• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

מאת נאוה מקמל-עתיר

הביקורת של yuli

תמונה של yuli
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

מאת נאוה מקמל-עתיר

הביקורת של yuli

תמונה של yuli
הוצאה לאור:משכל (ידיעות ספרים)
שנת הוצאה:2006
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סבטלנה כהן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 15 שנים

“עלילה לא אחידה, מבולבלת, ולא ממש אמינה. גם לא ממש מעניינת. בחלק א' של הספר 1903-1969 האירועים ה”

13/60
ביקורות על הנערה במרפסת ממול
הבאה
ג'ורג'
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

את הספר המקסים הזה סיימתי ביומיים. הוא עוקב אחרי קורות משפחה אחת שיש לה תכונה דומיננטית- לפספס הזמנויות. אנשי המשפחה הזאת בצורה שיטתית שנה אחר שנה בוחרים להתנתק ולברוח מאשר לאהוב ולהיות נאהב.
החל מהפוגרום ברוסיה בראשית המאה הקודמת ועד לתל אביב בשנת 2006.
הסופרת שוזרת את הדמויות בנוף המוכר של תל אביב בימים המוכרים של הקמת המדינה ושל ימינו אנו.
אל תפספסו את הספר הזה.. ואל תפספסו את אהבת חייכם :)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של A N N A
A N N A
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של מלכת הספרים
מלכת הספרים
תמונה של נדיה
נדיה
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של נולי
נולי
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
תמונה של מירב
מירב
8קוראים|גיל ממוצע39|100%נשים

על המבקרת

תמונה של yuli

yuli

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
305 ביקורות•11 נבחרות•1,168 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של yuli
yuli
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות305
ביקורות נבחרות11
לייקים שקיבלה1,168
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת163ספרות מקורית53מתח ריגול והרפתקאות20

דיון על הביקורת

1 תגובה
יעלי
יעלי•לפני 15 שנים

תגובה

אהבתי גם
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של yuli

ממלכת האחיות

ממלכת האחיות

קרטיס סיטנפלד

בספרה החדש של קרטיס סיטנפלד "ממלכת האחיות" היא סוקרת את אחת התופעות המשפחתיות הנפוצות ביותר, הבושה וחוסר ההבנה של בן משפחה על ידי האחר. מי מאיתנו לא מצא עצמו מתבייש בהתנהגות\מראה\מקצוע הוריו או אחיו בפני חברים או קולגות? בתור בת לאבא שהוא מהנדס מכונות דפוס ומומחה בדברים מוזרים בהחלט, אני מבינה מאוד את קייט.

קייט ווי הן תאומות שגדלו בסנט לואיס, ויש להן כישרון מיוחד- ניבוי העתיד. לא מדובר פה באיזה משהו גדריוזי, בסה"כ חלומות. והרי כולנו חולמים חלומות אך לא כולנו יודעים לקשר בין אותם חלומות לבין העתיד לקרות. המדע הרבה לעסוק בסוגיה זו לא אחת ומחקרים רבים מוכיחים כי האינטואיציה שלנו הרבה פעמים יכול לסייע בניבוי העתיד, רק צריך לסמוך עליה. אך גם צריך לזכור שלא מדובר במאה אחוזי הצלחה.

קרטיס סיטנפלד כותבת טוב. היא כותבת טוב למרות שהדמויות שלה אף פעם לא מאה אחוז עגולות ותמיד הן עושות איזה מעשה שגורם לקורא לא להזדהות איתן עד הסוף. שום דמות היא לא שנואה עד הסוף או אהובה עד הסוף. קצב הקריאה מוכתב על ידי קולה של סטינפלד והיא מחזיקה חזק את המושכות. העלילה של הרומן, שנמשכת מספר שבועות, תוך קפיצות קדימה ואחורה בזמן להשלמת הפערים בעלילה.

לסיכום, רומן טוב מפרי עטה של סטינפלד. מומלץ.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•yuli
הכלה המתחזה

הכלה המתחזה

ננסי ריצ'לר

מדי שנה, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני משתדלת לקרוא יצירה על מה שהיה שם, כי זה חלק מהלזכור, לנסות להבין. השנה בחרתי לקרוא את הכלה המתחזה, לא בגלל מה שהיה "שם" אלא בגלל איך חוזרים לחיים נורמליים אחרי מה שהיה "שם". איך אישה ששרדה ביערות, שהרגה וראתה הרג תוכל להיות אימא? זו שאלה נוראית וקשה.
לילי אזרוב מגיעה מפולין לקנדה. היא הייתה אמורה להתחתן עם סול קרמר, אך סול שמעולם לא התרחק מהסינר החמים של אימאל'ה רואה את הפליטה הזאת ונסוג מהחלטתו. לא אכפת לו מה לילי עברה ועל כך שהיא חצתה את האוקיינוס בשבילו, בלי להכירו כלל. אחיו הקטן של סול מחליט להינשא ללילי, למרות הכל. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שנולדה להם ילדה לילי בורחת. מדוע בורחת ולאן ומדוע ממשיכה היא לשלוח אבנים לבתה? על כל אלה, ועל עוד שאלות רבות אחרות עונה ריצ'לר ברומן החדש מבית ידיעות אחרונות. הרומן מעלה איתו סוגיות מוסריות לא פשוטות, מעלה על גבי הנייר דמויות שלא קל להתמודד איתן, על רקע קנדה של שנות השישים ואילך.
לסיכום, הכתיבה מעניינת, העלילה מתפתחת בקצב טוב וקשה לעזוב את הרומן הזה במחשבות, גם לאחר סיומו. מומלץ.

לפני 12 שנים•yuli
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

מתי פעם אחרונה קיבלתם הביתה מכתב שלא היה פרסומת ו\או חשבון לשלם? המידיום של הדואר כבר איבד ממשמעותו. מדינות רבות ברחבי העולם מצמצמות את שירותי הדואר, והסניפים נסגרים לטובת אשנבים בחנויות גדולות, כך למשל בהולנד. אנחנו חלק מתרבות המייד. אנחנו רגילים לשלוח אסמס\וואטסאפ\דוא"ל ולקבל תשובה מייד [והאם התשובה לא מגיע מיד- אבוי לעונה!]. בעבר זה לא היה ככה.

בראשית המאה העשרים, אלספת דאן שחיה באי סאי, שבסקוטלנד קיבלה מכתב מאמירקאי צעיר שקרא את ספר שיריה. מכאן, מתחילה התכתבות ארוכה בין אלספת לבין מעריצה הצעיר ובה הם מתוודעים אחד לשני ואל שני העולמות השונים בהם הם חיים. כאשר פורצת מלחמת העולם הראשונה מתגייס המעריץ לצבא ובכך תמה ההתכתבות.

עשרים וקצת שנים לאחר מכן, מרגרט בתה של אלספת מצטרפת אל המאמץ המלחמתי של האיים הבריטים וגם היא משתמשת במדיום של מכתבים להעברה ולקבלה של מידע.

כך מתקדם הרומן הזה, כולו מכתבים, צעד צעד. פעם מרגרט ופעם אלספת. לאט לאט נחשף הקורא אל החיים המורכבים והלא פשוטים של שתיהן במהלך מאה שחוותה שתי מלחמות עולם, שזרעו הרס בכל מקום. מתוך החורבן צומחת אופטימיות זעירה, עם כל מכתב שמגיע.

לסיכום, אחלה ספר לחורף.. ותחזרו לשלוח בדואר מכתבים לאנשים אהובים, ולא רק מוצרים שהזמנתם באינטרנט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
גשרים של זכוכית

גשרים של זכוכית

טלי אסנין-בראל

ביום שישי האחרון היו לי כמה שעות פנויות בבוקר. התיישבתי עם גשרים של זכוכית על המרפסת, יחד עם שמיכה וכוס תה. שלוש שעות מאוחר יותר (וחצי חבילת טישו מחוסלת) סיימתי את אחד הספרים היפים ביותר שקראתי. בעודי יושבת על המרפסת עקבתי אחר מסעה של הלנה, החל מימי משפחתה באוסטריה של לפני מלחמ"ע השנייה, דרך ההתמודדות של אימה ושלה בתקופת השואה בעודן מתגלגלות בדרכים ועד לתקופה שאחרי המלחמה- בעודן עושות עלייה ומתמודדות עם חיי היום יום במדינה חדשה שנאבקת על חייה.
את הלנה, המספרת אנחנו פוגשים כדמות מבוגרת שמשקיפה על חייה בשנות התשעים של המאה העשרים ומנסה לבנות אותם מחדש. יחסי אם- בת עומדים במרכז הרומן הכה מרגש וכה עצוב. החיים שלנו מורכבים בעצם מהרבה מאוד גשרים, מסוגים שונים, הגשר הראשון שנבנה אצל כל אדם, הוא הגשר בינו לבין אימו ונדמה כי אצל בנות הגשר הזה הרבה יותר מורכב והרבה יותר מגוון.
הרבה תחושות ומחשבות עלו בי לאורך 400 עמודים של היצירה המיוחדת הזאת. בעיקר, עלה בי הצורך להרים את הטלפון ולהתקשר לאימא.
בסופ"ש חורפי וקריר, בעודי יושבת על כורסא במרפסת מכוסה בשמיכה ותה מתקרר נבלעתי לתוך הסיפור של הלנה, סיפור על גשרים. חלק מהם נבנו, חלק מהם התפוררו וחלק מהם עוד אפשר לשמר. רומן כ"כ ישראלי שמתאר את סיפורם של אנשים ששרדו את התופת של שם ונשאו אותה איתם גם אחרי סיומה, רבים מהם כבר לא איתנו, אבל הטראומה של הדור השני והדור השלישי עדיין ממשיכה לפעום בליבה של החברה הישראלית.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
התופת

התופת

דן בראון

איטליה..רוברט לנגדון..שילוב בין היסטוריה לעתיד ושמיכה.. זה כל מה שצריך בסופ"ש הקרוב בשביל לעבור את החורף האירופאי שנחת עלינו פתאום. המשטרה מבקשת לא לנסוע בכבישים, אין בעיה- ניסע ונרוץ עם רוברט לנגדון בכל רחבי איטליה בעקבותיו של דנטה, המשורר המפורסם.
רבים כבר כתבו ביקורות מהללות יותר ופחות על הספר הזה. אין לי מה להוסיף על העלילה. אני רק יכולה לומר כי בסופ"ש קפוא לצאת למסע הרפתקאות באיטליה עם המון טוויסטים בעלילה, שינויים והתפתחויות זה נפלא :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
כלה מעבר לים

כלה מעבר לים

ג'ואנה הרשון

"כלה מעבר לים" הוא ספרה השלישי של ג'ואנה הרשון. בניגוד לכותרת שהספר קיבל באתר של סימניה "מהשואה", אין בספר שום דבר שקרוב אפילו לשואה. העלילה מתרכזת באווה פרנק, בתו הצעירה של בנקאי ברלינאי ב- 1865.
כמו בכל משפחה יהודית בעלת ממון באותה תקופה גם בנות משפחת פרנק מתיישבות מול צייר גוי על מנת שהוא יצייר אותן. אווה הצעירה מתאהבת בצייר ונגררת להרפתקאה מסוכנת לא רק עבורה אישית אלא עבור כל משפחתה. בניסיון לסיים את ההרפתקאה במינימום נזקים בוחרת אווה להינשא ולעבור לסנטה פה, ניו מקסיקו בארצות הברית של אמריקה. מדובר במקום מסוכן, מערב פרוע במלוא מובן המילה. מקום בו מקרקפים אנשים בלילות והתושבים החדשים עדיין גרים בבקתות בוץ. אווה בוחרת בדרך הקשה של לנסוע רחוק ממכל מנעמי חייה אל עבר אמריקה, כפתרון, ככפרה ונאלצת להתמודד עם הבחירות שבוצעה.

אווה צריכה להתמודד עם השילוב בין התרבות והמנהגים הגרמניים שהיא גדלה עליהם לבין התרבויות החדשות שמקיפות אותה- הילידים המקסיקנים, מהגרים חדשים וישנים ואמריקאים.

בעוד החלק הברלינאי של הספר כתוב היטב ונקרא תוך עניין, החלק שמתאר את חייהם של אווה ובעלה בסנטה פה נקרא מתוך שעמום. אם להשוות את הספר ליצירה מוזיקלית אזי מדובר ביצירה שמתחילה בצורה מעניינת אך לאט-לאט הופכת למשעממת, חסרת כיוון ועלילה. הדמויות שמקיפות את אווה חד ממדיות, העלילה לא מתקדמת לשום מקום והכתיבה מאוד שטחית.

לסיכום, התאכזבתי מאוד שקראתי את הספר. ג'ואנה הרשון כתבה שני רומנים מצליחים (שלא תורגמו לעברית) והיא מלמדת באוני' קולומביה שבניו יורק. שלקחתי את הספר לידי בחנות הספרים הייתי בטוחה שמצפה לי קריאה מעניינת על תקופה מרתקת, אך לא כך היה. לא ברור לי גם מדוע בחרה ההוצאה הישראלית לתרגם את שם הספר ל"כלה מעבר לים", כאשר השם המקורי הוא "הכלה הגרמנית" ויש לשם קשר ברור ומובהק לעלילה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

ספר ביכורים מקסים ושובה לב, אשר מפגיש בין שני יצורים מיוחדים, לראשונה בתולדת הספרות. חווה, היא גולם שנוצרה על ידי רב קבליסט מתוך האדמה לבקשתו של יהודי עשיר שביקש למצוא לעצמו אישה לפני נסיעתו הקרובה אל ניו יורק. אחמד, הוא ג'ני שנלכד בתוך קנקן ושוחרר על ידי נפח סורי בסדנא שלו באמצע הלואר איסט סייד בניו יורק. חווה ואחמד נאצלים להתמודד לא רק עם השונות שלהם אלא גם עם מקום מחייתם- ניו יורק, 1899.

ניו יורק של 1899 היא עיר מרתקת, עיר שכולה מהגרים, עיר שבה הכל נע מהר ומשתנה בלי הרף. עיר שבה יום אחד אדם עני יכול להפוך לעשיר, והכל בהרף עין. ברחובות שומעים בליל של שפות, לצד כרכרות מהירות, מכוניות וחנויות ענק מרהיבות. הגולם והג'ני בהחלט מצאו אחלה עיר להיות בה שונים.

כתיבתה של הלן ווקר זורמת, העלילה דוהרת במהירות בין סיפורם של אחמד, חווה וכל הסובבים אותם. הקורא נחשף אל חייהם של המהגרים היהודים והערבים, עוד לפני שהמחלוקת שאנו מכירים היום עוד נוצרה. מהמהגרים מהעולם הישן שמגיעים לעולם חדש וזר מרותקים מהשינויים השונים שהם חווים. מופלא לראות זאת על חווה ואחמד, שאומנם לא חוו את העולם הישן של סוריה או פולין אך גם הם נסחפים במערבולת החושים הניו יורקית.

הלן ווקר יוצרת דמויות מיוחדות, שהאנושיות שבהן זועקת על פני ניו יורק הקפואה בחורף וממלאת אותה באור ושמש. כל האנשים שמקיפים את חווה ואחמד, מתמודדים איש-איש עם הבעיות שנובעות הן מההגירה והן מהחיים עצמם. כתיבתה מלווה בחן רב, עדינות והרבה מאוד קסם. היא משלבת בין אלמנטים יהודיים מסורתיים ולבין אלמנטים ערבים מסורתיים ובוחנת אותם בראי של ניו יורק של תחילת המאה העשרים.

אורכו של הרומן הפנטסטי עומד על 500 עמודים ובלתי אפשר לעזוב אותו מהיד. החל מהעמוד הראשון הקורא נסחף אל תוך העלילה ובסיומו של הספר עולה רצון אחד ויחיד- לנסוע לניו יורק. וחבל שאי אפשר לניו יורק של 1899, נראה שאז היא הייתה מדהימה אפילו יותר מהניו יורק של היום.

ברומן מעלה ווקר לא רק שאלות אודות מהגרים והקשיים עימם הם מתמודדים אלא גם שאלות פילוסופיות בעלות חשיבות רבה בדבר שילוב בין תרבויות, יחסים בין אנשים וקבלת השונה אל תוך החברה. נכון להיום (נובמבר 2013) הספר מועמד לקבלת פרס של רומן ביכורים המצליח של השנה מאתר GOODREADS, ואני חושבת שאין ספק שהפרס הולם את הספר.

לסיכום, רומן ביכורים שמשלב בין היסטוריה לבין פנטזיה, הבוחן את ההשתלבות של שני יצורים קסומים מעולמות שונים בניו יורק בשיא פריחתה. מומלץ מאוד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

רוברט דארנטון

תמיד רציתי לדעת איך נראו החיים במאה ה- 18. זה נראה לי תמיד מקום מופלא לבקר בו. היות ועדיין לא המציאו מכונת זמן שתאפשר למטייל הסביר לקפוץ לטיול במאות האהובות עליו נאלצתי להסתפק בספרו של דארנטון רוברט "השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון- מדריך לא שגרתי למאה השמונה עשרה". רוברט, נשיא האגודה הבינלאומית ללימודי המאה השמונה עשרה (איזה תפקיד מגניב!), בהחלט יודע על מה הוא כותב.

כל פרק בספר מסופר מזוית ראייה של גיבור אחרים. וכידוע, לא היו חסרים גיבורים במאה השמונה עשרה. כך נחשף הקורא אל חייהם של ג'ורג וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית של אמריקה; וולטר, ג'פרסון (עוד נשיא), רוסו, קונדרוסה ואחרים. הקורא נחשף אל כל גווני הקשת של תנועת ההשכלה, על שלל החידושים שבה (כמו למשל מערכת העיתונות) וכן על שלל העוולות.

חשוב להדגיש, לא מדובר בספר פרוזה רגיל עם עלילה ודמויות מובנות, אלא ספר עיון המשלב בתוכו הרבה מאוד מידע המתבסס על נבירה בארכיונים ודיאלוגים מתוך מכתבים שהתשמרו. המחבר מתרכז בעיקר בפריז שהייתה המאור הגדול בעידן של נאורות.

לסיכום, שפע של מידע על המאה השמונה עשרה, ארוזים עם ניסוח קליל והרבה הומור. אחלה בחירה של ספר לכל מי שמתעניין בהיסטוריה או בתקופה. לפחות, כל עוד לא ניתן לקפוץ לביקור ולראות בעיניים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
נערת המשי המלאכותי

נערת המשי המלאכותי

אירמגרד קוֹין

"נערת המשי המלאכותי", פורסם לראשונה ב- 1930 בברלין ונגנז מיד על ידי הנאצים. כיום, עם פרסומו לראשונה בעברית נחשף הקורא הישראלי אל אחת היצירות המורכבות והמיוחדות שנכתבו, על ידי אישה ומתארים, בשפה קלילה כיצד השילוב בין בורות, אדישות לנעשה בעולם הפוליטי וחוסר מודעות הביאו למלחמה הזוועתית ביותר על אדמת אירופה.

במרכז העלילה של "נערת המשי המלאכותי" נמצאת דוריס, עלמה צעירה וחוצפנית אשר בורחת מביתה לברלין על מנת להתפרסם בברלין ככוכבת. כישורה של דוריס: הקלדה, נפנופי עיניים והבנה של גברים. דוריס אינה חלקת לשון ואינה רהוטה במיוחד. את מחשבותיה בבליל מטורף ולעיתים חסר פשר היא רושמת בתוך יומן שחור שהוא הספר אותו מחזיק הקורא בידו. השכיל המתרגם לעברית, חנן אלשטיין , לקרב את דוריס לקוראים ותירגם את שפתה לשפה עברית חדשנית, עדכנית וקלילה.

הרומן נקרא בשטף אך לעיתים כולל חלקים בלתי מובנים, שכן דוריס בהיותה בורה נוטה לשבש שמות ויצירות מפורסמות וכן השפה שבפיה אינה ברורה תמיד. כך היא יוצרת לה מעין שפה משלה. עולמה של דוריס מצחיק וקליל, אך לא ניתן לקרוא יצירה זו במנותק מהאווירה הפוליטית בה נכתבה. הסופרת מתייחסת אל המפלגה הנאצית בעקיפין פעם אחת בלבד. אך התיאורים הרבים של חוסר העבודה, הייאוש ואנשים שמדרדרים לזונות בעקבות חוסר כלכלי, הובילו את הנאצים לקבוע כי מדובר ביצירה אנטי גרמנית, ולכן אסורה בפרסום. רק במחצית השנייה של שנות השבעים מתגלה היצירה מחדש והיא זוכה מאז למעמד של קלאסיקה בספרות הגרמנית.

אורכו של הרומן 203 עמודים בלבד. לכאורה, העלילה מתרכזת בנסיונות של דוריס לצבור מעמד של כוכבת, אך אם חושבים לעומק אזי דוריס היא בעצם בורה ואדישה, הנמצאת במרדף מתמיד אחרי המותג\ההנאה\הגבר הבא והיא לא עוצרת לשנייה. בקריאה מעמיקה יותר מתגלה יצירה נשית יוצאת דופן, נכון למועד תקופתה ובה מעמידה הסופרת בפני הקוראים מראה המשקפת את אובדן השליטה ואובססיית צריכת היתר של החברה המודרנית.

דוריס, הדמות הראשית, מתגלה כדמות בעלת כפילות מנוגדת לעיתים, היא תמימה אך מיתממת, מלאת חמלה כלפי האחר אך צינית, היא נדיבה אבל אנוכית. היא לא פוסלת בשום דרך אך עוצרת לעיתים. החוק אינו מהווה מחסום וגם אהבה אינה מהווה מטרה.

לסיכום, יצירה מורכבת בעלת מספר רבדים, אשר בקריאה ראשונה נראה כאילו מדובר ברומן קליל אך בעצם מדובר במבט מאשים וזועם על החברה המודרנית וכשליה. תרגום יוצא דופן בדיוק ובמשמעות שלו. קל אך גם קשה, מורכב אך גם פשוט. במילה אחת- קלאסיקה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli

ביקורות נוספות על "הנערה במרפסת ממול"

הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

אחרי צהריים טובים
חמישי שמח
גם אני קראתי ממש לאחרונה את הספר הזה
תענוג
נהינתי מאוד בתחילת הקריאה עד כדי כך שביקשתי ממי שהספר נימצא אצלה במתחם לקחת לסיים קריאה, משום מה היא ביקשה שאחזיר למתחם, מוזר כיוון שהספר לא היה אצלה בבית, היא בטוח לא קראה בו, אני לא באמת יודעת אם היא קוראת ספרים עכשיו, אני יודעת שבבית שלה יש לה ספרים נהדרים מעולים טובים ממש, המתחם שלה ניקרא "ליבי במדבר" צימרים ממש טובים עם ג'קוזי מעולה בחצר ושפע אפשרויות מנוחה בכיסאות ספסלים נדנדה מיטות וגם אפשרויות בישול ומקרר גדול וקטן ויופי טופי, אז מאוד שמחתי למצוא בסלסלה ליד המיטה גם ספר קריאה משובח, עובדה יש כאן בסימניה , האתר לקוראי ספרים, 145 הצעות מכירה, כלומר הספר מאוד פופולרי, וגם 59 ביקורות ורובן משבחות את הספר ההיסטורי רומנטי הזה על תולדות ארץ ישראל היהודים שהקימו את המדינה לפני הקמתה ופיזורם בעולם וגם מוזכרת השואה וגם יש הרבה תיאורים של יחסים במשפחה ובינו לבינה ובין הילדים וההורים וזה מעניין כיוון שהסיפור ממשיך לימינו אנו ונוגע בחזרה בתשובה וסיבותיה וחזרה בשאלה והגורמים לכך, וההחלטות של אנשים נערות ילדות ילדים לגבי חייהם בהתייחסות לסביבה ל מהיכן הגיעו וגורלות משפחותיהם, בקיצקוצ ממש ממליצה על רומן היסטורי זה.
שמחה לחזור לכאן אליכם, אחרי כמעט חודש העדרות, בדקתי הייתי כאן לאחרונה ב 0801, רגע אבדוק שוב ניראה לי שטועה וזה חודשיים כבר מה 0812 יותר הגיוני כיוון שעברתי ב 16 דירה ומאז אני יודעת שלא פתחתי את המחשב לכתוב בו כלום ממש חומזה שהתחלתי לראות כמה סדרות והיו לי דברים לעשות ניראה לי שעשיתי אותם בטלפון בסוף, עוד מעט תיסכלו אותי שסוטת מהספר החמוד הזה על מי אנחנו אנשי הארץ הזאתהי כאן פה , אמנם כתיבתי די דלה היום, אשתדל בהמשך ליותר, לקחתי לתשומת ליבי לא לכתוב יותר מביקורת אחת ביום, אז כבר כמה זמן מבטיחה לעצמי שאשב על המחשב כול יום כעוד אחת מהמשימות היומיות ואכתוב על ספר אחד בלבד, והנה קראתי והתקדמתי בכל כך הרבה ממבחר הספרות בעברית וטרם הצלחתי לאזור משמעת עצמית וכוח רצון להגשים פנטזיה חלום משאלת לב שכזאתי, בעיקר שבשיחת הטלפון היומיתת שבועית ווטאבר עם חברה הבוקר אמרה לי יאללה קדימה היידה תתישבי כבר לכתוב את סיפור חייך הטלנובלה רומן תורכי שלך האישי, הוא כל כך מעניין הוא יהיה רב מכר, אז לפחות מצליחה לכתוב לכם ובעיקר לעצמי כאן וגם לקרוא, קראתי את העמוד היומי והספר שאבא שלי קנה לי בזמנו ראמיינה של ואלמיקי, יייההה בראבו כול הכבוד הוריי היידד.
חמודים היו שלום
נחזיק אצבעות שאחזור מחר.
המשך יומנעים קסמים וניסים.
02.02.2023 14:09

לפני 3 שנים•
★★★★★
•איור וודה
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

גילוי נאות: אני לא יודעת מה ההגדרה של ספר נוער.
דילגתי על הסוגה הזאת (אם אפשר לקרוא לה סוגה). קראתי ספרות ילדים ובגיל 10-12 בערך עברתי לספרות מבוגרים. חור בהשכלה, קורה...

"הנערה במרפסת ממול" מוגדר כספר נוער של מחברת רב המכר "אות מאבשלום". לא התלהבתי מ"אות מאבשלום", אז למה אני מתעקשת לא ללמוד מטעויות של עצמי?
כי משהו בכריכה האחורית שבה את לבי. סיפור חוצה דורות, סאגה משפחתית אפופת מסתורין. "סודות רבים היו בתל אביב הקטנה, אך סודה של רבקה היה הגדול מכולם", כך כתוב מאחור. ואני? אני מתה לדעת מהו סודה של רבקה? הסוד האפל, המסתורי וגדול מכולם. הרשו לי לדבר בשפת הרחוב לרגע: "פחחחחחחח".

אז מה היה לנו שם?

המון אירועים שרודפים אחד אחרי שני, אך אף אירוע לא באמת משאיר חותם. הכל זז כל כך מהר, הדמויות צצות והולכות וחיבור נפשי איתן שואף לאפס. הדמויות צבועות שחור - לבן. אף דמות לא מפתיעה, אף דמות לא מתפתחת באמת.
פוגרום, אהבה מפוספסת, חילונים מול חרדים, יתומים, ריבים משפחתיים, שואה, אלוהים, נשים מוכות, אמהות מזניחות, אהבה בלתי אפשרית וכמובן סוף טוב.
אם זה המתכון לספר נוער, את הסלט הזה אני מעדיפה להשאיר במסעדה.
כמה נקודות אור. החל מאמצע הספר זורם למדי. הכתיבה יפה, משחקי מילים מעניינים (אם כי במינון רב מדי).

ראיתי שרוב הביקורות מפרגנות, אז אני מקווה שנאוה מקמל-עתיר לא תתעצב מביקורת אחת קטלנית יותר.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

הספר חותם את רעיונותיה של הסופרת המוכשרת באימרה:
"משפחה, איך שלא תהפוך בה,אם אתה לא חוזר אליה היא חוזרת אליך.זה הכח של האדמה הזאת,שקושרת משפחות מחדש."
כל כך נכון!
הספר הוא עלינו כישראלים כציונים כחילונים כדתיים.

גדולתו של הספר הוא רעיון הניגודים שאהבתי כי הוא צובע את הספר בעניין רב...והוא עלינו
דמויות עם ניגודים ענקים כמו:אנשים צבעוניים בחיצוניותם או מהוהים, תל אביב הישנה של פעם ותל אביב של היום,הדתיים מול החילוניים ,גם השפה העברית מתנגנת בספר כחדש מול ישן.ממש פסיפס של צבעים...

הרעיון השני שאהבתי בספר הוא מוטיב המשפחה הכח שהוא נותן או לוקח...אם היינו יכולים לראות בפרספקטיבה של דורות כל אחד מאיתנו זה היה יותר ממרגש כי כל אחד מאיתנו הוא עולם.

הספר הוא על דורות של אכזבות ואהבות לא ממומשות וחבל אך גם על תעצומות נפש ענקיות של דמויות ובעיקר הספר הוא על סודות המון סודות.
ספר מקסים ורגיש

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חני
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

כולנו מכירים את ההתלבטות שבכתיבת חוות דעת לספר שני של סופר או סופרת, לאחר ה'וואו' שהיה לספרם הראשון שהפך ל'רב מכר' – בצדק, או שלא בצדק.
בעבר, התייחסתי להתלבטותי האישית הזו לספר 'תעלומה בשישה קולות' לעומת 'נער החידות ממומביי'. וספרים נוספים כמו 'נערה עם עגיל פנינה' לעומת 'מלאכים נופלים', ו'האי של סופיה' לעומת 'הריקוד של סוניה' נמצאים גם הם, כנראה, בקטגוריה זו. לא ניתן לעשות דבר – כולנו נוטים להשוות.
גם ספר זה אינו חף מהשוואה ל'אות מאבשלום' רב המכר, שאליו התייחסתי מאספקט שונה לחלוטין.
ולאחר שרבים מהקוראים כתבו את דעתם ואף שם הספר מרמז על חלק ממיקומה של העלילה, בחרתי להתייחס לדברים שונים ולהביאם כהשלמה לחוות הדעת הרבות.

גם פה, כמו ב'אות מאבשלום', בולטת - לפעמים אף בצורה מוגזמת, הנטייה ל"עברית גבוהה", ופעמים גם שלא לצורך...
אבל, רבות הפעמים ש'עִבְרִיתָה' של הסופרת ודימוייה משתלבים יפה, ופעמים אף העלו חיוכים על פניי.
מילים כמו:
סירבה להֵרָמֵז (עמ' 169). .
ופניהם לוהבים באור הנרות (עמ' 178).
וֶרְסְיות של וֶרְסָנו נגד ורסנו (עמ' 200).
כיצד כּוֹנֶפֶת הדת... (עמ' 204).
או משפטים כמו:
גירדה בעמל את קרקעית מצבורי הנֶחְמָדוּת שהיו לה (עמ' 169).
אפשר יש שם מגרעת מוצנפת מעַיִן. אַיִן (עמ' 198).
הלכה (מחיצת) הזכוכית ונתמעטה כאילו שבה אחורה אל תחילתה כשעוד הייתה רק חול (עמ' 230).
בין הפיגומים שהחזיקו את הבניין כמו קביים לבל יתמוטט, במקום שאפילו החתולים לא נכנסו אליו, מפחד (עמ' 256).
בעולמה החילוני הנָאות, ישנן הֲנָאות רוח רבות...(עמ' 273).
היא הייתה אחות שמנה מאד, בלי צוואר, ונראתה לעמליה כתִנְשֶמֶת ביום רע (עמ' 291).

ומובן שישנם עוד משפטים ומילים רבות שלא זה המקום להביאם, שהרי לא בכך אנו עסקינן... ואם הובאו - לצורך עזרה בקבלת החלטה הובאו, גם אם זה לא הַפָּרָמֶטֶר החשוב ביותר.

הסיפור הוא סיפור די בנאלי (לא בגנאי) ומסופר על בחור, אלישע, ששכר בית (ברח' אלנבי 52) מול ביתה של אהובתו, רבקה, (שהתגוררה ברח' גאולה 44) כך שיכול היה להשקיף על מושא אהבתו - מרפסת מול מרפסת.
הרעיון יפה והעלילה שמתלווה לסיפור לוקחת אותנו על פני כמאה שנות חיי משפחות מהגלות ועד ימינו אלו - ימים שבהם הסופרת יוצקת ליחסי דתיים-חילונים נופך עדין ויפה, ופה ושם - בנקודות השקפה שונות, אפילו משעשעות, כשיח חירשים של איש עם רעהו, וראייתה את מצוות ה'עשה ואל תעשה' מובאות כאילו נכתבו בנוצה עדינה, ובהרבה רגישות, שגם הומור לא נעדר ממנו.
כפי שכתבו קוראים מספר, והדבר גם מופיע בגב הספר, אנו עדים גם לאהבות שהוחמצו, ודברים שעליהם לא הייתה סליחה.
אין בספר דבר מן החיתוך הגס לאירועים, ולמרות הנימה היגונה משהו, שבה מתוארות הדמויות - לא הכל אבוד, והדברים ניתנים לתיקון ולסליחה... עד סגירת המעגל.
ולסיום, קטע ה'מרפסת מול מרפסת' חוזר על עצמו, והבית באלנבי 52, שהיה אמור להתמוטט לפני כ- 40 שנה...(?)

ולאחר שנזקקתי לדפדופים פה ושם כדי לדעת מי מהדמויות הן מי ('מי נגד מי', כמו שאומרים), עשיתי מעשה קטנטן, וערכתי את 'אילן היוחסין' לטובת מי מקוראי העתיד שיהא מעונין בכך.

אלישע (רפופורט), יצחק (זינגר) + רבקה = אשר
אשר + אסתר = יואל
יואל + חנה = אסתר
אסתר + יעקב (שכטר) = רחמים, עמליה

ייתכן שהספר נופל, במעט מאד, ברמתו מ'אות מאבשלום', אולם בואו ננסה לדמיין לעצמנו; האם כך היינו חושבים גם אילו היינו קוראים את הספרים בסדר הפוך?
איני בטוח כלל וכלל.
נהניתי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•י. קליש
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

את נאווה מקמל-עתיר פגשתי לראשונה בין דפי הספר "אות מאבשלום" שהיה ועודנו מין הבודדים שקראתי בספרות הישראלית של ימינו, ממנו התרשמתי עמוקות וארגנתי לעצמי פגישה מחודשת, הפעם בדמות הנערה במרפסת ממול.

אז אומנם מקמל-עתיר החזירה בי את הביטחון בספרות הישראלית בדמות ספרה הקודם, הכתוב בצורה יוצאת דופן, אך לצערי בעת קריאת ספר זה התאכזבתי קלות, אולי בגלל שציפית לכ"כ הרבה.

שוב אנו נחשפים לסיפור חוצה ימים והיסטוריות שמתחיל אי- שם ומסתיים כיום, הסופרת אורגת עבר והווה בצורה נפלאה שגורמת לקרוא רצון לחזור שוב ושוב לפעם.
תל- אביב הקטנה, הפרבר העירוני הקטן, לפני שהפכה להיות מעצמה בפני עצמה, למרות שעוד בעבר היה אפשר לראותה כבועה, מסביב נרצחים מיליוני יהודים אבל אוויר השריפה אינו מגיע לבתי הקפה, לתיאטראות, למוזאונים ולבתי הקולנוע, בתל אביב החיים ממשיכים, והסודות נקברים עמוק באדמה.

מדהים לראות איך סוד אחד משפיע על כ"כ הרבה אנשים, נוגע בכ"כ הרבה לבבות ומסוגל לשנות חיים.
בעיקרו של דבר זהו סיפור על אהבה עקשנית, ועל הדרך שבה העקשנות פוגעת בנו בלי שנשים לב.

אך לצערי כאן זה מסתיים.

הספר אומנם לא עב קרס אבל משחקי המילים שהסופרת מתעקשת להכניס לסיפור מתישים לחלוטין, אחרי צירופי הלשון הראשונים יש חשק לעצור לרגע ולהבהיר לסופרת שזה אומנם נחמד פעם או פעמיים אבל כאשר כמעט כל משפט שני הוא משחק לשון זה כבר ממש לא שנון ומאבד מהטעם הטוב.
הדמויות חביבות אך יש הרגשה שהן לא שלמות.
כאשר עובר הקורא לקרוא על שלושת הדמויות המסתוריות שעוברות להתגורר באותו בנין היסטורי יש הרגשה שפספסנו משהו, דברים נותרו מעורפלים (ולאו דווקא מעורפלים שגורמים למתח) ורק לאחר כמה פרקים הכל מתחיל להתבהר.
ניראה כי היא מנסה לגעת בכל המחלוקות של העם היהודי, שנבנו והתערמו על פני שנים ויבשות, בספר קטן אחד, מה שיוצא זה אסופת רעיונות בלי חוט מקשר.

מי שקרא את אות מאבשלום וודאי שם לב לאותה גרפולוגית שנראה כאילו נכנסה לסיפור בכוח רב, ובכן, כנראה שזהו מין דפוס חוזר כי במהלך הסיפור ישנן אי אלו דמויות משנה שלא מוסיפות דבר לעלילה ורק גורמות לכאב ראש, מה שכן אהבתי היה הופעת האורח של ביאליק בסיפור, תמיד נחמד לפגוש פנים "מוכרות" זה נותן לספר הרגשה מציאותית יותר.

בסופו של עניין זהו ספר חביב, שמקיף בתוכו יותר ממאה שנים של סודות והתמודדויות, בסופו של הספר, למרות הכל, התחשק לי לקפוץ לביקור בצומת גאולה-אלנבי ולצפות על אותה מרפסת, לאותו חלון שמסתיר מאחוריו הרבה,
זה גרם לי לחשוב על עוד כמה בניינים ישנים שאנו חולפים על פניהם בלי לשים לב, אותם בניינים שאבניהם יכלו לספר לנו סיפורים קסומים, לו רק יכלו לדבר...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

ספר מדהים באמת ספר מרתק התחברתי לעלילה מהעמוד הראשון!ספר מקסים ומאוד מעניין!!!!!סיימתי לקרוא אותו בפחות מיומיים!!!!!ממליצה בחום!!!!באמת ספר נהדר!!!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נדיה
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

התרגשתי עד דמעות.
הספר על השתלשלות של חיי משפחה לאורך כ100שנה .רובה קרתה בתל אביב אך גם בירושלים, פולין,וארצות הברית.
סיפור נכרך בסיפור, הזדמנויות שמוחמצות , חיים בתוך סוד , אהבות שלא מתממשות.
בין שני בתים האנשים שם מציצים אחד לשני, הסיפורים נרקמים ומתרחשים.
תהנו מהקריאה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מימי
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

מהפח אל הפחת תרתי משמע.
אם בספר הקודם (הזקן בן המאה...) הסופר לא יכול היה לסתום את העט וכתב בלי הפסקה או הבחנה בין מה חשוב למה תפל עכשיו אני קוראת ספר מדהים לגמרי שנכתב ע"י סופרת קמצנית במילים ברמות קשות ומעצבנות.
הספר הזה, נעים להציג, "הנערה במרפסת ממול" מאת נאוה מקמל עתיר.
הספר מרתק, הדמויות בו עשירות ומשוועות לקצת יותר תיאורים קצת יותר עומק בסיפור אבל לא, מה שתקבלו זה עמוד וחצי גג שני עמודים על סיפור חיים, כל פעם של מישהו אחר שאפשר לכתוב עליו ספר שלם. מאד מעצבן.
ולא!!!
אל תגידו לי שזה ספר לנוער, כי הייתי נערה וקראתי ספרים והם היו הרבה יותר עשירים וכתובים טוב מהספר הזה. נא לא לזלזל באינטליגנציה של הנוער. שזה מה שהסופרת עשתה, כך אני מרגישה מקריאה בספר. מאד נעלבתי!

אני דורשת מהסופרת לכתוב מחדש את הסיפור והפעם לתת לקורא את התחושה שהיא כותבת את הספר בחשק ולא עושה טובה.
אם לא רצית לכתוב אל תכתבי, אבל אם כבר כתבת- תשקיעי. גם אני משקיעה מזמני לקרוא את מה שכתבת!!!
אני מאוכזבת עד עמקי נשמתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•froji
הנערה במרפסת ממול

הנערה במרפסת ממול

נאוה מקמל-עתיר

איזה יופי של ספר, נהניתי מאוד.
השילוב של התצלומים בשחור לבן של גיבורי העלילה, נותן עניין מיוחד לסיפור.
אני קוראת דף ועוד דף, ומשייכת כל דמות בתמונה לסיפור עצמו.

הסופרת נאוה כותבת באופן מרתק, קראתי את הספר הראשון שלה, אות מאבשלום, שגם אהבתי, אך את הספר הזה אהבתי עוד יותר.

בעת הקריאה יכולתי לראות בדמיוני את תל אביב הישנה של אותה תקופה.
הסיפור מגוון, יש בו מלחמה, כעס, שקרים, מריבות, אהבות, סודות ועוד.

מרגע שהתחלתי לקרוא, לא יכולתי להניח את הספר מהיד.
מומלץ בחום, אהבתי מאוד.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר י נ ת
דירוג
4.0
לפני 14 שנים

“קראתי את הספר בהבזק אחד. לא ניתן להרפות ממנו לאחר שנכנסת לעובדותיו.מי שמכיר את המקום בתל אביב יהנה ב”