ברוך מאוהב בתמרה מאז ומתמיד. הבחורה עם עור המשי החלק והנוכחות העוצמתית סוחפת אחריה אנשים רבים ובכך מצליחה לקשור את ברוך אליה לכל שארית חייו. דווקא מפני שלא הצליח להגיע אל ליבה של תמרה עד הסוף הוא מוצא עצמו מתחתן עם אחותה רננה, כמו כדי להישאר קרוב אליה גם כאשר הוא כבר יודע שזה חסר סיכוי. ברוך שומר על קשר רציף עם תמרה שמקימה משפחה חדשה, הוא עוקב בשקיקה אחריה כל השנים ולמרות שקיימת בו תחושת החמצה על מה שיכול היה להיות אך לא קרה, הוא חי בהשלמה עם כאב מתוק של הסתכלות מרחוק.
בסיפור אנו עוקבים גם אחר רוני, בתה של תמרה, נגנית צ'לו מחוננת שירשה את כישרון המוזיקה מאביה ואת כישרון האופי העיקש מאימה. אנו מתוודעים ליחסים המורכבים בתוך משפחה ששואפת למצוינות אמנותית. משפחה שהמוזיקה אופפת אותה בכל שלב בחיים ומצליחה גם לחבר בין בני המשפחה אך גם ליצור ביניהם פילוג.
זהו ספר פיוטי שכל כולו אהבה, געגועים וזיכרון לאישה ששמה תמרה אך לא רק. זהו ספר על העבר הרודף אותנו, העוטף אותנו. על הנוסטלגיה שקיימת באנשים של פעם, במדינה של פעם, בתמימות.
הכתיבה יפה מאוד אך חסרונה העיקרי הוא תחושת הפיזור. לעיתים מפליג הסופר במחשבותיו העמוקות והיפות יש לומר, אך בורח מעיקרו של הסיפור ואני כמו מנסה לרדוף אחריו ולהחזיר אותו למסלול הנכון למרות שאין בי שום יכולת אמיתית לעזור.
אבל אין ספק שמדובר בספר מיוחד, על סיפור קטן אך משמעותי. על רחשי הלב ותחושות הבטן שלעיתים קרובות קשה לברוח מהם גם אם מאוד מתאמצים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
