוא כל מילה וכל פרק בספר. למרות שכמעט כל העלילה לא מתרחשת במקומותינו, מתקבלת התחושה שכל מה שקורה לגיבורי הסיפור הינו רגיל וטבעי לחלוטין. סיפורים מעין אלה, מלאים בתפניות מפתיעות בעלילה, תמיד היו עדיפים בעיני. הקצביות של העלילה לא נותנת לשקוע באדישות, אלא שומרת על ערנות הקורא לכל אורך הספר. כמעט כל הספרים שקראתי שמקורם במערב, נסכו בי מין אדישות - "אני כבר יודע איך זה יסתיים. בואו ניראה איך זה קורה הפעם...", אך בספריה של הגר ינאי התחושה הפוכה לחלוטין.
מי שמרגיש שחויית הקריאה שלו מנומנמת משהו, שיעשה לעצמו טובה ויקרא את זוג הספרים האלה.

פיקציה ראשונה מסוגה בארץ של כותבת מוכשרת הגר ינאי,הרפתקאה מותחת לילדים ולמבוגרים על שני אחים היוצאים להרפתקאה דמיונית עם דמויות ומקומות שחלקן לקוחות ממתולוגיות שונות.הרצון של יונתן ואלה לשרוד והפחד למות בכל שניה ,מחזיקים את הקורא במתח וזאת מלבד העלילה הסוחפת של יציאה וכניסה לעולמות מרתקים.

ספר טוב

ניסיתם פעם לקחת ספר לידיים ולרפרף בו מההתחלה לסוף, ומהסוף להתחלה?
אם כן, אתם בטח כבר מכירים את ההרגשה: אלפי דמויות ושמות שאינכם מבינים ומכירים (כנראה שמחברת הספר בכלל לא מתכוונת להסביר), קטע רודף קטע (ומדובר פה בקטעים בכלל לא מעניינים), וכמובן האכזבה.
כן, האכזבה שאיכזבה אותי, אכזבה מהסיבה שקראתי שהוא "ספר הפנטזיה הישראלי הטוב ביותר"- מה שרחוק במידה אירונית ומוגזמת כל כך מהאמת (ברצינות, אפילו אני צעיר ב 100 שנים, יכולתי לכתוב ספר כזה.

בקיצור, בזבוז זמן (ולא רק הספר, גם התגובה שלי על הספר).

לפני כשנה וחצי התחלתי לקרוא את הספר, ונתקעתי די בהתחלה. מאז הוא ישב אצלי על המדף. לפני כשבועיים שלושה סיימתי לקרוא ספר אחר, וחיפשתי מה לקרוא. נתקלתי בספר של הגר ינאי והחלטתי לתת לו עוד הזדמנות ואני שמחה על כך. הספר כיף לקריאה והרעיון שבו מעניין. אני אחפש את הספר השני בטרילוגיה- המים שבין העולמות.

ספר אחד מתוך טרילוגיה. ספר קשה לקריאה לא מבחינת הבנת העלילה אלא מבחינת דמויות שמות ואירועים.
הספר משופע באירועים שמות ומקומות וכמו שנאמר בתקציר האירועים לקוחים מההיסטוריה האשורית האכדית הבבלית והיהודית טוב אז לכו לזכור מי זה מי, מתי זה קרה מבלי לדפדף אחורה כדי לנסות לזכור מה קרה.
אם הסופרת ניסתה לחקות את פרסי ג'קסון אז הניסיון לא צלח בכלל.
הסיפור "כבד" לא הצלחתי לעקוב אחרי הדמויות והעלילה וחבל אם היו פחות דמויות אז אולי הייתה ניתנת האפשרות לעקוב אחרי העלילה והדמויות.
זנחתי את הספר באמצע הקריאה.

בדרך כלל אני לא אחת שנשברת באמצע ספר, אבל הלוויתן מבבל איכשהוא הצליח לגרום לי להפסיק לקרוא אותו באמצע...
אני קוראת די הרבה ספרי פנטזיה ומדע בדיוני, ודווקא המליצו על הספר הזה הרבה, אבל הצלחתי לשרוד רק את הפרקים הראשונים!
לא משהו, ממש התאכזבתי.

ספר מעניין, נחמד וכתוב טוב. גורם לקורא להמשיך לקרוא עד הסוף. בקיצור, אהבתי.

הזוהן