עלילת הספר מתרחשת בח'רטום אשר בסודאן. גיבור הספר אדם כסחי אשר נולד נכה רגליים.
כסחי מתעלה על הנכות שלו ומצטרף לחבורות הילדים החיים ברחובות. יחד הם עוזרים אחד לשני לשרוד ניזונים משיירים של מסעדות מסניפים ומוצצים דבק כדי להתמסטל.
מה עובר על ילד עני שרגליו משותקות וכל יום בשבילו הוא הישרדות? חבורות הרחוב הן אכזריות ויש ריבים על טריטוריה ומזון. כדי לשכוח את קשיי היום נוהגים הילדים להסניף דבק עד או

עבור רובנו סודאן היא אותה ארץ מוכת קרבות ועוני בצפון אפריקה שממנה מגיעים פליטים ועובדים זרים. יש משהו מסעיר ומסקרן בספרו של מנס'ור אל-ס'וויים, "זכרונות מרושעים של ילד רחוב" אשר פותח לנו צוהר למציאות של המדינה הזו ולעלובי החיים שלה. הוא מאיר באור עז את עולמם של הילדים שחיים ומתבגרים בשולי החברה ושמתפרנסים מקיבוץ נדבות ומנהלים מאבק הישרדות יומיומי, ואת החברה שבה הם חיים.
החיים לא האירו פנים לגיב

ספר מעולה. חשיפה ראשונה לספרות סוּדָנִית. תיאורים יוצאי דופן של חיי הרחוב של הקבצנים ובדגש על הילדים הקטנים ברחובות בירת סודן - חרטום. מסופר מפיו של אדמו כסחי הילד/נער המשותק בשתי רגליו אושר חווה את הקבצנות כאשר הוא זוחל אל המכוניות ו/או על גבה של אמו עד מותה האכזרי ואחר כך על גבות אחרים. התחברותו למרות נכותו הקשה לחבורה של ילדי רחוב, "אימוצו" על ידי חג' זקן וחכם המלמד אותו את הקוראן, קמיעות וכישו

הספר נעדר כמה מרכיבים האופיניים לכתיבה של סופר גדול: אירוניה, סרקזם, ציניות - לא נמצאים בו. אך יש בו משהו שהרגשתי שאין בספרים אחרים - מהין חברתיות, הוויה, רצון של הגיבור (ובעקבותו הקורא) ליצור קשר גם עם דמויות משניות בעלילה. אנחנו מלווים פה את כסחי במסע התבגרות פתלתל. מה לא עבר עליו? התיתמות מהוריו. ניצול לזנות בגיל צעיר, ישיבה בכלא, וכל זאת בהיותו נכה רגליים בסודן של פעם, בה לא היה כיסא גלגלים, ו