החיים על פי לובקה סקירה והמלצה מאת דוריאן גריי
לובקה היא אלמנה, לא מבוגרת במיוחד, שחיה בצניעות ובפשטות בכפר הקטן גורני שבבולגריה. למרות שחוותה שכול אובדן, היא שומרת על אופטימיות ושמחת חיים. לובקה איבדה בני משפחה אהובים, שנפטרו ממחלות שניתן לרפא בקלות באנטיביוטיקה, אך לרוע המזל טיפול רפואי מודרני לא היה נגיש בכפר הקטן והנידח.
מקור הנחמה העיקרי של לובקה הוא השירה והמוזיקה. היא הסולנית והמנהיגה של חבורת הזמר המקומית, ''הסבתות מגורני'' שמבצעת שירי עם בולגריים מסורתיים. ההרכב זכה להצלחה מקומית, ואף הקליט אלבום ששבה את ליבם של חובבי מוזיקת נשמה אתנית באמריקה .
באזז וקסלר היא רווקה לונדונית, אשת קריירה שלא זכתה עדיין לחוות אהבה. היא יחצ''נית של חברת תקליטים גדולה, ובגילה ה''מופלג'', 42, הפחד הגדול ביותר שלה הוא להזדקן ולהפוך ל''לא רלוונטית''. באזז מוכנה לצום ימים שלמים, להוציא הון על טיפולי יופי, ולעשות כל מה שנדרש כדי להשאר רזה ולשמור על מראה צעיר.
כאשר חברת התקליטים מטילה על באזז את המשימה להתלוות ל''סבתות מגורני'' לסיבוב הופעות בארה''ב ובאירופה, היא לא מתלהבת כלל מהרעיון. המפגש הראשון בין באזז ללובקה ולהקתה קריר ולא ידידותי. לובקה השמחה בחלקה אוהבת את עצמה בדיוק כמו שהיא, כולל קילוגרמים מיותרים, שיניים חסרות ושאר ''פגמים אסתטיים '' שצורמים מאוד לעיני באזז , המטופלת ומנותחת למשעי.
אבל מהר מאוד ההומור, האופטימיות והחמימות של לובקה כובשים את ליבה הקפוץ של באזז. לאורך המסע המשותף לובקה וחברותיה מגלות את אמריקה, פשוטו כמשמעו. ובאזז מגלה בעזרתן שאין גיל בו מאוחר מדי ללמוד לאהוב את עצמך. ולהיות מאושרת.
ספר ''פיל גוד'' במלוא מובן המילה. מומלץ בחום.
