• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

מאת אהוד אשרי

הביקורת של יפה

תמונה של יפה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

מאת אהוד אשרי

הביקורת של יפה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של יפה
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:1996
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
סיגל
לפני 15 שנים

“טוב...לקקא ספר כזה לאחר הטרימינולוגיה של סטיג לרסון זה לא פשוט ובכ"Z ספר מתח שלא אכזב לרגע כתו”

6/6
ביקורות על זה ייגמר בבכי
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

ספר נחמד וקליל

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של יפה

יפה

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
207 ביקורות•4 נבחרות•805 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של יפה
יפה
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות207
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה805
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית97ספרות מתורגמת80מתח ריגול והרפתקאות6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יפה

שמור אותי בלב שלך

שמור אותי בלב שלך

שרית ישי-לוי

שרית ישי לוי יודעת לכתוב והיא סוחפת בכתיבתה. לא רוצה להשוות ספר זה לקודמיה שכן כל ספר הוא בפני עצמו.
נטע עיתונאית נשואה למיכאל איש תקשורת מצליח מאד כ-25 שנה אמא ליולי והמשפחה מתגוררת בתל-אביב.
משבר אמצע החיים תופס אותה מנהלת רומן מחוץ לנישואיה דבר המתגלה לבעלה והוא מחליט לפרק את הנישואים. הבן יולי שכלל אינו
יודע על בגידותיו של אביו מאשים את אמו בהרס המשפחה.
נטע שנהנתה ממנעמי החיים מאבדת את עבודתה העיתונאית, את בעלה ובנה מחליטה להתרחק מהכל ויוצאת למסע חיפוש אחר בנה שנעלם ובעצם גם חיפוש עצמי.
המסע שלה מתחיל בפאריז בדירתו של חברה ז'אן בטיסט שהיה בחייו הנפש התאומה שלה עד למותו בגיל צעיר. בצעירותם חיו חיים פרועים עד לנישואיה למיכאל. גם בפאריז אליה ברחה הבדידות חנקה אותה היא חזרה ונסעה עם איש מוסד לקהיר לחפש את בנה, שם כמעט ועלה בחייהם. פיסת מידע אודות בנה ששהה באי יווני מזניקה אותה לאי שם היא תוקעת יתד למשך שנה. כאן היא מתקלפת לגמרי ועושה חשבון נפש לגבי חיי הנוחות שחיה, הזיוף שבהם ומערכות היחסים, אם זה מערכת היחסים עם הוריה, אחיותיה סיגל וגליה שהן העוגן שלה, בני זוגה, ובינה לבין בנה יחידה יולי.
כאן באי היא חווה במלוא העוצמה את הבדידות הקשה אליה נקלעה ומתוך כך גם מתאהבת בניקו המקומי והעניינים לאט לאט מתבהרים לה.
אחרי שאוגרת כוחות חוזרת לארץ ומתעמתת עם מיכאל ועם הסביבה על כל מה שניגזל ממנה.
הכתיבה עצמה יפה ומותחת אם כי הרגשתי שיש חזרה על דברים וכמובן הסוף המפתיע.
בסך הכל הספר הוא כמו חץ בלב. בימים טרופים אלו עם חדשות רציניות וכבדות היה לי כייף להתרגש מהמסע והפכחון.
"יש אנשים שנרטבים מהגשם
ויש אנשים שמרגישים את הגשם" ניקו לנטע כתפס אותם הגשם באי.
ממליצה

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•יפה
הילדה האנגלייה האבודה

הילדה האנגלייה האבודה

ג'וליה קלי

אוהבת ספרים שמביאים הסטוריה דרך סיפור. זהו סיפור כואב על נשים חזקות, אמיצות וגיבורות שהתגייסו לטובת העורף ואף נאלצו להחליטה החלטות הרות גורל.
סיפור על הורות, דיעות קדומות ושיפוטיות בתקופה לא פשוטה כלל. טעויות הרות גורל עם כל ההשלכות ופצעי הילדות של אותם ילדים שנשלחו מהוריהם למשפחות אחרות ולמקומות רחוקים עקב ההפצצות הגרמניות בבריטנה במלחמת העולם השניה.
בספר יש גם אהבה גדולה, אמפתיה והכלה.
כתוב בגוף שלישי מפי הגיבורים בכתיבה סוחפת ומרגשת אם כי ההתחלה היתה נורא איטית ובהמשך הסיפור קיבל תאוצה ואי אפשר היה להורידןו מהיד.
ויו נערה קתולית מליברפול פוגשת בחור בשם ג'ושוע שהוא יהודי ואחרי שתי פגישות מגלה שהיא בהריון. זו תקופה שהיתה בושה גדולה ולכן ההורים מחתנים אותם בחופזה.
ביום החתונה החתן שלא רצה ולא היה מוכן כלל להיות אבא מקבל הצעה להגשים את חלומו כנגן ג'אז ולמרות התנגדות הוריו הוא פשוט נעלם ונוסע מעבר לים.
ויו נאלצת להמשיך ולגור בבית הוריה, לסבול את אימה האיומה ויולדת את בתה מגי לה מקדישה את כל כולה.
הכומר מציע להעביר את מגי למקום בטוח ולמשפחה אמידה שתאמץ אותה לתקופת המלחמה, ויו מתנגדת בתחילה אך עם הזמן מסכימה ומגי נשלחת למשפחה תומפסון העשירה.
בינתיים גם ג'ושוע חוזר לבריטניה ומתגייס לחיל האויר המלכותי ומנסה אט אט לחזור ולחדש את קשריו עם משפחתו. ויו ממשיכה את חייה ללא בתה אך מקפידה כל חודש בחודשו לנסוע ולבקר אותה עד שההפצצה מגיעה גם למקום מגוריה של מגי. עוד טרגדיה שנופלת על ויו שגם לא מוצאים כלל את גופות המשפחה בכלל וגופת ביתה בפרט.
היא מוצאת עבודה כדוורית ובאחד הימים בתוקף עבודתה היא נתקלת במשפחת לווינסון משפחתו של בעלה הנוטש וסביה של בתה מגי. מכאן מתחיל קשר אמיץ של חיבור למשפחה הזו ואף חיבה גדולה.
עם מותו של הכומר חלה תפנית בעלילה. ויו הולכת ללוויה ושם פוגשת אשה המקורבת לכומר ונחשפת לסוד שישנה את חייה.
ספר נפלא ומרגש.
ממליצה בחום.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
החנות למכשירי כתיבה בטהראן

החנות למכשירי כתיבה בטהראן

מרג׳אן כמאלי

ספר מדהים!
רומן הסטורי משובח על ימי המהפכה של אירן ב-1953 עת היתה דמוקרטית ועד לארה"ב בימינו.
ספר שנותן לך הזדמנות לקבל את הניחוחות של האימפריה בת 6000 שנה,מאפייני המקום המרתק עם ניחוחות ומאכלים מהמטבח הפרסי המיוחד.
ספר המלמד על פוליטיקה, יריבות בין השאה ומשטרת הצללים שלו ועד ההפיכה הדתית וחזרתה של אירן לתקופת האבן.
האהבה בספר היא אהבת אמת והגורל האכזר שהתערב והפריד בין האוהבים ל-60 שנות ניתוק.
אהבתי ונהניתי מכל רגע ורגע. החנות למכשירי הכתיבה שם קורה הרבה והיא חלק מכריע בגורל הדמויות.
רויה אוהבת מאד ספרים, נערה חולמנית שמבלה המון בחנותו של מר פח'רי האדיב והשקט. הוא בוחר לה ספרי שירה בעיקר של המשורר הפרסי רומי מהמאה ה-13 והוא גם עוקב אחר הניצוץ בעיניה כשנכס לחנותו עוד לקוח אהוב עליו, בהמן שגם הוא אוהב שירה וגם פעיל פוליטי. הוא עושה ביניהם הכרה ואף עד לניצוץ האהבה ביניהם.
הם מבלים וחולמים על עתיד משותף למרות התנגדות אימו של בהמן. היא לועגת לה בכל הזדמנות ולמרות הכל בהמן לא מוותר והם מתארסים.
ביום שהם קובעים מקום מפגש כדי לערוך את טקס החתונה פורצת המהפכה באירן ומתחילות מהומות בכיכר.
רויא מחפשת אותו ולא מוצאת במקום המפגש ומאותו יום הוא נעלם מחייה.
שבורת לב מחליטה לעזוב לקליפורניהל ללמוד ושם היא ממשיכה את חייה ומוצאת אף אהבה.
באופן מפתיע ולא צפוי פוגשת לאחר שישים שנה אדם שמפגיש אותה עם בהמן שגם נמצא בארה"ב. מכאן הסיפור מתחיל ועובר מהעבר ולהווה עד לסופו המרגש.
לרויא שחייתה עם שאלות רבות יש סוף סוף הזדמנות לשאול את אהובה מהעבר מה קרה בדיוק ביום המפגש? שאלות ששאלה את עצמה תקופה ארוכה כדי שתוכל לסגור מעגל. הרי במשך כל חייה חשבה עליו יום יום ולא שכחה אותו אף לרגע ועדיין אהבה אותו. האם גם הוא חשב עליה?
סיפור בלתי נשכח שכדאי לקרוא ולהכנס למדינה שנפלה בידי משטר חשוך ואפל שבימים אלו במלחמה עם מדינתינו האהובה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אוספת הצדפות

אוספת הצדפות

קרסטי וויט

קטרינה נולדה בכפר קטן בסקוטלנד למשפחה עניה שעיקר פרנסתה היא איסוף צדפות.
האם נפטרת בלידה ועיקר העול נופל על קטרינה. האב מתחתן בשנית, וקטרינה מחליטה לעזוב את הבית ולעבור לעיר הגדולה גלזגו.
בעיר הגדולה היא מתחזה לנערה בת שש עשרה שבפועל היא צעירה בשנתיים. מוצאת עבודה במשרד עורכי דין ואת שכרה היא שלחת לאביה ומשפחתה בכפר.
התקופה היא ערב מלחמת העולם הראשונה כאשר כל הצעירים והגברים הכשירים מגוייסים, תקופה קשה של אובדן ועוני. היא עוזבת את מקום העבודה ומתגלגלת עם
אפיית פשטידות וניהול דוכן אוכל אשר בעקבות הצלחה גדולה בנושא היא פותחת מסעדה מצליחה. בנוסף מגדלת את בנה של אחותה ולאחר תלאות ובגידות גם מוצאת אהבה.
בסך הכל ספר נחמד וזורם.
ממליצה

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

סיפור שנפרש על פני שלושה חודשים בלוח השנה העברי, שלושה חודשים קריטיים אלול חודש הסליחות, תשרי שנה חדשה עם התחלה ותקוה, חשוון חודש גשום שמנקה את כל הלכלוך שהצטבר במהלך השנה.
בכפר קטן בעמק יזרעאל מחכים לגשם כבר המון זמן. ישנה בצורת ארוכת שנים. משבושש הגשם להגיע הכפר שינה את פניו ובאין מים הדבר פוגע בחקלאות, אז נפתחו הרחבות שמשכו אליהם תושבי חוץ.
אנשי הכפר הוותיקים מזלזלים בהם וקוראים להם בהתנשאות "עירוניים".
האחיות גלי ויעלי בנשות משפחת שטיימן משפחה שורשית וותיקה עוזבות את הכפר שלא לחזור אך נסיבות חייהן מחזירות אותן חזרה וכל אחת מסיבותיה היא.
זהו סיפור ישראלי נחמד על שתי אחיות שחלמו בגדול שהן הולכות לכבוש את העולם, אך הן מובסות וחוזרות בתחושת כשלון ומעלות סודות וטינות ישנות.
ככל שהסיפור נמשך ישנו רמז על סוד אפל בקרב תושבי הכפר בדמות צללים. כל הרוע של האנשים יוצא החוצה. בגלל הסוד הכפר נענש.
מבנה הספר הוא שכל פרק מובא מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות ומציג נקודת מבטו מעניינת.
העלילה נעה קדימה ואחורה בזזמן ונעה בין הדור הצעיר (האחיות) לדור המבוגר סבא יוסקה וסבתא סופי עם הבלחות לדור ההורים שהוא די מנותק (ענתי ובנצי).
העלילה מתוחכמת, יש המון מצוקות וצרות על הגיבורים שבלאו הכי אומללים ולהעמיס עליהם עוד ועוד סבל עד לנקודת הזבירה.
הדמות שאהבתי זו הדודה שובת הלב שיוצרת עגורים מנייר אוריגמי.
נראה שהסופרת מושפעת ממאיר שלו וכאן שוחטת פרה קדושה (חלום ההתיישבות) שאט אט הולך וננטש בתהליך מייאש.
הספר סחף אותי ומעורר מחשבה אם כי טורדנית מאד.
ממליצה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

ספר מטלטל שעוסק בנושאים רבים. ארנט אולברייט נלחם בויאטנם ואף נפל בשבי. חזר הביתה מצולק נפשית. שירתתי במרפאה שטיפלה בהלומי קרב והנושא
הזה קרוב לליבי. המשפחה לא מתפקדת ויום אחד מקבל בשורה שחברו לקרב שמת הוריש לו חלקת אדמה באלסקה הרחוקה. האיש היה חולה בפוסט טראומה שבשנות
השבעים לא ידעו לטפל בה ולעבור לחבל ארץ שרוב חודשי השנה הוא חורף (תשעה חודשים) וחושך במשך 18 שעות ביום לא מיטיב עם חולים אלו. אבל מי ידע.
הסופרת ביד אומן מתארת את הטבע היפה ששלח אותי לראות את כל סרטי הטבע על אלסקה שנהניתי בנוסף לספר. המשפחה מתחילה חיים חדשים באלסקה עם ביתם בת
השלוש עשרה. לני משתלבת בבית הספר, אמה מתחילה להשתלב בעזרת חברותיה ולומדת לבשל, לשמור מאכלים לקראת החורף הקשה ומגדלת גינת ירק ומשק חי כמו
שאר המתיישבים האחרים. ארנט פורח, בונה את ביתם וככל שהחורף מתקרב הזאב שבתוכו יוצא החוצה ומתחילה מסכת של אלימות קשה כלפי אשתו ובתו ובהמשך מסתכסך
גם עם שאר הנפשות בקהילה.
בספר ישנן סצינות אלימות קשות אך יחד עם זאת הקהילה באה לעזרת האם והילדה שאף מוצאת אהבה.
ממליצה לקרוא ולהנות ממקום שלא כולם מבקרים בו.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מתוק וקצר על שלש נשים משלש יבשות.
שלש נשים- שלושה עולמות
שלש נשים - שלשה מעמדות
שלש נשים - מנטליות שונה
שלש נשים - שלושה גורלות.
הסופרת עשתה עבודת מחקר מדהימה וכותבת על שלש נשים מרקע שונה ומה שמאחד ומקשר ביניהן הוא הנחישות, האומץ ודבקות במטרה.
סמיטה ההודית - גרה בכפר הודי ממעמד הכי נמוך בהודו, חיה מחוץ למערכת. נולדה לחיי אומללות כמו אמה, סבתה. היא מנקה שירותים בחצרות הבתים בידיים חשופות וחולמת על עתיד אחר לבתה. היא שולחת אותה לבית ספר שם הילדה חווה אלימות ולכן היא מחליטה לקחת את גורלה בידיה ובורחת עם הילדה (משאירה את בעלה בכפר) למקום אחר בו חייה יהיו משופרים יותר.
ג'וליה - חיה בסיציליה ועובדת מגיל שש עשרה במפעל לפיאות של אביה. האב עובר תאונה קשה, ג'וליה מגלה שבית המלאכה נמצא בפשיטת רגל ולכן עושה הכל לשקמו למרות הקשיים שמציבה משפחתה.
שרה - עורכת דין מצליחה מקנדה, אמא לשלשה ילדים. קרייריסטית שמשקיעה בעבודתה ומסתירה מחבריה לעבודה את חייה האישיים. חווה אפליה במשרד על רקע מחלתה (סרטן) ועוזבת כדי להבריא.
שלש נשים הקשורות אחת בשניה מבלי דעת כמו צמה שתעבור דרך שלושתן ותסגור מעגל שיתגלה בסוף.
ספר שריגש אותי במיוחד. כל פרק מוקדש ומסופר ע"י אחת הנשים.
ספר קצרביותר וחבל...הכתיבה מושלמת, כתובה ברגישות רבה, סיפורי החיים מרתקים.
מעורר השראה שכמה שהחיים קשים אסור לאבד תקוה לעולם.
ממליצה בחום רב.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אחותי והים

אחותי והים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר המשך לספר "אמא של הים". אותן דמויות מהספר הקודם שכבר בוגרות. הגיבורה היא מרצה לספרות באוניברסיטה. עזבה את משפחתה ואת עיירת הולדתה שהכילו זכרונות לא מאושרים. בעקבות אסון חוזרת לעיירה אל אחותה אנדריאה ואל הסודות האפלים של משפחתה.
הספר נע בין עבר והווה.
ספר על שתי אחיות שהן הפכים גמורים. אחת שמצאה מזור בלימודים והתפתחה למרצה לספרות ואילו אחותה שצעירה ממנה לא למדה ולא מימשה את עצמה. אחיות ששונות אחת מהשניה אך משלימות אחת את השניה. אחת חופשית ונוטה להסתכן והשניה שקולה ויציבה.
אנדריאה יולדת בן וקוראת לו בשמו של אחיה המת.
ספר קריאה ומדכא .
אישית אהבתי את הספר הקודם "אמא של הים" שגם הוא לא קל.

לפני שנה•יפה
אמא של הים

אמא של הים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר שהוא פנינה ומנגד נותן בוקס בבטן.
ילדה בת 13 מוחזרת להוריה עם מזוודה ובה ארוזים כל חייה הקצרים. מרגע שמצטרפת למשפחתה הביולוגית שהיא עניה מרודה נקלעת לחיים שונים מאלה שחיה עד כה.
בביתה הקודם היה לה חדר משלה, חיי שפע וכאן בבית הדל אפילו אין לה מיטה משלה ולכן חולקת אותה עם אחותה שעדיין מרטיבה במיטה. אין לה שם. במשפחה מכנים אותה "זאתי". צוחקים עליה. על מנת לקבל פת לחם חייבת לעזור בתחזוקת הבית ולטפל באחיה התינוק ועוד. היא נכספת לחברתה פטריציה, ומתחננת לחזור לביתה הקודם ולאמה המאמת שכביכול חולה ואולי כדאי לה לחזור ולטפל בה. היחידה שרגישה אליה היא אנדריאה שחולקת איתה מיטה והן נקשרות אחת בשניה.
היא מצטיינת בלימודה וזוכה לפרסים ולהכרה.
העלילה מרתקת ומכאיבה מאד. ספר שיש בו נושאים רבים כמו אמהות , חברות, בגידה, השרדות, נטישה ונפש מעורערת ומצולקת מכך.
ילד זה לא חבילה עוברת. ילד זקוק לאהבה ולסביבה תומכת.
ספר מרתק, עשיר בתובנות ומעורר מחשבות אם כי לדעתי קצר ביותר.

לפני שנה•יפה

ביקורות נוספות על "זה ייגמר בבכי"

זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

אהוד אשרי

"והם חיו באושר ועושר". אוי המשפט הזה, שהיה מסכם את כל הסיפורים של אימא לפני השינה. מיד אחריו היינו מניחים יד ימין קטנה על העיניים, קוראים שמע ישראל, המלאך הגואל, נשיקה ומעבר חד אל עולם החלומות. ואז מגיע גיל ההתבגרות. סיפור חייב להיגמר רע. מדמם. כי אנחנו כבר לא תחת הסינר של אימא, ואנחנו גדולים, אפילו מעשנים בחבורה. אז מה, שסיפור יגמר בטוב? הצחקתם אותנו. "אני שונא הפי-אנד", מתנשא כל נער בן יומו. "אושר ועושר יש רק באגדות".

אממה, עובר גיל ההתבגרות. קוראים ספר. מתחברים לדמויות. חווים אתם את כל הקשיים והטלטלות, ואז מגיע הסופר הגאון והמבוגר, ובוחר להרשים אותנו באכזבה. "ככה זה החיים". ככה. צודק. ובכל זאת, בלי שנסכים להודות, לפעמים הילד הקטן שבתוכינו מופרע. הוא צריך את הסיומת הזאת שתשיב את השלווה. ששש. שלא ישמעו המתבגרים. הם ישלחו אותנו לסצנת הסיום של הבורר. כשכל התקוות מתנפצות. זו סיומת. יאללה.

אז מה? אני שואל. להתחיל לקרוא רק מגילת אסתר, או סיפורי חסידים שתמיד יסתיימו בנס משמים, שהורג את הפריץ ומעביר את כל כספו למושקה, לא לפני שהוא סוחט הבטחה שיותר לא יאונה ליהודים כל רע (עד הסיפור הבא, כמובן). לא. לבינתיים נמשיך לצרוך גם סיפורים עם סוף לא משהו. ונזכיר לעצמנו שזה רק סיפור. רק.

השבוע, לא יודע איך, נפלתי עם ספרו של אהוד אשרי. השם 'זה יגמר בבכי', כבר רמז לי משהו על הסוף. ככזה ששונא אסקפיזם טהור, ומחפש בספרות משהו יותר, לא הייתי לוקח את הספר הזה, אלמלא הבנתי שהוא מסקר את העולם שאליו אני קשור. עולם העיתונות על תככיו. לקחתי, במטרה הקדמונית, לאכול את התוך ולהשליך את הקליפה. ההמשך, היה אחת מחוויות הקריאה המפתיעות.
אוי, הכתיבה. השנינות. הכל, כל כך מושלם.

אני מעז לחשוב, שאין מישהו שעובד במערכת עיתון שלא ימצא בספר הזה, דמויות שיראו לו ממש גנובות מהמערכת שלו. כל התככים, האינטריגות, הכל ממש זהה. ככה זה. המלחמה על הרייטינג, הקונפליקט הנצחי בין איכות לכמות, בין זכות לשתיקה, בין חשיפה לאאוטינג. בין רע לרע יותר. אשרי, וגיבוריו עושים את זה ממש מצוין. החיבור לדמויות, היה עצום. כמעט אינטימי.

ואז, בתוך 10 שעות (לא רצופות כמובן) הגיע הסוף שממנו כל כך חששתי. וכאן הייתה ההפתעה. העיתונאי הציני הזה, הריאליסט המדמם שסולד מהצגת תמונות של פיגועי טרור, אבל לרגע לא חוסך חשיפה ראליסטית מדממת של עיתונאים ועורכים, בחר משום מה לאחות את הקצוות. הסיפור הכל כך מציאותי הזה, מסיים כמעט באוטופיה. הגיבור תופס את כל המניעים הרעים, ועושה סדר, ממש עורך את חייו במקצוענות.

כמתבגר לשעבר, לא יכולתי להימלט מהמחשבה על מקצוענותו. ככה לסיים סיפור? אבל בלבי פנימה, ממש שחררתי אנחת רווחה. אחרי חיבור כל כך טוטלי, לא הייתי רוצה שיאונה רע לגיבור שלי. תודה אהוד. תודה על שגברת על שיקולי העריכה, והחלטת לוותר על הפלצנות ולהביא את העונג. תודה. אתה יודע מה, עכשיו אני הולך לחפש את ספריך האחרים. אתה יכול לספר למו"ל, שהבחירה הייתה משתלמת.

לפני 12 שנים•מתלמד
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

אהוד אשרי

אהוד אשרי היה כידוע שובב לא קטן בחייו; לא מספיק שהוא הוציא לעצמו שם של טיפוס שלא דופק חשבון לאף אחד, שהוא חי די על הקצה ושנולדו לו שלושה ילדים משלוש נשים שונות, אלא שנסיבות מותו נמצאות עדיין על תקן "לוט בערפל". רשמית - הוא נפטר ממחלת הסרטן ממנה סבל בשנותיו האחרונות. מעשית - הוא נמצא ללא רוח חיים באיזה מלון תל אביבי טחוב. בדיוק מסוג הסיפורים אותם הוא כה אהב לספר, בטוריו ובספריו.

הספר הזה שלו, "זה ייגמר בבכי", הוא ספר שעליו אני ממליץ בחום : האמינות שלו כמעט מושלמת, שכן כל אחד יכול להשתכנע בקלות שמשהו כזה או דומה לו אכן אירע בישראל של אמצע שנות התשעים. אבל מה שהופך אותו למיוחד באמת הוא סגנון הכתיבה של אשרי, אותו הייתי מגדיר כ"ריאליזם-אורקלי" : האיש כותב משהו ומיד אח"כ מדווח על מה באמת חשב הגיבור... "הוא אמר לה שהוא אוהב אותה אבל חיפש מיד דרך להתחפף מהבית" (ציטוט חופשי). זה הפיל אותי מצחוק, הקטע הזה. וגם שהוא 'נכנס' בכל מיני מניירות ישראליות מאוסות, כמו טנק בעזה : "כל האלה שבאו לקבל אנשים בטרמינל כי אין להם משהו אחר לעשות - שיעופו לי כולם מהעיניים !"... רק הוא קיים, יענו.

מבדר, מרתק ובעיקר - ממש משלנו.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•הלל הזקן
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

אהוד אשרי

מאוד נהניתי מהספר, למדתי על העבודה במערכת עיתון יומי, תפקיד העיתונאי, העורך, המנכ"ל והמו"ל; היחסים והאינטריגות ביניהם; הקשר בין פוליטיקאים והעיתונות - מי מזין את מי ומי חזק יותר; בעיות קיומיות של העיתון.
על רקע העבודה העיתונאית אנו למדים על קשריו ויחסיו של גיברנו (עמי נוימן) עם נשים ומערכות היחסים שלו.
הספר הופך לספר מתח כאשר עמי מעורב לא רק בסיקור אלא הופך לחלק מההתרחשויות.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•דני
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

אהוד אשרי

טוב...לקקא ספר כזה לאחר הטרימינולוגיה של סטיג לרסון זה לא פשוט

ובכ"Z ספר מתח שלא אכזב לרגע
כתוב שוטף מסקרן מעניין ומותח כמובן
מומלץ בחום

לפני 15 שנים•סיגל
זה ייגמר בבכי

זה ייגמר בבכי

אהוד אשרי

קראתי כל כך מזמן כשהיה חדש וחזרתי לקרוא בו שוב לפני כשנה - ספר טוב וסוחף . קליל. כדאי לקרוא.

לפני 16 שנים•שרה