כשהורדתי את הספר מהמדף בספריה, חשבתי שמדובר בעוד פרוזה מבטיחה מבית היוצר של ג'וזף הלר.
ובכן - לא מדובר בפרוזה, אלא בכתיבה שמושכת לכיוון של ספר עיון. אבל לא מדובר גם בספר עיון במובן הרגיל של המילה. אפשר להגדיר את הספר כספר עיון פרוזאי, יותר מאשר פרוזה עיונית, אבל עם הטאץ' הג'וזף הלרי הייחודי, האופייני לסופר.
הספר סוקר - באמצעות התמונה "אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס" - את ההסטוריה של יוון העתיקה, תוך שימת דגש על הפילוסופים הידועים סוקרטס, אפלטון ואריסטו, על רקע המאורעות שהיו ביוון בעת ההיא.
במקביל, סוקר הספר את תולדות חייו של הצייר רמברנדט ואן-ריין, על רקע הולנד של המאה ה-17, אשר צייר את התמונה הנ"ל.
ולאורך כל הדרך עורך הלר השוואות למה שקרה וקורה בעולם במאה השנים האחרונות (ביחס לכתיבת הספר).
סגנון הכתיבה הסרקסטי של הלר הופך את הספר, מ"סתם" עוד סקירה הסטורית, לספר מרתק.
















