ביקורת ספרותית על מקימי - ספריה לעם #574 מאת נועה ירון-דיין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 בדצמבר, 2009
ע"י ליאור


ספר מצויין הכתוב בלשון חדה, עניינית ובו בזמן מפתיעה וסוחפת. הריקנות של עלמה ובן, ומסעם בדרך מהגוינטים אל חיפוש המשמעות מתוארים בצורה ממש מרגשת. תופעת "האינדיבידואליזם" התל אביבי מועמדת למבחן מחודש:
"אינדיבידואליזם זה להיות מיוחד, לא להיות מושפע ממה שאומרים או חושבים עליך, לעשות מה שאתה מרגיש שנכון"(עמוד 141)
העניין הוא שעלמה ובן חווים זאת כאומללות ומחפשים סיבה לחיים, משהו מעבר, או כפי שעלמה מכנה זאת ביחס לחייה המשפחתיים ולאהבה של אביה: "סיבה לחיות".
המחברת מציגה את הריקנות ו"עומס האינדיבידואליות" הנלווים לחיים בהם כל אחד אמור לכונן ולקבוע את עולמו בכוחות עצמו. פעמים רבות הרגשה זו של ריקנות מוליכה לחוויה של אחדות מיסטית עם היקום, או עם "אינסוף הכוכבים" כפי שחסיד ברסלב מתאר להם.
ספר מאד מומלץ!

3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מצטרפת להמלצה :) אין ספק שהספר הוא הזמנה למשא ומסע עצמי. עם זאת אני לא מסכימה לַשּדר שכאילו חילונים אין להם ערכים. ~ . ~ ו"אינסוף הכוכבים" מאיר בהחלט : ) ים של תכלת , כּנרת~~



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ