סיימתי לקרוא אותו תוך יממה...
העלילה במשפט- יום בהיר אחד סינתיה בת ה14 מתעוררת ומגלה שהוריה ואחיה נעלמו מבלי להשאיר סימן וזכר,
25 שנים אחרי כשהיא נשואה ואם היא עדיין מחפשת אחר משפחתה.
הספר כתוב היטב, רהוט ומותח לאורך כל הספר. הפסקתי רק כי הייתי ממש עייפה. זה בדיוק מסוג הספרים שאני אוהבת לקרוא בתקופה זו, אסקפיזם מבורך, אך לא אוטופי.
יחד עם זאת ספר שמושך אותך לקרוא בו, וגם לחשוב בזמן שהפסקת מה קרה? לאן הם נעלמו? למה לסינתיה לא קרה כלום?
קולו של המספר - בעלה של סינתיה - אמין מאוד, יש רגעים שאני ממש יכולה להזדהות איתו, עם מילותיו, עם מעשיו.הוא מצחיק ציני בו בזמן, ובאמת שלא רוצים שיקרה לו שום דבר רע...
דמותה של סינתיה כתובה אף היא באופן אמין- היא לא גיבורה קשוחה חסרת פחד- היא נשברת, מגוננת על הבת שלה באופן מוגזם כפי שמצופה ממנה, היסטרית לעיתים ובלתי צפויה.
בסך הכל ספר לא רע בכלל, - 4 כוכבים כי קטעי המעבר שאמורים להסביר לנו מה קרה, לא כתובים באופן ברור,על אף שאתה מבין שהם איכשהו קשורים להיעלמות.בנוסף, ההסבר לאי קיומו של אביה לא ברור בטח לא אם עושים כתבת תחקיר מעמיקה ברשת צהובונית ...
נקלע לידיכם- תקראו ותיהנו...


















