אחזתי בספר בציפיה שוקקת הרי זה הרלן קובן! ואני מעריצה! אבל... איזה ביאוס, לא שהספר לא טוב , הוא טוב! אך לא מעולה כמו הספרים של קובן שקראתי עד היום, ציפיתי לוואאוו וקיבלתי סביר עד נחמד.

הרלן קובן יודע לכתוב ספרים מותחים. אז מה אם הם כולם נקראים פחות או יותר אותו דבר (ובעברית גם הוסיפו ועשו לכולם את אותה עטיפה, כדי שלא נזכור איזה ספר קראנו ואיזה לא).

בכל הספרים יש את הגיבור הראשי, גבר חכם ומוכשר שנקלע לנסיבות שבהן הוא נאלץ לחלץ מישהו מקרוביו מההיעלמות מחשידה.

נו, אז יש פיתולי עלילה שלא ציפיתי להם. וכן, הכתיבה שלו שנונה והומוריסטית לפרקים.

אבל להגיד לכם שביודעין ובדעה צלולה אני אוריד ספר שלו מהמדף?

רק אם אין ברירה ואני צריכה משהו לטיסה ארוכה או ללילה נטול שינה... מעבר לכך, באמת שאין טעם לקרוא יותר מאחד...

ושוב ספר מעולה. אפילו יותר מזה... אחד הטובים שקראתי.
בלי קשר לעובדה שאני אוהבת את כל הספרים שלו. עם יד על הלב עוד לא היתאכזבתי משום ספר.
העלילה מעניינת, בלתי צפויה... ומרתקת בצורה מדהימה. בתור מישהי שקרובה לגיל הזה בערך זה עוד יותר מעניין... הספר באמת גורם לך לחשוב ולנסות לפתור את התעלומה הראשית.. והיופי בזה שפשוט לא מוצאים פיתרון.

זהו הספר הראשון של הרלן קובן שקראתי וקרוב לוודאי שיהיה גם היחיד וזאת משום שאינני חובבת את הז'אנר של ספרי מתח שבהם נעלמים אנשים/ נשים / ילדים ומסבים כאב וחרדה עצומה למשפחותיהם. למען האמת זה אפילו בלתי נסבל מבחינתי גם אם התקציר מרמז על הפי אנד לפרשה. ובכל זאת החלטתי לתת צ'אנס למר הרלן קובן ולתהות על קנקנו כגדול סופרי המתח ( " שורה תחתונה: הרלן קובן מלך!" / שירי צוק , בלייזר , על התמימים)
קראתי את הספר לסירוגין ובכל פעם , עם התקדמות הקריאה, התפתלה העלילה ונעשתה סבוכה ומורכבת יותר ויותר . מדובר כמובן בהיעלמותן של שתי נערות תיכון שכל אחת מהן הסתבכה באופן שונה .המשפחות - כל אחת בדרכה שלה -מנסה להתמודד עם הצרה שנפלה עליה תוך הסתייעות בכל מי שמוכן להושיט עזרה. אין לקורא כמוני למשל שום דרך לצפות מראש את מה שיקרה בהמשך וזוהי אין ספק גדולתו של הרלן , היכולת לשמור על רמת מתח עצומה לכל אורך העלילה . גם הרמזים הקלושים הזרועים פה ושם אינם מקילים על הקורא לפענח או לשער מה תהיה התוצאה והתוצאה הייתה כמובן מפתיעה . לי אישית האתגר הזה גרם אי שקט ובאיזשהו שלב במיוחד לקראת הסוף שבו באה הפרשה הכפולה לפתרונה המרגיע ( תלוי עבור מי) הייתי כבר עייפה ,רצוצה ומותשת מהקצב המסחרר של האירועים. אין ספק שהרלן קובן הוא אמן ספרי המתח ומעניק לחובבי הז'אנר הנאה רבה . מומלץ למי שאוהב מתח ברמות על ואני - לצערי(ואולי לשמחתי ? ) אינני נמנית עמהם. לפחות ניסיתי .

סיימתי לקרוא עכשיו. הטוויסט בסוף הפתיע אותי לחלוטין. הספר היה מלא הומור. זהו הספר השלישי בסדרת בוליטר שאני קוראת ומדובר בסדרה טובה מאוד לטעמי.
בעיני הרלן קובן במיטבו!

הייתי חייב לפחות אחד של "כוכב ספרי המתח-לייט" של השנים האחרונות ובפרט שקובן הוא יהודי חם (שם משפחתו המקורי הוא, כמובן, "כהן"), עם דודים מדרגה ראשונה בראשל"צ ותביעה משעשעת מהמולי"ם שלו לעכב ככל שניתן את יציאת ספריו בארה"ב (!) עד שיתורגמו גם לעברית ויצאו במקביל גם אצלנו (!)... איש מוזר.

אני לא יכול לומר שמדובר בספר מתוחכם במיוחד -בפרט שאצל קובן, כפי שהסתבר לי בהמשך, יש תמיד טוויסטים מעט ילדותיים בסוף- הוא די מתבחבש הנה והנה, המון רעש על מצבים אורבאניים שהפכו 'מקובלים' בסה"כ (נערות בורחות מבתיהן, אחת מוצאת מקלט אצל חבורת סרסורים אלימה), ובכ"ז סיימתי אותו בלי סבל ראוי לציון.

אם חשקתם גם אתם לקרוא איזו דוגמית של קובן - לכו על זה וסגרתם את חובותיכם ל"ספרות הטיסה" לשנה הקרובה... וזכרו : טיסה-טיסה, אבל אמריקנית !

ספר מזעזע. בתור חובב קטן מאוד של ספרי מתח, הספר הזה הוא פשוט כישלון בכל קנה מידה. לא רק שהוא ספר מתח הוא גם לא מותח אלא טרחני ארוך משעמם ובלתי סביר עם דמויות לא קשורות ואירועים הזויים במיוחד הפיתרון של הספר.

נהניתי ממנו ורותקתי אליו, כמו בשאר הספרים של הרלן קובן שקראתי, על אף שלדעתי "אל תגלה" ו"ההזדמנות האחרונה" שהם גם כן שלו יותר טובים, אבל זה כבר עניין של טעם.

קראתי את רוב הספרים של קובן וזה ללא ספק אחד המאכזבים מבחינתי.
המתח אינו עוצר נשימה כבעבר , התחושה הייתה שהעלילה יותר מדי מאולצת , רגעי המתח לא כבעבר.
קצת מזכיר את העונה האחרונה של 24 שעות , אתה מצפה לאקשן טוב כמו בעונות הראשונות אבל זה לאט לאט מתחיל למצות את עצמו.
סיכום: בעבר, כשרציתי להעביר את הזמן בכיף קובן היה קלף מנצח. כנראה שאני צריך לחפש אס חדש.