בעקבות סקירתה היפה של נילי נזכרתי בספר קלוז'ר.
האמת היא שסבי ז"ל ששרד את השואה ועלה ארצה - חשב שנים שהוא בודד בעולם.
אך בדרך לא דרך התברר שבעצם כל השנים האלה היה לו בן דוד בארצות הברית!
הקשר חודש ביניהם ומאוחר יותר בין המשפחות הישראלית והאמריקאית ונשמר עד היום.
כמובן שעם סיפור כזה במשפחה, אוטומטית תהיה לנו דעה חיובית לגבי חיפוש והתחקות אחר שורשים -
מה גם שכנראה הסיפור הזה נוגע לרבים בעם. סיפורה של כל משפחה אשכנזייה ששרדה את השואה למשל - מגמד כל טלנובלה שאפשר ליצור בטלוויזיה של ימינו.
הדבר העיקרי שבלט לי בספר קלוז'ר...
הוא שלפעמים ישנם דברים שאי אפשר להסביר בצורה רציונלית, אך מנגד התחושה ש"יש דברים בגו" או "אין עשן בלי אש" לעיתים מאוד מאוד חזקה ותקיפה,
ואינה נותנת לנו מנוח.
בדיעבד התברר שהיותו של המחבר חוקר פרטי בכל רמ"ח אבריו, כזה שהולך עד הסוף עם כל משימה - היה גם מה שסייע לסאם עצמו לסגור מעגל שכזה עם עברו(!)
אם הזכרתי את הטלוויזיה - גם תוכניות כדוגמת התוכנית של נסלי ברדה: "אחד למיליון", מבוססת על "נס" שקרה ליוצרת התוכנית ועל שמו היא נקראת, ובכל פרק היא מחפשת אנשים שקרו להם סיפורים מופלאים שאינם יכולים להתקיים במציאות בדרך-כלל. בדומה לספר הנושאים העיקריים הם אהבה בלתי אפשרית, אחים או ילדים והורים שמוצאים זה את זה אחרי שנים, אמונה "פסיכית" בדבר כזה או אחר שמתגלה כנכונה ועוד.
הסדרות והספרים כדוגמת קלוז'ר בעצם חושפים את מה שניתן מחקירות בלשיות אמיתיות, כאלה שמשתנות מהר ולפעמים כל מה שיש זה קצה חוט וגם זה לא בטוח.
ולמרות הכול הם מעודדים לתת צ'אנס לאנשים ולסיפוריהם, אפילו אם הם מוזרים.
הספר מונע מאמונה שיש דברים שקשה להסביר באמצעות הרציונל, והפתיחות של סם גם לזרום אפילו עם תיקי מחקר שיש שיגידו תלושים - כמו בחורה שמדמיינת קשר רומנטי עם מישהו שהיא לא בטוחה שקיים, או מעקב אחרי גורמים די מפוקפקים בארץ ואף בחו"ל, כשאתה לא יכול להיות בטוח שכדאי בכלל לעזור לאלה שנשכרת לרגל עבורם...
היא בעצם בדיוק מה שהופך את הספר למיוחד.
אם תקראו את הספר אולי תיזכרו שגם לכם יש "צל" לא פתור מהעבר - אך לא בטוח שכדאי לפתוח את תיבת הפנדורה הזו.

















