מוזיקת המקרה הוא סיפור הנקרא בנשימה אחת כמו מסע בכבישים הבלתי נגמרים של ארה"ב. זה סיפור מאד אמריקאי וכמו לא מעט מסיפוריו של פול אוסטר הוא בוחן את ערכי היסוד של החברה האמריקאית.
לסיפור זוויות הסתכלות מגוונות – ניתן להתבונן בו כסיפור דרכים, כסיפור על עריצותה של המקריות בחיינו, כדיון פילוסופי על השיעבוד מול החירות בחברה האמריקאית, כסיפור על יחסי אבות עם צאצאיהם וכסיפור על אדם שמחפש משמעות בחיי בדידות. הכל נמצא שם בדמותו של ג'ון נאש – גיבור הסיפור.
ג'ון נאש הוא גבר כבן 33 העובד ככבאי בבוסטון שאשתו עזבה אותו ואת בתו. הוא אינו מסוגל לגדל את בתו ומפקיד אותה בידי אחותו. יום אחד הוא זוכה בירושה מאביו שכל חייו התנכר לו ובעקבות זאת מחליט לעזוב את הכל ולנסוע-לנדוד ללא יעד מוגדר בכבישי ארה"ב, תוך שריפת כספו ושאיבת הנאה מדומה מחירותו המתוחזקת בכספי הירושה המתכלים. אלא שמפגש אקראי עם בחור צעיר וחבול בשם ג'ק פוצי בשולי הכביש משנה את חייו. ומכאן מתחילה "הרפתקה" מפוקפקת שראשיתה במשחק פוקר עתיר מזומנים מול זוג מיליונרים אקסצנטריים ואחריתה בבניית חומה באחוזתם של אותם מיליונרים על מנת להחזיר את ההפסד במשחק הפוקר.
יש בסיפור סמלים רבים שאוסטר מפזר בתחכום מעודן ואירוני שמוסיפים ממד של עומק לזוויות ההסתכלות שצוינו לעיל. למשל, הדגם המוקפד של "עיר העולם" שבונה סטון, אחד המיליונרים, החומה שנאש ופוצי משועבדים לבנייתה ללא תכלית ברורה, הטירה העתיקה שזוג המליונרים רכש בעת טיול באירלנד והעביר את אבניה לשטח אחוזתם. כך גם דמותו הגמלונית של מרקס המשגיח על נאש ועל פוצי מטעם "הבוסים" בעת בניית החומה.
נראה שג'ון נאש מנסה לפצות על מערכות היחסים הכושלות שלו עם בתו ועם אביו על ידי נטילת חסות על אותו ברנש צעיר ופוחז, שכל כך שונה ממנו. הוא מהמר עליו . מבחינה חומרית ההימור לא התגלה כמוצלח, אבל נראה שג'ון נאש הרוויח משהו אחר ממערכת היחסים הזו.
ומדוע מוזיקה ? זה מוטיב חוזר בסיפור. ג'ון נאש אוהב לקרוא ספרות קלאסית (יש פה ושם איזכורים לניטשה ולפוקנר) ולשמוע מוזיקה קלאסית, הוא מנגן בפסנתר וממלא את חלל מכוניתו במוזיקה בעת נסיעותיו. כל זה יוצר ממד של עידון בדמותו וללא ספק מסמל עבורו משהו יציב, נטוע והרמוני - כל מה שלא קיים בחייו של נאש, אלא בסופו של דבר האקראיות שבחייו מנצחת.
הסיפור מסתיים בצורה קצת מפתיעה ומעוררת מחשבה (ואני לא רוצה לעשות ספויילר..) בכל הנוגע לאקראיות הבחירה או שמא הבחירה באקראיות. אגב, הספר הזה עובד לסרט משנת 1993 שנותן ממד מאד ויזואלי וחי לדמויות שלו. עם זאת הסרט מסתיים בטוויסט שונה מסיומו של הספר וזאת בשיתוף פעולה מלא עם המחבר פול אוסטר שאף משחק שם בסצנה קצרה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
