הספר הראשון בסדרת יומני החנונית, זה שמספר לנו על היותה של ניקי מקסוול תלמידה חדשה בבית ספר של עשירים ומתנשאים, ומה קורה לה שם.
רמז: היא נתקלת בחבורה של בנות ממ"ל, מקובלות מגניבות לגמרי, ובמיוחד במקנזי הוליסטר שהלוקר שלה והלוקר של ניקי צמודים.
היא גם מכירה בהתנדבות בספריה את שתי החברות הכי טובות שלה קלואי וזואי, שהן החברות הכי טובות לעולמים
והיא מתאהבת בברנדון שהוא הבן הכי חמוד ומקובל-אבל-ביישן בקטע טוב שיש.
אני התחלתי לקרוא את הספרים החל מהספר השני, כך שהיה מעניין להבין כל מיני דברים שהוזכרו בספר השני ללא הקשר.
למשל העובדה שאביה של ניקי עובד בהדברת ג'וקים ונוסע ברכב מצחיק עם ג'וק ענק למעלה, תוספת מבוכה לילדה בחטיבת ביניים...
ולמשל למה בריאנה אחותה הקטנה של ניקי כל-כך פוחדת מפיית השיניים (ובמאמר מוסגר - זה גם לא פשוט להיות אחות קטנה לנערה צינית ושנונה שמפגינה את זה רק עם המשפחה, ואת כל מה שהיא באמת צריכה להגיד לתלמידי שכבת ח' המתנשאים היא אומרת רק בראש שלה!)?
כמובן שבסוף הכול מסתדר על הצד הטוב ביותר, אך קצת קשה לי להאמין שמקנזי כל-כך עצבנית על הילדה החדשה וסובבת סביבה, וכן גם שברנדון עושה צחוק ממלכת השכבה רק כדי להשיג שותפות בפרויקט מדעים עם ילדה חנונית.
לא יודעת, זה לא נשמע לי שיא האמינות, איכשהו...
ועדיין זה ספר ממש טוב, בעיקר בגלל ההומור הייחודי שמחברת הספר כתבה לניקי, והסבתא המגניבה שעושה ברייקדאנס בגיל 70 ואומרת לה תמיד: "את יכולה לבחור אם להיות אפרוחית או תותחית".
משפט חזק, אימצתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
