• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של אורים

תמונה של אורים
דירוגדירוג
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של אורים

דירוגדירוג
תמונה של אורים
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
יובל
לפני 14 שנים

“הספר הכי טוב שקראתי! עלילה מסתורית וסיום מפתיע ומורכב. פשוט מדהים.”

105/118
ביקורות על בלי לומר שלום
הבאה
אתי

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

נערה פורעת משמעת מובלת לביתה לילה אחד ע"י אביה הכועס, כשהיא שיכורה וכעוסה, מקללת את הוריה שימותו, עולה על יצועה ומתעוררת למחרת ומגלה שביתה נעזב מכל יושביו: אמה, אביה ואחיה.
כעבור 25 שנה, כשהיא נשואה ואם לילדה, היא מחליטה להעלות בתוכנית טלביזיה את סיפורה בתקווה לגלות מה קרה למשפחתה. מכאן מתגלגל סיפור מתח המטלטל את כל מי שנוגע בסיפורה. כדאי לקרוא

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של אורים

אורים

חברה מזה 18 שנים
19 ביקורות•18 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אורים
אורים
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות19
לייקים שקיבלה18
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת14ספרות מקורית2מתח ריגול והרפתקאות2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אורים

לבד בברלין

לבד בברלין

הנס פאלאדה

ספר שראוי לקרוא לו "ספר מופת". מהספרים הטובים ביותר שקראתי, למרות כמות הדפים שלו, לא הצלחתי להתנתק ולהניח אותו מידי. האנשים הפשוטים, הקמים לעבודה וחוזרים לביתם הקטן, שעומדים חסרי אונים מול מכונה של רוע משומנת היטב, האנשים ש"תורמים" את ילדם היחיד למלחמה שאיננה מלחמתם, מחליטים בדרכם הצנועה, לעשות משהו נגד הזוועה של המלחמה ולו דבר פעוט כמו לפזר בעיר גלויות עם משפטים אנטי מלחמתיים ונגד מנהיגי המלחמה. גם אם סופם לא ישורנו. אסור להחמיץ ספר כזה בכל המובנים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורים
חוטים מקשרים

חוטים מקשרים

ויקטוריה היסלופ

ספר שלישי שקראתי מספריה, פחות טוב משני הקודמים. הוא קריא, אבל חסר לי הקרבה והרגישות שהיו בשני האחרים. חבל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורים
נוילנד

נוילנד

אשכול נבו

לא התרגשתי מהספר, סוג של פיברוק על "ארץ אחרת", דרך חיפושים אחרי אב שהתאלמן ויצא לראות מחוזות אחרים ונשאר להקים "מקום חדש". לא משהו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורים
אמנות ההקשבה לפעימות הלב

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

יאן-פיליפ סנדקר

ספר מופלא, רגיש ואנושי, על נער עיוור הפוגש נערה נכה שלא יכולה ללכת, יחד הם מתגברים על המכשולים. יחד הם חוויםהתרחשויות שמחזקות את הקשר ביניהם. לא הצלחתי להניח אותו מידיי. אל תחמיצו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אורים
היום שלפני האושר

היום שלפני האושר

ארי דה לוקה

ספר חביב, מסופר דרך עיניו של ילד ללא משפחה בשלהי מלח"הע השניה, המאומץ ע"י שוער בניין המשמש עבורו מורה ואב, מלמד אותו את הלכות החיים וקורא מחשבותיו. הילד מצפה לפגוש נערה (אוטיסטית?) המביטה מחלון בקומה השלישית ונפעם הוא מחכה להרגשה שתהיה לו ביום לפני האושר.
כדרכו ושפתו של דה לוקה, עשיר בדמיון ובחום אנושי.

לפני 15 שנים•אורים
נערה עם קעקוע דרקון

נערה עם קעקוע דרקון

סטיג לרסון

ספר מתח, קריא ולמרות 600 העמודים שלו, סיימתי תוך שבועיים, (מזל שהיה לי חופש סוכות, לא הייתי חייבת לעשות כלום), אז הרצף של האירועים לא נקטע.
ספר נחמד, לא ספר הגות עם עומק מחשבה, אבל טוב שיש גם ספרים כאלה.
אהבתי לקרוא אותו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורים
הרוח שורקת בעגורנים

הרוח שורקת בעגורנים

לידיה ז'ורז'

כמה אהבתי את הספר, את מילנה עם הנפש הענוגה והאוהבת כנגד בני המשפחה החרדים ל"שמה הטוב" של המשפחה ולא למילנה. כמה צער הרגשתי עם כל טלפון שלה שנשאר ללא מענה אל בן דודה, היופי הפנימי שלה כובש אותי כקוראת, יש הרגשה של רצון לחבק אותה ולהיות לצידה.
כמה כאב חשים לגילוי הטיפול שהיא חוותה מבני המשפחה.
ספר מופלא המאדיר את רגש האדם באשר הוא.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורים
הביתה

הביתה

אסף ענברי

סיפור נוגע ללב על הקמת קיבוץ אפיקים, החל מהתארגנות המייסדים בארץ מוצאם, דרך הגעתם לארץ והיחסים המרתקים במערכת הסגורה הזו והנוקשה של ה"חובה" להיות אחידים. אין מדובר בספר לימוד היסטורי, הוא מתרכז באנשים. אהבתי מאוד, גם כיוצאת קיבוץ בעברי, התחברתי לרבים מהנושאים, האנשים והמקומות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורים
הריקוד של סוניה

הריקוד של סוניה

ויקטוריה היסלופ

ספר סוחף המספר על משפחה וילדי המשפחה בזמן מלחמת האזרחים בספרד, על התלאות וההתמודדות בתקופות שחורות, על מצבי כאב, פחד, איבוד משפחה ואיבוד הקשר בזמן מלחמה עם בני משפחה, על מקומו של השונה בחברה רדיקלית שאינה מסוגלת לקבל שונות. לקרוא מבלי להפסיק

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אורים

ביקורות נוספות על "בלי לומר שלום "

בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

סיימתי לקרוא אותו תוך יממה...
העלילה במשפט- יום בהיר אחד סינתיה בת ה14 מתעוררת ומגלה שהוריה ואחיה נעלמו מבלי להשאיר סימן וזכר,
25 שנים אחרי כשהיא נשואה ואם היא עדיין מחפשת אחר משפחתה.

הספר כתוב היטב, רהוט ומותח לאורך כל הספר. הפסקתי רק כי הייתי ממש עייפה. זה בדיוק מסוג הספרים שאני אוהבת לקרוא בתקופה זו, אסקפיזם מבורך, אך לא אוטופי.
יחד עם זאת ספר שמושך אותך לקרוא בו, וגם לחשוב בזמן שהפסקת מה קרה? לאן הם נעלמו? למה לסינתיה לא קרה כלום?
קולו של המספר - בעלה של סינתיה - אמין מאוד, יש רגעים שאני ממש יכולה להזדהות איתו, עם מילותיו, עם מעשיו.הוא מצחיק ציני בו בזמן, ובאמת שלא רוצים שיקרה לו שום דבר רע...

דמותה של סינתיה כתובה אף היא באופן אמין- היא לא גיבורה קשוחה חסרת פחד- היא נשברת, מגוננת על הבת שלה באופן מוגזם כפי שמצופה ממנה, היסטרית לעיתים ובלתי צפויה.
בסך הכל ספר לא רע בכלל, - 4 כוכבים כי קטעי המעבר שאמורים להסביר לנו מה קרה, לא כתובים באופן ברור,על אף שאתה מבין שהם איכשהו קשורים להיעלמות.בנוסף, ההסבר לאי קיומו של אביה לא ברור בטח לא אם עושים כתבת תחקיר מעמיקה ברשת צהובונית ...

נקלע לידיכם- תקראו ותיהנו...

לפני שנה•
★★★★★
•נתוש
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

יש לי נטייה לשנות את דעתי על ספרים עם חלוף הזמן. יש יצירות שהקסם שלהן רק הולך ומתעצם בי אחרי הסיום כאילו הזמן עצמו מזין בעדינות את האובססיה המתפתחת שלי אליהן. יש גם ספרים שפשוט ברור לי מהר מאוד שהם לא בשבילי. ובין לבין יש את הספרים ה"חמודים": כאלה שהקריאה בהם נעימה ומהנה, אבל לא משאירה אחריה הד עמוק. לפעמים אני מסיימת ספר כזה בחיוך, ואז יומיים אחר כך כבר לא בטוחה שהוא באמת היה כזה נפלא… אז עכשיו אני ממהרת לכתוב ביקורת על "בלי לומר שלום" לפני שאני משנה את דעתי עליו.

בדרך כלל ספרי מתח הם לא בראש סדר העדיפויות שלי, ואין לי מושג מה עקץ אותי לשלוף את הספר הזה - אבל אני ממש לא מתחרטת. נהנתי ממנו מאוד. הוא גם קיבל אצלי נקודות בונוס מפני שהדמות הראשית אינה בלש או שוטר. היה כיף לעבור את המסע לצד אדם שאינו מומחה הפשע/בילוש, שפועל מתוך אינסטינקטים פשוטים ולא מקצועיים, ושעוסק בדיוק במה שאני עוסקת (מורה). יש בזה משהו מרענן, אנושי, ואפילו מחזק.

העלילה עצמה הייתה מעניינת, וגם אם הדמויות לא היו עמוקות במיוחד (כמו שקורה לרוב בספרי מתח), הן עדיין הצליחו לעורר הזדהות. קצב הסיפור היה טוב וליווה אותי בסקרנות לכל אורכו.

בדרך כלל, כשמגיעים לשלב שבו כל החידות נפתרות וכל השאלות מקבלות תשובה, אני חווה נפילת מתח - זה כמעט אף פעם לא עומד בציפיות הלא ריאליות שלי, ובדרך כלל גם מרגיש מאכזב ומוחמץ. גם כאן הרגשתי את זה ברגע הגילוי הראשוני של פתרון התעלומה, אבל בהמשך הבנתי שהסופר באמת השקיע מחשבה ולא הלך על פתרון זול. דווקא מאוד הערכתי את זה.

הספר היה נהדר ממש עד עמודיו האחרונים והשאיר עליי רושם מצוין. אהבתי.

אחרי הביקורת הזו אני כבר לא בטוחה שהדעה שלי תשתנה על הספר הזה בעוד שבועיים. או כך לפחות אני מקווה…

מומלץ בחום.

לפני 7 חודשים•עדן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

הלכתי לי ברחוב עם בת זוגתי ופתאום ראיתי ספר זרוק בצד הדרך .התעקשתי לקחת אותו והוא שכב אצלי איזה שנה עד שבשבת משמעממת אחת התחלתי לקרוא אותו ומאז לא הנחתי.לינווד ברקלי פשוט סופר מוצלח עם דמויות עגולות ולא שטחיות סטייל הרלן קובן ועם עלילה מתפתחת שטורדת את מנוחתך מאמצע הספר ועד סופו

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•פינתי
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

תמיד אתמה ואתפעל מיכולתו של מחבר ליצור עלילות מסתורין, כאילו דמיוניות, אך הן מציאותיות. מנין יכולתו היצירתית להתיר קשרים ולחברם, ולהכניס את הקורא אל תוך חיים של אחרים, לפזר דמויות, כביכול שוליות ללא חשיבות, להופכן לבעלות תפקיד משמעותי, ואקדחים רבים המפוזרים לאורכה של העלילה, היורים בסופו של דבר!
ולהכניס את הקורא לסקרנות רבה, ומתח עצום, מה יהיה גורלם של הגיבורים? כיצד ישתחרר הקשר המסובך, ותיפתר העלילה....
מזל שהיה לי די כושר לרוץ אחרי העלילה, כל עוד נשמתי בי הגעתי אל סופה.
ממש מרתק.

לפני 4 שנים•יוסי נינוה
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

בסך הכל נהינתי.
מאד נהינתי כמעט עד הסוף של הספר. יש בו הרבה מתח וסיפור טוב שמחזיק את הקורא (אני) מרותק ותוהה מה היה? מי עשה?
קצת פחות אהבתי את הסיום. יש משהו בסיום של ספרי מתח כשהסופר מתחיל לסדר את חלקי הפאזל כך שיתאימו בדיוק שמרגיש לי קצת משעמם. אולי לא תמיד צפוי ובכל זאת יש משהו באנלי ברשע, כמה שהמשפט הזה נשמע גם לי מוזר. אולי בצפיה שלנו שאם נבין מה עומד מאחורי מעשי רשעות תפתח לנו איזה קופסא סודית. בסוף מתברר שגם הרשעים הכי גדולים הם בני תמותה רגילים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אריאלה
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

חיכיתי הרבה זמן לקרוא את הספר הזה- הראשון שכתב לינווד ברקלי ונחשב לקלאסיקת מתח.
זה הספר השני של לינווד ברקלי שאני קורא. הראשון היה "בלתי צפוי" על עלילותיה של קישה צילון (שמפציעה לראשונה להופעת אורח ב"בלי לומר שלום") ולא אהבתי אותו.
לעומת זאת, את הספר הזה אהבתי מאוד וכמובטח נהניתי מכל רגע בדיוק כמו שאני אוהב.
מומלץ בחום!!!
עכשיו קורא את ספר ההמשך "אין בית בטוח" וממשיך ליהנות :)

לפני 4 שנים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

נהניתי מאוד!
ספר מותח וסוחף, קשה להניח אותו מהידיים. כתוב בצורה קולחת ונקרא במהירות (גם על ידי שכמותי שאינה קוראת במהירות שיא); וזאת חרף העובדה שדי בשלבים מוקדמים של הקריאה הסופר שותל רמזים די עבים שכל קורא בעל יכולת אבחנה בסיסית יכול להקיש מי הם ה bad guys בסיפור. מומלץ ביותר.
אפרתי – הקרדיט לך :)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אורית זיתן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

בניגוד לספרי מתח רבים, שבהם בלש מיקצועי פורם את הקשרים, מסיר את המסכים וקורע את המסכות (ובדרך מכניס כמה וכמה דרינקים מיותרים), בספריו של ברקלי, הבלש הוא אני ואתה, אדם מן הישוב, שנקלע לצרה פרטית מותחת באמת ואין לו על מי לסמוך מלבד על עצמו.
בספר הנוכחי, מתעוררת נערה בת ארבע עשרה משנת שיכורים, ותחת ערפל של הנגאובר כבד היא מגלה שהוריה ואחיה נעלמו מעל פני האדמה והשאירו אותה לבד.
הספר מתרחש עשרים וחמש שנה מאוחר יותר, כשהפקת טלוויזיה נחותה, משתמשת באסונה של סינתיה כדי להעלות את הרייטינג שלה. התעלומה המבעיתה חוזרת למרר את חייה ואת חיי המשפחה שהקימה וזורעת ספקות בלבם של בני משפחתה.

בניגוד לרוב ספרי המתח, שבהם התעלומה היא הגיבור העיקרי ותיאורי הדמויות, איך להגיד, נופלים קורבן למולך המתח, בספריו של ברקלי הדמויות עגולות, מנומקות, בעלות איפיון ברור, לא סטריאוטיפיות, לא יצרניות של ויצים ושנינויות מאוסות, לא קרטוניות, לא שטוחות ולא משעממות לרגע. עיסוקן היומיומי מתאים להן, התנהגותן מתאימה לחייהן, ובקיצור, קל לאהוב אותן, לסבול איתן ולהצטער כשהן בסכנה.

בספר הנוכחי, זורע הסופר כמה פרקים קצרצרים, שמהווים תעלומה בתחילת הספר ומכניסים את הקורא לחרדה ממשית, ולאט לאט הפרקים נעשים מובנים יותר והתעלומה מתבהרת והופס... קצת חבל, המתח נפרם מהר מדי. אמנם צפוי לנו טוויסט סופי, אבל גם בו חשדתי מוקדם מדי.

הספר נהדר, באמת נהדר, הייתי מעניקה לו 5 כוכבים, אם לא שניחשתי מוקדם מדי את הפיתרון, ולא בגלל שאני כל כך חכמה או מיומנת בקריאת ספרי מתח (גם שתי סיבות אלה נכונות, אבל אני צנועה כידוע...) אלא מפני שברקלי מרפה מהמושכות וחושף את הקלפים כשיש עוד עמודים רבים בצד שמאל של הכריכה.
למרות הכל, לא אוותר על שום ספר שלו ואני ממליצה בכל פה, מפני שברקלי הוא לא סופר יומרני ולא מאולץ ואני מתחברת לגיבוריו ומצטערת מאוד לסיים את ספריו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אפרתי
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

ספר מצויין של ברקלי אחד הסופרים הטובים יודע לבנות עלילה ומתח שפה קולחת ונעימה

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גקי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
4.0
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספר מעולה, סוחף, לא צפוי. פשוט נפלא.”