אני כבר לא זוכרת מה היה, אבל היה משהו. משהו שאמא שלי רצתה שאני אקנה בשבילו בגדים חגיגיים חדשים. ויחסית לבת, אני שונאת קניות! אז אחרי שהיא גררה אותי בכל הקניון והכריחה אותי למדוד יותר מדי בגדים גררתי אותה לסטימצקי.אני זוכרת שרציתי לקנות ספר מסוים שכבר המון זמן רציתי, ובגלל שהוא היה במבצע של 1+1 קניתי גם מפוצלים. אני חייבת להודות שבגלל שכל כך אהבתי את מפוצלים כבר שכחתי מה היה הספר שבגללו הסכמתי ללכת לקניון, בתנאי שנלך גם לסטימצקי. ועכשיו, אחרי ששיעממתי אתכם למוות בסיפור שכנראה לא באמת רציתם לשמוע, הנה הביקורת:
עולם שמחולק ל5 פלגים שונים: אוריינות, כנות, ידידות, הקרבה עצמית ואומץ לב. אז חוץ מזה שזה ממש מטומטם מהאנשים שבספר להכריח כל אחד לבחור תכונה אחת,זה גם יוצר את ההפך ממה שהם ניסו: במקום עולם שחי בשלום ואנשים שאוהבים ומכבדים אחד את השני, הם יצרו עולם שבו האנשים לא רק שונאים את השונה, אלא גם מפחדים ממנו.זה עולם כל כך מעוות, מין קו אחד שאסור לסטות ממנו. אם אני הייתי חיה שם, הייתי בורחת. תכלס, קשה לא להשוות את העולם הזה לעולם של משחקי הרעב ושל הבחירה, זה פשוט בלתי נמנע (עולם שנשלט באוליגרכיה, שמדמה זכות בחירה כשאין). ואז כמובן, אחרי שבוחרים פלג צריך לעבור מבחן בשבילו (כי איך אפשר בלי חבורת נערים שמחויבים להלחם אחד בשני בשביל תפקיד נחשק). ובאופן לא צפוי בכלל, הגיבורה הראשית עוברת את המבחן בהצטיינות. ואז, איך אפשר בלי שהבחור הכי חתיך בספר מתאהב בה? אני מאוד אוהבת את פור וטריס, אבל הם דמויות מושלמות מדי בשביל להיות אמתיות. אז כן, זה ספר צפוי מאוד, ועם כמה דברים לא ברורים. אבל אני אוהבת להתחיל עם הרע, אז אל תחשבו שזה ספר דפוק.
הוא בכל זאת כתוב טוב, מעניין, ואני ממש שונאת את כל הקטע הזה שצריך לבחור בין שני בנים ("אוי כמה נורא, שני בנים מושלמים וחתיכים מאוהבים בי") אז אני אוהבת ספרים שיש רק בחור אחד, כמו הספר הזה (למרות שבחיים האימיתיים לא סתם מתאהבים בבחור אחד בגיל 16 וזהו). וגם בניגוד למה שחשבתי שיקרה, הסוף הפתיע אותי וריתק אותי והשאיר אותי ערה עד 2 וחצי בלילה, עד שסיימתי את הספר (ספוילר: חבורת אנשים שהפכו אותם לרובוטים כדי שישמידו עיר שלמה, ורק שני אנשים יכולים לעצור את זה, מי לא יאהב את זה?). באופן כללי ספר מומלץ וטוב.
